ראובן שבר לשמעון משקפיים בלי כוונה כמה ישלם

ראובן שבר לשמעון משקפיים בלי כוונה כמה ישלם

ראובן שבר לשמעון חברו את משקפיו בלי כוונה, ושמעון תבע מראובן לשלם לו משקפיים חדשות, ראובן טוען שמכיון שהוא שבר לו משקפיים משומשות זה מה שהוא צריך לשלם לו, השאלה היא איך שמין את הנזק כי היום אין בשוק משקפיים משומשות?     

תשובה:

ידועים דברי הנתיבות משפט (סי' קמח ס"ק א) שכתב "..דנראה דדבר שאינו שווה בעצמו למכרו וליקח דמים בעדו רק ששווה לאיש ההוא אין המזיק חייב לשלם וכו'. וכבר דנו האחרונים בדברי הנתיבות ובדבריו המחודשים.

ראשית אפתח בדברי שו"ת אור לציון (ח"א חו"מ סי' ד) וז"ל: "ולכאורה משמע מדבריו שאם שבר משקפיים של חברו או הזיק חליפה של חברו שהיא במידה מיוחדת המתאימה ללובש וכדו' שאין הממון הזה שווה למוכרו לאחרים, יפטר המזיק דלא מיקרי ממון" עכ"ל. אבל לאחר מו"מ מסיק האור לציון דלא כהנתיבות, וטען שממון שאינו שווה אלא לבעליו מיקרי ממון אף על פי שלכו"ע אינו שווה ולכן יתחייב המזיקו לשלם הנזק אלא אם כן הממון בעצמו אינו שווה כלל כגון חמץ בפסח, כמו כן ממון שאינו עומד למכירה כמו משקפיים יתחייב המזיקו לשלם הנזק כפי ערכו, וכך הוא מגיע למסקנה שהשובר משקפיים של חברו יצטרך לשלם הנזק כפי שוויו. 

גם החזו"א (ב"ק סי' ו סעיף ג) חלק על הנתיבות וז"ל: "והרי כתב רש"י (גיטין נג.) דכהנים שפיגלו חייבים לשלם אפילו בנדבה שאינו חייב להביא אחרים, משום שהיה רוצה להביא דורון ולא הביא. הרי מה ששוה לו לעצמו חשיב מפסידו ומזיקו עכ"ל, והוסיף לדחות את הראיות של הנתיבות. גם הקהילות יעקב (ב"ק סי' לט) הקשה על דברי הנתיבות מכמה מקומות, ובסוף דבריו כתב וז"ל "ולפי מאי דמוכח מכמה דוכתי דגם בשאינו ראוי למכירה נחשב כדבר ששווה כסף גמור כל שיש בו השתמשות לעצמו הנאה ששוה ממון לגבי דידיה, מ"מ גם זה אמת דאפילו מה שאינו שווה לגבי דידיה כלום רק שיכול למוכרו ולקבל עבורו דמים נמי חשיב בגדר ממון ששוה כסף והמזיקו חייב לשלם וכו', דבכל צד יש לו הנאה ששווה כסף הוא נחשב ממונא וזה פשוט". עכ"ל. 

והנה הגרש"ז אויערבאך במנחת שלמה (תנינא סי' קלה) צמצם את חידושו של הנתיבות ע"י הבנה אחרת בדבריו. לשיטת הגרש"ז הנתיבות לא התכוון כלל לומר שכל מה שאין לו ערך בשוק אין משלמין עליו תשלומי נזיקין, אלא רק במה שאינו מוגדר כממון אנו בודקים את שוויו לפי ערך השוק. וכך הוא כתב וז"ל: "ולכן נראה לברר דבדבר שהוא ממש ממון נראה דצריכים לשלם לו כפי שהוא צריך להוציא כדי לקנות חפץ כזה שהפסידוהו ולא נמדד כלל בכמה יוכל למכור זה לאחרים, ולפעמים משלמים לו פחות, דהתורה אמרה מכה נפש בהמה ישלמנה ולשון ישלמנה היינו להשלים שיהיה לו בהמה אחרת ולא מספיק מה שישלם לו כשיעור שהיה מקבל אילו היה מוכר לאחרים. עכ"ל.

