שכר רכב והרכב התקלקל באמצע הדרך האם משלם דמי שכירות

שכר רכב והרכב התקלקל באמצע הדרך האם משלם דמי שכירות

ראובן יש לו רכב והוא משכיר אותו מידי פעם לאברכים ובזה הוא מכסה את הוצאותיו, והנה בחול המועד סוכות הוא השכיר את הרכב לשמעון ומשפחתו שרצו לטייל באיזור בני ברק, והנה כששמעון הגיע קרוב לגבעת שמואל הרכב החל להשמיע רעשים מוזרים וכששמעון נכנס לפאתי בני ברק הרכב עצר לגמרי, ושהזמינו מוסכניק הוא אמר שנהרס רכיב חיוני והרכב הושבת לגמרי. ישנם הרבה טענות בין המשכיר לשוכר אבל אנו נתמקד בנקודה אחת שמעון אמנם לא הגיע ליעדו אבל הוא נמצא באיזור בני ברק קרוב למקום בו הוא היה צריך להגיע והשאלה היא האם הוא צריך לשלם שכירות על הרכב או לא.    

תשובה:

ברמת העיקרון אי אפשר להמשיך בטיול במצב כזה ולכן אם ניתן להשיג רכב חליפי שיביא את הנוסעים למחוז חפצם, והמחיר יהיה כפי היתרה ממחיר השכירות ששולם לראשון – כך יש לנהוג. אבל אם המחיר יקר יותר בצורה משמעותית ביותר אין חובה לשלם על חצי הדרך.

נימוקים:

במסכת בבא מציעא (עט.) נכתב: " אמר רבה בר רב הונא אמר רב: השוכר את החמור לרכוב עליה, ומתה לו בחצי הדרך – נותן לו שכרו של חצי הדרך, ואין לו עליו אלא תרעומות (רש"י- כיוון שהשכיר לו חמור כחוש). היכי דמי? אי דשכיח לאגורי (לשכור חמור להשלמת הדרך) – תרעומות מאי עבידתיה? אי דלא שכיח לאגורי – אגרא בעי למיתב ליה! (הרי לא הועיל לו כלום!)- לעולם דלא שכיח לאגורי, ומשום דאמר ליה: אילו בעית למיתי עד הכא – לאו אגרא בעית למיתב?"

שיטת התוספות- יש לשוכר הנאה.

התוספות (ד"ה אילו) התקשו בסברת הגמרא: מה בכך שנהנה והגיע לחצי הדרך, אבל סוף סוף עיקר כוונתו של השוכר היתה להגיע למחוז חפצו? והתוספות מתרצים שני תירוצים: "וי"ל דהא דקאמר לעולם דלא שכיח לאגורי היינו לפי אותן דמים שהשכיר מזה אבל בטפי פורתא ימצא להשכיר והרי נהנה במה שבא עד כאן לכך נותן לו חצי שכרו ואין צריך לפחות המשכיר משכרו מה שזה נותן עתה יותר מעט מכאן ואילך כיון דהוא אנוס. אי נמי כגון שיוכל למכור סחורתו במקום שמת החמור וירויח בה ויש סוחרים הרבה שאין מביאין סחורתן אלא עד כאן לכך יתן חצי שכרו".

לפי התירוץ הראשון בתוספות השוכר יכול למצוא חמור חילופי שיביאו למקום חפצו אך החמור החילופי יהיה קצת יותר יקר, ולכן על השוכר לשלם על הנאתו ולספוג את ההתייקרות המועטה (כי המשכיר אנוס בזה שהחמור מת). לפי התירוץ השני השוכר נהנה בכך שהוא יכול למכור את סחורתו במקום אליו הגיע ורבים נוהגים למכור את הסחורה באותו המקום ולכן יש לשוכר הנאה ועליו לשלם עליה.

הנתיבות המשפט (סימן שי סק"א) כותב שאם הבעיה היתה ידועה למשכיר מראש – אין חובה לשלם דבר, כיוון שמדובר במקח טעות: "נראה דוקא כשחלתה אחר שבאה לרשותו, אבל לכתחילה אם יש לו חמורים רבים אינו יכול ליתן לו חמור חולה או נשתטית".

