שמיעת שירים בהילולת רבי מאיר בעל הנס

שאלה

מה שיש נוהגים לשמוע שירים ביום הילולת רבי מאיר בעל הנס ביום יד' באייר על אף שהוא בימי הספירה, האם נכון הדבר?

תשובה

מה המקור להילות רבי מאיר ביד' באייר

בכדי להשיב על זה, יש לנו למצא המקור האמיתי להילולת רבי מאיר ביום יד באייר.

כתב בספר חיבת ירושלים בשם מדרש תלפיות: קיבלתי, מי שמאבד איזה דבר, אם ינדור שמן למאור לכבוד נשמתו של ר"מ מיד מוצא האבידה, ובלבד שלא יעבור זמן, רק תיכף ומיד, עכ"ל

והנה בשנת תקצז' נהרס המבנה שהיה בנוי על קברו ברעידת אדמה ונחרב כליל.

ובספר צעקת בני ישראל מובא המעשה שאירע בשנת תרכז' בעת בניית בית המדרש על ציון התנא הקדוש ר"מ זיע"א וחתומים עליו בית הדין וחכמי ורבני עיר הקודש טבריא: ביום טו' בשבט התחלנו בבנין הקדוש, ובהיותינו עסוקים ביסוד הגענו אצל הציון הקדוש, וירא תבנית בנין ומצבה מכוון תחת שני העמודים ממש, ובין העמודים למצבה גובה שני אמות עפר, ואמרנו הלא טוב להסיר ערימות העפר מעל גבי המצבה וישומו העמודים ע"י המצבה ממש.

וביום רביעי ב' באדר נתקבצו קרוב לחמישים בני אדם ויגעו במוטות וחבלים להגיע עמוד להושיבו על גבי הציון ותכבד העבודה, והמה מתייעצים להביא העמוד השני להושיבו על גבי חבירו, והסכימו להניח הדבר למחרת, והמה ראו כן תמהו כי העמוד קפץ וניתר ממקומו ונפל על גבי חבירו ותבקע הארץ לקולו ונסו יחדיו העומדים שם מקולו בעת נפילתו על גבי חבירו בכיוון גדול ימין בימין ושמאל בשמאל, והיה בראותם כי ישב העמוד במקומו ספקו כפיים ורקדו בשמחה ובשירים, ע"כ.

ובימי בחרותי בראותי המעשה הזה, מיד כשהלכתי מאז אל קברו של רבי מאיר חקרתי לידע היכן הם אותם העמודים ואם הם קיימים עד היום, ואכן נודע לי כי ממש מעל הציון ישנו בית כנסת אשר מתקיימים בו תפילות כסדרן במשך כל היום, ובצד בית הכנסת מכוון ממש מעל הציון רואים עמוד שיש ישן נושן ומחוספס ומחורר והוא רחב וגדול מאוד ומגודר במעקה, ואכן הוא העמוד המסופר.

וראיתי בספר שדי חמד חלק ה מערכת ארץ ישראל אות ו אחר שהאריך למצא המקור להילולת רבי שמעון בר יוחאי, כתב וז"ל: והנה מהילולת רשב״י זיע״א ידעתי מילדותי שהוא מנהג קדום אך מקרוב נודע לי שחדשו סופרים רבני גאוני דורינו יצ״ו לעשות כן ביום י״ד אייר על הקבר ר״מ בעל הנס זי״ע מעין דוגמא להילולת רשב״י זיע"א

על כן שלחתי כל הכתוב למעלה לרבנן קדישי גאוני דורינו שבעיה"ק טבריא ובקשתי מהם שיודיעוני מה ראו על ככה לחדש דבר מעתה וזה אשר השיבו כי ישראל קדושים באים מקצוי ארץ וים רחוקים לעלות ולראות בחג המצות ובחג השבועות כדי להשתטח על קברי הצדיקים וקורין זה "זייארא" (השתטחות) ובאים גם על קבר רשב״י ורמבה״ן זיע׳׳א ורוצים לשמוח על מקום קבורתם.