והרב זעפרני בספרו שמרו משפט (ח"א סוף סי' קי) כתב בשם הגר"נ קרליץ שהשומא היא לחשב כמה מוכן אדם לשלם בעד עסקת חליפין שיקבל בגד חדש והוא יתן את תמורתו את הבגד הישן עם תוספת דמים ולפי זה נעמוד על שווי הישן עכ"ל.

וכן הביא גם בספרו משפט שלמה (ח"ג סי' לג) וז"ל שאלתי לגר"נ קרליץ בענין היזק בגד משומש שאין לו מחיר בשוק או מחיר אפסי ואמר שדרכם לשום בצורה כזו שווי בגד חדש כך וכך ולפי זה יש להפחית שליש אחר שימוש של שנה ועל זה הדרך לפי יושנו של הבגד עכ"ל. ובספר משפטי התורה (ח"א סי' כד הערה 3) כתב שיקחו בחשבון השומא כמה עולה חפץ כזה חדש, ובאיזה מצב של בלאי היה החפץ בשעה שניזוק, וכמה זמן השתמשו בו וכדו', למשל, המזיק משקפיים או כל חפץ אחר שתוחלת חייו הינם למשך זמן מסויים, צורת שומת הנזיקין היא כדלהלן: אם משקפיים חדשות עולות למשל 900 ₪ ומחזיק בממוצע שלוש שנים יוצא א"כ שכל שנה נפחת לבעלים שליש של החפץ אע"פ שבשוק הינו שווה הרבה פחות, לפיכך מי שהזיק משקפיים שנמצא אצלו שנתיים (שניפחת שני שליש מערכו) ישלם לניזק שלוש מאות ₪. ובאופן הזה שמין את שווי שאר החפצים שתוחלת חייהם הינה לזמן מסויים ושמין זאת לפי הזמן הממוצע שמחזיק חפץ דומה אצל רוב האנשים.  

אבל כפי המציאות מה שכתב במשפטי התורה הוא לא כ"כ מדוייק, שכן, עינינו הרואות שאין כללים למשך הזמן של חיי חפצים שיכול להיות שאותו חפץ אצל פלוני יחזיק זמן מסויים ואצל אחר יחזיק הרבה יותר או הרבה פחות, לכן נראה כמ"ש הגרש"ז אויערבאך זצ"ל דבדבר שהוא ממש ממון נראה דצריכים לשלם לו כפי שהוא צריך להוציא כדי לקנות חפץ כזה שהפסידוהו ולא נמדד כלל בכמה יוכל למכור זה לאחרים.

הלכה למעשה: מנהג בתי הדין שאם הזיק חפצים משומשים שאין להם ביקוש בשוק אולם ברור וידוע הדבר שעבור הניזק יש לחפץ שניזוק ערך ממוני מחמת עצמו דעת רוב הפוסקים וכך המנהג המקובל בדרך כלל בבתי הדין לחייב את המזיק לשלם כפי ערכו הממוני של החפץ למרות שהחפץ שוה רק לניזק. 

בברכה

יגאל אלון

שתף עם חברים

שתף עם חברים

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

תוכן עניינים

מאמרים נוספים

לקיחת חפצים "למזכרת" מבתים של ערבים בשעת מלחמה

פרשנותה של האופציה בחוזה שכירות

לעקוף תור בשביל לקחת מוצר שעומד להסתיים

עליית מפטיר למי שאינו יודע לקרא ההפטרה

הכשר כלים לפסח, הגעלת כלים

השבת אבידה על כסף שנמצא בצימר

העלון השבועי

מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד.