שימוש במי פה ביום כיפור

האם יש להתיר רחיצת הפה במי פה ביום כיפור

תשובה

טעימה ביום כיפור בלי לבלוע

בגמרא ברכות יד. בעיה מיניה, השרוי בתענית מהו שיטעום, אכילה ושתיה קביל עליה והא ליכא, או דלמא הנאה קביל עליה והא איכא, אמר ליה טועם ואין בכך כלום, ותנא נמי הכי השרוי בתענית, טועם ואין בכך כלום, ועד כמה, עד שיעור רביעית, ע"ש.ש

והטור בסימן תקסז כתב, דהשרוי בתענית יכול לטעום עד כדי רביעית ובלבד שיפלוט אלא שסיים "אבל ביום הכפורים ובתשעה באב אסור". ומקורו מהרא"ש מסכת תענית סימן טו בשם ר"י אברצלוני, והבית יוסף הביא להתוספות שהוסיפו לאסור וכתבו דהא דטעימה שרי זהו דוקא בתענית יחיד אבל בתענית הכתוב, לא. ותענית הכתוב ביאר הבית יוסף דזה שבעה עשר בתמוז ועשרה בטבת, ושכן דעת תרומת הדשן סימן קנח דבתענית הכתוב אסור אפילו טעימה (או אפילו בתענית ציבור שאינה תענית הכתוב, ע"ש)

ומרן בשולחן ערוך סימן תקסז סעיף א פסק כדעת הרא"ש והטור להקל בשאר צומות אפילו בתענית הכתוב ןז"ל: השרוי בתענית יכול לטעום כדי רביעית, ובלבד שיפלוט, וביום הכיפורים ובתשעה באב אסור.  ובסעיף ב כתב דיש אומרים שאפילו בפעם אחת יכול לטעום (בשאר צומות) עד כדי רביעית, אם יודע שיכול להעמיד עצמו שלא יבלע כלום.

ועכ"פ בתשעה באב וביום הכיפורים לכו"ע אסור אף הטעימה בלבד.

רחיצת הפה בשאר תעניות וביום כיפור

והנה בתרומת הדשן שם כתב אם מותר לרחוץ פיו בשחרית ביום תעניתו, והשיב דבתענית ציבור לא כשר למעבד הכי, אבל בתענית יחיד שרי ואפילו יש בפיו מים יותר מרביעית, דדוקא הרוצה לטעום אסור ביותר מרביעית דכיון דמתכוין לטעום מתהני מיניה אף שפולט אבל התכוין לרחוץ פיו לא מתהני אפילו יותר מרביעית אם חוזר ופולטו, ועוד דדוקא תבשיל ושאר משקין לא שרו אלא עד רביעית משום דבטפי מרביעית אית ליה הנאה, אפילו אי פליט אבל מים אפילו ביותר מרביעית לא חשיב מתהני.

ומבואר מדבריו דלענין רחיצה הפה, או שאין זה נחשב הנאני.ה, כיון שאין כוונתו לטעום, או דאף אם נחשב הנאה בטעימה, הני מילי בשאר משקים אבל במים אין כאן הנאת טעימה.

ולדבריו רחיצה במי פה שיש בהם טעם מרענן, לתירוץ הראשון יש להתיר אבל לתירוץ השני חשיב הנאה ובתענית ציבור לא כשר למעבד הכי. וכ"כ המגן אברהם בדעת תרומת הדשן ס"ק ז, אלא שסיים דאם רוחץ פיו בדבר שאין ראוי לשתיה כגון חומץ מותר. וברור דשטיפה במי פה שיש בהם טעם טוב ומרענן אף שאינם ראויים לשתיה, אין לדמותם לחומץ דסוף סוף יש בהם טעם ונהנה בשעה שרוחץ פיו, ואסור.

ויש להדגיש דדברי תרומת הדשן אינם מוסבים אלא על שאר תענית ציבור שבהם החמיר יותר מדעת הטור שאסר רק בתשעה באב ויום הכיפורים ולכן הורה היתר עכ"פ ברחיצת הפה, אבל אין ללמוד מזה גם לתשעה באב ויום כיפור.וכן מה שפסק בשו"ע בסעיף ג כהתרומת הדשן שכתב: מי שדרכו לרחוץ פיו בשחרית בתענית ציבור לא כשר למעבד הכי. לא קאי על תשעה באב ויום כיפור דבזה כבר מבואר בסעיף א איסור הטעימה מדינא, ולא רק שאין זה כשר לעשות כן. וכ"כ המגן אברהם ס"ק ו דקאי אשר צומות, ואף שדעת השו"ע להקל בטעימה בשאר צומות, צ"ל דכאן מיירי ביותר מרביעית ע"ש.

ובבית יוסף הביא עוד מהסמ"ק סימן רכא דביום הכיפורים אסור לרחוץ פיו ושיניו שמא יבואו לו מים בגרונו. וברור שזה הטעם שייך לבדו ברוחץ עם מים, אבל כשרוחץ עם מים שיש בהם טעם, יש כאן גם הנאת טעימה, וכנ"ל.

ובמאמר מרדכי ס"ק ב הגדיל להחמיר על פי דברי הלבוש דרחיצת פיו חמורה מטעימה דדוקא בטעימה יכול להעמיד עצמו שלא יבלע משא"כ ברחיצת פיו, אלא שכבר כתב ע"ז מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בחזון עובדיה ארבע תעניות עמוד כח דאינו מחוור והעתיקו מרן הרב יצחק יוסף שליט"א בילקוט יוסף ארבע תעניות עמוד קח ע"ש.

ובילקוט יוסף שם כתב להתיר עוד במקום צער גדול בתשעה באב גם כן לרחוץ פיו במשחת שיניים אם יזהר שלא לבלוע, וביום הכפורים אין להקל כלל. ע"ש בהלכה למעלה ובהערה.

ונראה טעמו כיון דבתשעה באב אין גזירה שמא יבלע כמו ביום כיפור, הלכך יש לסמוך במקום צורך גדול על סברותיו של תרומת הדשן אף לגבי תשעה באב, אבל ביום כיפור אין לסמוך על סברותיו של תרומת הדשן דאף הוא לא כתב זאת אלא לגבי תענית יחיד ולא לגבי תענית ציבור וכל שכן לגבי יום כיפור וכנ"ל.

וכ"כ הרמ"א סימן תריב ס"ט אסור ביום כיפור לטעום דבר להפליט, אפילו עצי בשמים, ובמשנה ברורה ס"ק יח כתב דאף שהוא עץ בעלמא (ואי אפשר שיאכל או יבלע מהעץ) מכל מקום כשלועסו מרגיש טעם.

ועוד במשנה ברורה ס"ק יז כתב דטעימה ביום כיפור אסורה אפילו אם יודע שיכול לעמוד על עצמו שלא יבלע כלום ובשער הציון כ ציין להמטה אפרים, וכתב שזה פשוט דהוא איסור מחמת עצמו. כלומר שאין האיסור רק מחמת שמא יבלע אלא על עצם הטעימה גופא, ע"ש.

על כן נראה למסקנה

דאין להתיר שטיפת הפה ביום כיפור אף אם עומד על עצמו שלא לבלוע, אולם במי פה שאין בהם טעם טוב שיש בו הנאת הפה יש להקל למי שהוא נצרך מאוד לזה.

בברכה

אלון בן שבת

לתרומה ושותפות בבית ההוראה כתר תורה הכנסו תרומה לכתר תורה

הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו לצפיה בתוכן מרתק ערוץ היוטיוב של כתר תורה