תביעה בערכאות באופן של רשלנות רפואית

תביעה בערכאות באופן של רשלנות רפואית

שאלה:

ראובן נכנס לניתוח עקב חולי מסוים, לאחר שהוא יצא הוא הרגיש כאבים באותו איזור של הניתוח גם לאחר זמן סביר שזה היה אמור לעבור, הוא עבר סדרת בדיקות לפשר הכאבים ורופא אחר גילה שהייתה כאן רשלנות מצד הרופא המנתח, ושמעון המנתח טוען שלא הייתה כאן שום התרשלות וגם ביה"ח מגבה את הרופא המנתח וכעת ראובן רוצה לתבוע את הרופא על רשלנות רפואית, והיות ולכל רופא ישנו ביטוח אישי, וכן לבית החולים יש ביטוח על מקרים של רשלנות וכדו' וראובן שואל הרי קראנו בפרשת השבוע פרשת משפטים שאסור ללכת לתבוע בערכאות של גויים, ואם הוא יתבע את נזקיו בבי"ד הביטוח לא רק שלא מכיר בבי"ד אלא הביטוח גם לא יתייחס לתביעה שהיא לא בערכאות, יצויין ויודגש שהרופא הוא אדם דתי.

וישנם מספר שאלות

א) האם ישנו חיוב לרופא לשלם את הרשלנות מדינא במידה והתובע צודק בתביעתו?

ב) האם ראובן יכול לפנות לערכאות ללא אישור מביה"ד.

תשובה:

בתביעת חברת ביטוח על תביעות נגד ביה"ח ורופאים בין בשוגג ובין באונס או על תאונות ברכב כיון דידוע שכל רכב ובית חולים ורופא אי אפשר לחייבם גם ע"פ חוק רק ע"י פסק הערכאות שמותר ללכת לערכאות לדון על זה וגם מצוה יש בדבר להעיד ואין חילוק באיזה אופן יהיה היזק באונס או בשוגג כיון שזה ההסכם עם חברת הביטוח ואדעתא דהכי ערכו את הביטוח.

נימוקים:

ראשית אציין שבטשו"ע (יו"ד סי' שלו) נפסק "…מיהו לא יתעסק ברפואה אלא א"כ הוא בקי ולא יהא שם גדול ממנו, שאם לא כן הרי זה שופך דמים, ואם ריפא שלא ברשות בי"ד חייב בתשלומין אפי' הוא בקי, ואם ריפא ברשות בי"ד וטעה והזיק פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים."

וכבר מפורסמת אמרתו של שו"ת מהריט"ץ (הישנות, ונציה תנ"ד,  סי' קפו דף קמח טור ג בד"ה נמצינו למדין) "שגגת הרופא כוונת הבורא".

וכתב בערוך השלחן (סימן שלו אות ב) שכיום לא לוקחים רשות מביה"ד לרפא חולים אלא מהמשלה ולכן בימינו צריך שיהיה לו רישיון מהממשלה (=ממשרד הבריאות) לרפא חולים. והוסיף ערוך השלחן שאם הרופא עיין יפה אין לו שום עוון ואשמה אפי' טעה ואפי' לא לצאת ידי שמים

[ובמאמר המוסגר זה דלא כמ"ש  בספר בית הילל (הירץ, דינפורט תנ"א, סי' שלו ס"ק א) שכתב וז"ל: ונראה מה שכתב (השו"ע) אם הוא בקי רצונו לומר אם יש לו כתב מאותו מקום שנתנו שם רשות לרפאות מרופאים מומחים שקורין אותו בלע"ז דאקטרי"ה, ואעפ"כ צריך רשות בית דין ישראל לרפאות ואז אם ריפא שלא ברשות בית דין חייב בדיני אדם, ואם קבלו אותו באיזה קהל וגם יש לו כתב כנ"ל זהו מקרי רשות בית דין ופטור בדיני אדם. אבל אם אין לו רשות מבי"ד אף שיש לו כתב כנ"ל חייב בדיני שמים. ועוד אחרת אם יש לו רשות בי"ד אף שאין לו כתב כנ"ל שקורין דאקרי"ט פטור מדיני אדם, שכן ישנו במדינתנו איזה רופאים שאין להם שום כתב כנ"ל אך שהם מומחים מחמת שקוראים באיזה ספרים של רפואות, ומרגלא בפומיה דאינשי שהם מומחים וכין שקבלו עליהם הקהל פטורים מדיני אדם.."]

