שתיקה כהודאה

שתיקה כהודאה

שאלה

מוכר שהתחייב לקונה בתקיעת כף למכור לו החפץ בתנאי שיספק לו הקונה מסמך חתום הנצרך למכירה הזאת עד ליום ג' בשבוע, והקונה אמר שאינו בטוח שיוכל לספק זאת עד ליום ג' אולם עד ליום ה' בשבוע ודאי יוכל לספק את המסמך , והמוכר שתק על זה ולא השיב דבר, וכשהגיע יום ד' וטרם הגיע המסמך חתום הלך המוכר ומכר לאדם אחר, האם יכול הקונה הראשון לעכב?

תקיעת כף

והנה בעלמא, תקיעת כף דינה כקנין באופן שכיוונו לקנין. או כשבועה באופן שהיה זה כהבטחה וחייב לקיים  הבטחתו .

וכן רשאי המוכר או הקונה באותו מעמד להטיל תנאי במקח כמבואר בסימן רז' סעיף א'

וכאן יש לדון אם אחר שהטיל המוכר תנאי בהבטחתו ואחר כך שתק  לדברי הלוקח הוי כהודאה, ויהיה מחוייב לשמור לו החפץ עד ליום ה' , או שתיקה זאת אינה כהודאה והעיקר מבחינתו הוא התנאי שהוא הטיל לספק לו החפץ עד ליום ג' בלבד?

מקור דין שתיקה כהודאה

והנה בסימן פא' סעיף ו' תבעו מנה לפלוני ואמר הן ואמר התובע אתם עדי ושתק הלווה , חייב , כיון שמתחילה אמר הן ושוב כשאמר אתם עדי שתק , אמרינן שתיקה כהודאה.

אולם בסעיף ז' מבואר שאם שתק מתחילה ועד סוף, הן כשתבעו מנה, והן כשאמר אתם עדי, לא אמרינן שתיקה כהודאה , ודנים דעתו שלא חשש להשיבו כלל.

ואם כן נידון דידן חשיב כשתיקה מתחילה ועד סוף שהרי מה שהתנה המוכר תנאו זה עניין אחד, ומה שהלוקח חידש אחר כך תנאי אחר זה דבר חדש ועל זה לא השיבו המוכר כלום. ודווקא בסעיף ו' שתבעו מנה והודה  ועל אותה התביעה ממש אמר אתם עדי ושתק, חייב. משא"כ בזה

כשהשני עושה מעשה בעת שתיקת הראשון

ויש להתבונן בדברי הרמ"א סעיף ז' שכתב, מי שאמר לבחור ללמוד עם בן חבירו בפני חבירו ושמע הלה ושתק חייב, דהוה ליה למחות, ומדשתיק אמרינן ניחא ליה. והקשה התומים דסתם שתיקה לאו כהודאה? ותירץ בנתיבות דצריך לומר שכבר התחיל ללמוד עימו וחשיב כעשה מעשה בגוף החפץ. כגון האומר למוכר הנני לוקח ממך חפץ פלוני בכך וכך מעות וראה שאני מושך אותו לקנותו ושתק המוכר,  בזה נאמר שתיקה כהודאה כיון שעשה מעשה הו"ל למחות .

ולפי"ז בנידונינו שלא היה שום מעשה בגוף החפץ ודאי אין שתיקתו כהודאה.

באופן שיש לתלות סיבה לשתיקתו אין זה כהודאה

ויש לסיים כאן בדברי הש"ך ס"ק  יז' בשם הרקנאטי דאף באופן שאמרינן שתיקה כהודאה (כבסעיף ו') מכל מקום אם נראה לנו איזה סיבה וסברא לפרש שתיקתו באופן אחר ודאי אמרינן הכי בפה מלא ולא נפרש שתיקתו כהודאה להוציא הכסף מחזקתו, והכל כפי מה שבית דין יכולים להבין בדעתו

מסקנה

ואכן בנידו"ד הברור הוא שסיבת שתיקת המוכר היא מאחר ולא רצה להפסיד הלוקח בחינם אם יאמר שאינו מסכים לתנאו לכן גמר בדעתו לשתוק ולראות מה יולד יום, שאם יבוא לוקח אחר קודם יום ה' אז ימכרנו לו ואם לא יגיע לוקח אחר אז ימכור ללוקח הזה ביום חמישי ולכן לא שיתף את הלוקח במחשבותיו והעדיף לשתוק אבל ודאי לא אמרינן  ששתק משום  שהסכים לתנאו.

בברכה

אלון בן שבת

שתף עם חברים

שתף עם חברים

תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה

תוכן עניינים

מאמרים נוספים

תבניות אפיה מאלומניום העשויות לשימוש חד פעמי, האם צריכים טבילה?

מונה כשליח למכור חמץ ושכח למכור

עדים שלא ראו את נתינת הטבעת מהחתן לכלה מכל סיבה שהיא

פתיחת מקרר בשבת

העלאת שכירות באמצע תקופת השכירות

הנדון מעבר בין שני רחובות דרך בניין משותף

העלון השבועי

מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד.