תביעת נזק רכב מחברת ביטוח

תביעה מחברת ביטוח נזק מבוטח

שאלה

ראובן התנגש תוך כדי נסיעה ברכבו של שמעון, ובהערכה ראשונית הוא גרם לו נזק המוערך ב- 1500 ₪, שניהם עצרו בצד הדרך וראובן הפוגע הודה והתנצל.

שמעון ביקש את פרטי חברת הביטוח של ראובן אך ראובן אמר לו שהוא מוכן לשלם לו במזומן את התשלום ובלבד שלא יתבע את חברת הביטוח, כי חברת הביטוח להבא תעלה לו את פרמיית הביטוח וזה לא שווה לו.

שמעון הסכים להסדר זה, ואכן מיד הוציא שמעון עט ונייר וסיכמו את הדברים בכתב.

כשראובן העביר את הכסף לשמעון התברר לשמעון הנפגע שלראובן הפוגע יש בפוליסת הביטוח שלו סעיף הכולל שאם ראובן יפגע ברכב אזי תינתן לנפגע אופציה לקבל רכב חילופי בזמן שרכבו בתיקון.

וכעת שמעון דורש מימוש סעיף זה לקבל רכב חילופי.

בזמן התיקון ענה ראובן שהוא כבר שילם על הנזק שהוא עשה וזה גם מה שההלכה מחייבת והוא אינו מחוייב לשלם לו שכירות רכב חילופי כי הם לא תבעו את הביטוח. עם מי הדין?

תשובה

אם עיקר התביעה הייתה כנגד המזיק בלבד הוא אכן צודק שמן הדין הוא אינו חייב לשלם אלא על הנזק הספציפי אך לא על ההפסדים שנגרמו ממנו כמו שכירות רכב חילופי.

נימוקים

ישנם מספר מקרים המובאים בפוסקים שאדם שגורם נזק לחבירו על ידי מניעתו בשימוש של חפציו שאינו חייב לשלם על כך.

ואציין שני דוגמאות

א. הנועל את בית חבירו ומונע ממנו לדור בו או להשכירו כמ"ש ברא"ש בב"ק (פ"ב סי' ו) וז"ל: "..כיון שלא נהנה אע"פ שגרם הפסד לחברו דאפי' גירש חבירו מביתו ונעל הדלת בפניו אין זה אלא גרמא בעלמא.." וחו"מ (סי' שסג סעיף ו).

ב. דוגמא נוספת זה המעכב בהמת חבירו מלעבוד בה עיין בחו"מ (סי' שז סעיף ו וש"ך סוף ס"ק ה) "..שסגרה בחדר שאינה יכולה לעשות מלאכה פטור." וזאת למרות שהמכניס את חבירו לחדר וסגר עליו את הדלת ומנעו מלהרוויח במלאכתו חייב לשלם על כך תשלומי שבת כמ"ש מרן (חו"מ סי' תכ, יא) "הכניסו בחדר וסגר הדלת עליו ובטלו ממלאכתו אינו נותן לו אלא שבת בלבד" זהו חיוב מיוחד בנזקי אדם, אך בנזקי ממון זה מוגדר כגרמא כלומר שאינו ישיר שאי אפשר לחייב אותו בבית דין, אמנם יש לדעת שאף בנזק של גרמא יש חיוב לשלם בכדי לצאת ידי שמים אם נזק זה נעשה בפשיעה כמ"ש בפוסקים ועיין מנחת פתים (אריק, סי' שפו סעיף ג) שאם זה נעשה בשוגג פטור אף מלצאת ידי שמים, ולפי זה אם אותו אחד גרם לתאונה בפשיעה  הוא יהיה חייב בתשלום הרכב החילופי לצאת ידי שמים שלדעת כמה אחרונים יש חיוב תשלום אף על גרמא כזו של מניעת רווח, ויעויין עוד יעויין בספר משפט המזיק (בריזל, פרק כט סעיף ב) ומשפט כהלכה (קליין, קונטרס שים שלום סי' רצב עמוד מח)

כאמור כל זה הוא אם היתה תביעה כנגד המזיק עצמו, אך בתביעה כנגד חברת הביטוח נחלקו האחרונים יש הסוברים שגם כאן אין הניזק רשאי לתבוע מהם דברים שלא היה יכול לתבוע בדין תורה מהמזיק עצמו, אך יש סוברים שהניזק רשאי לתבוע מחברת הביטוח את מה שהתחייבה לשלם ואף אם מחמת כן ייגרם למזיק הפסד, כגון: שחברת הביטוח תתבע ממנו לכסות את הנזק. יעויין בקובץ מבית לוי (ח"ז עמוד קלד, ח"ט עמוד קעו) ובספר משיב הלכה (טויבר סימן מב)

לפיכך בנידו"ד שחיובו של המזיק הוא גם מדין ערב [שהרי הוא מבקש מהניזק שמעון 'למחול' לחברת הביטוח והוא ראובן ישלם במקומה] הרי שהדין תלוי במחלוקת הנ"ל, שאם הניזק רשאי לתבוע מחברת הביטוח אף את עלות הרכב החילופי אזי המזיק שהתחייב לשלם לו במקום חברת הביטוח חייב לשלם אף סכום זה, אך לסוברים שהניזק אינו רשאי לתבוע תשלום זה מחברת הביטוח, אף המזיק לא התחייב לשלם לו על כך. ולמעשה אם כוונתו של הניזק היה לתבוע את חברת הביטוח במלוא התשלום וכדעת המקילים הנ"ל הרי שכנגד זה התחייב המזיק לשלם אף את התשלום הרכב החילופי. וכפי הנראה לא היה בדעתו של הניזק לתבוע את חברת הביטוח אלא הוא העדיף 'לסגור' את התשלום מול המזיק לכן הוא לא זכאי לדרוש תשלום עבור רכב חילופי.   

בברכה

יגאל אלון