ונחזור לנידו"ד האם ישנו איסור לראובן לתבוע את הרופא בערכאות היות והביטוח לא מכיר בסמכות תביעות מביה"ד

והנה ידוע הדין של איסור הליכה לערכאות המובא ברמב"ם (סנהדרין, פכ"ו ה"ז) וחומר האיסור הזה וכן בשו"ע (חו"מ סי' כו א) והוסיף דאפילו נתרצו התובע והנתבע לדון בערכאות ג"כ אסור, וטעם הדבר הוא פשוט דכיון שיש כאן זלזול בדיני התורה ולכן לא מועילה הסכמת הנתבע שהרי עכ"פ מזלזלים בזה בדיני תורה ומייקרים את דיני העכו"ם.

ואם אי אפשר בדרך אחרת כבר כתב רב שרירא גאון ודבריו הובאו בסמ"ע (ס"ק ט) ובש"ך (ס"ק ד) וז"ל: "מי שחייבוהו בחוב או בפקדון ואינם יכולים להוציא מידו ויש ביניהם מקום בי דואר של עכו"ם [ערכאות] שאינו לוקח שוחד מישראל חבירו יש רשות לזקנים ותלמידים שילכו לפי השופט ויעידו שזה חייב לזה ומצוה לעשות כן"

כמו כן מובא בכסף הקדשים (חו"מ סימן כו ס"ק ב) וז"ל: גם שאין לילך בערכאות של גויים קודם רשות מבהד"צ דעם בני ישראל.. או שיש אומדנא שלא תועיל התביעה בבדה"צ דעם בני ישראל והיא אומדנא ידועה לרבים, י"ל ששייך בזה מעין מה שאמרו חז"ל חבר אין צריך התראה וגם דלא קיימא לן שם כן, מ"מ לגבי התראה לגבי משפט י"ל שמועיל אומדנא כנ"ל עכ"ל.

יוצא א"כ שה"ה לכלל חברות הביטוח שאף שהם מבני ישראל אבל מה שמחייב אותם זה רק פסיקה אזרחית, ופשוט כביעתא בכותחא שלא יצייתו לדין תורה, א"כ בכה"ג יש לסמוך על כסף הקדשים הנ"ל וללכת לתובעם בערכאות מבלי להיזקק לתביעה בבי"ד תחילה.

ומעשים בכל יום בביטוח רכב שגם שם כל רכב וכל נוסע צריך להיות מבוטח ובמקרה של תאונה הולכים לדון בבתי משפט, וחברות הביטוח לא ישלמו רק אם ביהמ"ש יחייב אותם ולא מכירים בסמכויות ופסקי בתי הדין, ומשכך, אין שום חשש ללכת לשם ולקבל את זכותו ותשלומי נזקיו.

אגב אורחא יוער שראיתי בשו"ת תשובות והנהגות (שטרנבוך, ח"ג סי' תמד) דיש לניזק או הנחבל לתבוע את המזיק או החובל והחברת ביטוח לבית דין ואם הם לא יבואו אזי ביה"ד יתן היתר ללכת לערכאות, ולגבי הפסיקה כל סכום שיחייבו אפרר לקחת מהטעם הפשוט שחברת הביטוח התחייבה לשלם כפי אומד הערכאות ואדעתא דהכי משלם המבוטח כל חודש דמי ביטוח והרי זה בגדר של דמי חבלה ופיוס מאחר ונתחייבו על כך אבל דבריו של בעל התשובות והנהגות הם חומרא בעלמא, שכן ראינו שכסף הקדשים והסמ"ע והש"ך בשם רב שרירא טוענים שאין כל בעיה ללכת ישירות ללא היזקקות לביה"ד תחילה.

ובנידו"ד גם בהתרשלות של רופא אם יוכח על פי הערכאות שהרופא חייב אזי אין שום בעיה גם ליטול את הכסף.

בברכה

יגאל אלון

מפעל שלא סיפק את הסחורה בזמן והסיטונאי הפסיד

הכנסו לערוץ היוטיוב http://www.youtube.com/@ketertora