שיטת הרמב"ם- השוכר חייב לשלם אפילו ללא הנאה.

הרמב"ם (שכירות פרק ה הלכה ב) כתב: " ואם אין בדמיה לא ליקח ולא לשכור נותן לו שכרו של חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומת" מלשונו של הרמב"ם משמע שלא חילק את חילוקי התוספות בין מקרה בו ניתן לשכור חמור חילופי או לא, אלא תמיד מוטל על השוכר לשלם עבור חצי הדרך. אמנם דבריו מוקשים שכן לא זה היה רצונו של השוכר וכפי שהקשה התוספות?

באבן האזל (השמטות ומילואים הלכה ג) הסביר את שיטת הרמב"ם, ששכירות עניינה קניין של ההשתמשות. ולכן, אם היתה השתמשות צריך לשלם עליה, וכמו בקניין רגיל אם לא נוכיח שהיה מקח טעות, חייבים לשלם וכן המקרה שלפנינו ישנה חובה לשלם על ההשתמשות שנעשתה.

שיטת הטור- שיטה אמצעית

הטור (חושן משפט סימן שי אות ב) סובר לכאורה כשיטה אמצעית: " … נראה שצריך ליתן לו שכר חצי הדרך אפילו אם אינו מוצא לשכור בכאן אלא ביוקר", כלומר, חובת התשלום קיימת רק אם מוצא לשכור ביוקר, אבל אם לא מוצא בכלל אפשרות לשכור- אינו חייב לשלם אף על חצי הדרך שהלך.

פסק השולחן ערוך והרמ"א

והנה השולחן ערוך חושן משפט (סימן שי סעיף ב) פסק כמו הרמב"ם, והרמ"א פסק כמו הטור או התירוץ השני בתוספות: "…. ואם אין בדמיה לא ליקח ולא לשכור, נותן לו שכרו של חצי הדרך, ואין לו עליו אלא תרעומת". … הגה: … והא דאמרינן דנותן לו שכרו מחצי הדרך, היינו שיכול למכור סחורתו שם או שיכול לשכור חמור אחר עד מקום שרוצה לילך, אבל בלאו הכי אינו נותן לו כלום משכרו, דהא לא מהני ליה מידי".

נראה לומר, שאין הכרח שיש מחלוקת בין השולחן ערוך והרמ"א ואולי הרמ"א מסביר את דברי השו"ע כפי שיטת התוספות. (ראו פתחי חושן שכירות פרק ג סעי' יא והערה לג שהכריע כך להלכה וראו הדיון בהערה שם מה נקרה יוקר).  

מסקנא

אשר על כן נראה להלכה לומר שבמקרה של טיול נראה שאין לשוכר שום תועלת בהגעתו לאמצע הכביש ולא ניתן כלל לטייל באופן כזה. ולכן אם ניתן להשיג רכב חליפי שיביא את הנוסעים למחוז חפצם, והמחיר יהיה כפי היתרה ממחיר השכירות ששולם לראשון – כך יש לנהוג, אבל אם המחיר יקר יותר בצורה משמעותית ביותר אין חובה לשלם על חצי הדרך. בדרך כלל להזמין מונית להמשך הדרך וכן לדרך חזור יעלה הרבה יותר מכל מחיר השכירות וכן להשיג שכירות של חברה מסודרת יעלה יותר מכל השכירות שנקבעה בין הצדדים.

בברכה

יגאל אלון

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים

תוכן עניינים

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים

מאמרים נוספים

דיני חיוב הדלקת נרות חנוכה למי ששוהה חוץ לבית בזמן הדלקת הנרות

קניין לחזרה משכירות

חולה שאוכל בתשעה באב אם צריך לאכול פחות מכשיעור

הסתכלות במשודכתו לאחר שגמר בדעתו שהוא מעוניין בה

מה מברכים על שניצל

שליחת קונים מדומים על מנת להוריד את ערך הדירה