והנה במקום מצבת רמבה״ן ייסדנו שם בעה״י בהכ״נ ובה״מ ולומדים שם בקבע בשם כל ישראל המחזיקים בידי לומדי התורה. ומאת ה׳ היתה זאת חנוכת הבית המקודש בהכ״נ ובה״מ הנ"ל היא היתה ביום פסח קטן והיה אסיפה גדולה דקרו ותנו בשורשו של רמב״ה ואחרי כן היה ששון ושמחה עד להפליא וענו כולם ואמרו כן נעשה ביום זה בכל שנה וכן נזכה לחזות בנועם ה׳ בנין בהמ״ק בב״א, ונקבע יום זה להרבות בשמחה ומדליקים המנורה ובראשה מלא הספל מלא שמן זית וכו' ע"ש.

נמצא שיום הילולת רבי מאיר אינה שייכת כלל ליום פטירתו שהרי אין ידוע מתי נפטר, אלא הוא יום שבו היה חנוכת בית המדרש שעל הציון וכן ראיתי כתוב בספר שפתי צדיקים עמוד פא להרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א בשם אביו המקובל רבי סלמאן זי"ע: "מכל הנזכר תראה, דאין אותו היום יום פטירתו, אלא קבעוהו להילולא, משום דבלאו הכי היו נוסעים למרון, ובדרכם היו חונים בטבריה ת"ו".

וכבר קדמו הגאון רבי אברהם יצחק שפרלינג מלבוב בספרו 'טעמי המנהגים' (תרנ"א 1891), שכתב בחריפות: "בדרך אגב באתי להעיר שיום פטירת התנ"א רבי מאיר בעל הנס לא נזכר בשום מקום, וחדשים מקרוב באו ובדו מלבם חג חדש, כאילו יום פסח שני הוא היא"צ של רמבעה"נ, וידועה כוונתם בזה שייסדו זאת בעסקם בדררא דממונא והמבין יבין".

כמה טעמים שקבעו יום ההילולא ביד' באייר

אולם אף שזה אינו יום פטירתו, כבר כתבתי שני טעמים בשם השדי חמד, א שהוא יום חנוכת בית המדרש שעל הציון, ב שבדרכם להילולת רשב"י היום חונים כמה ימים קודם שציון רבי מאיר. ועוד כמה טעמים מובאים בספרים ובניהם מובא בספר טובת מראה להגאון רבי רפאל אוחנה שד"ר קהילת הספרדים והוא כולו סובב הולך על העיר טבריא  וכתב כמה טעמים לקיום ההילולא ביד באייר א. אינו חל בשבת לעולם. ב. לא אומרים בו תחנון. ג. י"ד אייר הוא פסח שני, בזמן בית המקדש היה זמן למי שלא הקריב קורבן פסח בזמנו, להקריב פסח שני, ומי שנודב כספים לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס, ומדליק הנר, הרי הוא כמו קרבן פסח שני.

אחר כל הדברים האלה ראיתי למרן הראש"ל יצחק יוסף שליט"א בדיני מנהגי ספירת העומר עמוד תנב שכתב דכיון שסוף סוף אין זה מנהג קדום, על כן מי שנוהג לערוך הילולא באותו היום ורוצה לשמוע כלי שיר, הנכון הוא שיערכו סיום מסכת ואז הסעודה תחשב לסעודת מצוה ויוכלו לשמוע כלי שיר.

והביא שם למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ביביע אומר חלק ג אורח חיים סוף סימן יא דאין ללמוד מהילולת רשב"י לשאר הילולות הצדיקים ע"ש

מסקנה

יום יד באייר הוא יום ראוי והגון לערוך בו את הילולת רבי מאיר ואף על פי כן הרוצה לשמוע כלי שיר בסעודה זו, ידאג לערוך סיום מסכת באותו המעמד ויוכל לשמוע כלי שיר

בברכה

אלון בן שבת

שתף עם חברים

שתף עם חברים

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

תוכן עניינים

מאמרים נוספים

הזיק חפץ שיש עליו ביטוח אם צריך לשלם

אמירת קדיש בתיקון ליל שבועות

דיני אישות השייכים בתשעת הימים

קריאת שם לתינוק על שם מאורע עצוב (כמו על הקיבוץ בארי)

בענין תחיבת הציצית לתוך כפילות הכנף

ראובן שבר לשמעון משקפיים בלי כוונה כמה ישלם

ההילולא

של רבי יצחק אבוחצירא

ההילולא הגדולה שתתקיים השנה ברוב פאר והדר.
אל תפספסו!

להשתתפות בהילולא חייגו- 058-648-9827

העלון השבועי

מבית כתר תורה- בו תקבלו כל שבוע מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד. תוכלו גם להקדיש את העלון לזכות יקיריכם.