שאלה

תבניות אפיה מאלומניום העשויות לשימוש חד פעמי, האם צריכים טבילה?

תשובה

אם יש שם כלי על כלים חד פעמי

בכדי להשיב, יש לדון אם על כלי חד פעמי יש "שם כלי" או לא, והנה בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סימן לט) אסר לקדש על כוס חד פעמי כיון שהוא עשוי לשעה ואין לו שום חשיבות, ומבואר בשו"ע סימן קפג דכוס של קידוש צריך שיהיה שלם שלא יהיה בו פגם, וכוס חד פעמי הוא יותר גרוע מכוס פגום ואין לו שום חשיבות.

אולם בחזון עובדיה שבת ב עמוד נד ואילך כתב דאין דבריו מוכרחים מכיון שהכוס הזה הוא בשלמותו משעה שיצא מידו של היוצר, אין לנו כל מקור לאוסרו ושכ"כ בספר אז נדברו להשיב על דברי האג"מ שהרי אפילו בקבוק יין כשר לקדש עליו. וכן כתב בשו"ת ויען יוסף סימן סה להקל ליטול ידיים מכלי חד פעמי דאף שהוא כלי זול סוף סוף הוא כלי גמור.

ובסיום דבריו כתב מרן זצ"ל: ומכל האמור שלדעת הרבה אחרונים יש תורת כלי גם על שימוש חד פעמי, נראה לי דכלי אלומניום שעשויים לשימוש חד פעמי, צריכים טבילה בלי ברכה כשהם לקוחים מהגוי, דכלי סעודה הם, ואע"פ שאין רגילים להשתמש בהם אלא פעם אחת או מספר פעמים ואח"כ משליכים אותם, מכל מקום כיון שיש עליהם תורת כלי חייבים בטבילה עכ"ד

שאר מיני מתכות אם מקבלים טומאה

והנה בחזון עובדיה אבלות חלק ב עמוד נ בענין כהן אם יכול לטוס במטוס שאפשר שיעבור מעל בית הקברות הביא להאגרות משה (חיו"ד ח"ב סימן קסד) דלכאורה רק מיני מתכות שנאמרו בתורה שהם: זהב, כסף, נחושת, ברזל, בדיל, עופרת, הם דוקא מקבלים טומאה ולא שאר מיני מתכות, והמטוסים בזמנינו אינם מששה מיני מתכות הללו וממילא אינם מקבלים טומאה, ע"ש

ולפי זה יש לומר שתבניות אלומניום פטורים מטבילה, אלא שכבר הרגיש בזה בחזו"ע הנ"ל והביא למהר"י אסאד חלק יו"ד סימן רטז שכתב שאף במקום שאין הכלי מקבל טומאה ממש, מכל מקום לענין טבילת כלי סעודה חדשים הלקוחים מהגוי, שטבילתן כדי שיצאו מרשות טומאת העכו"ם לקדושת ישראל, צריכים טבילה ללא ברכה ע"כ וסיים ע"ז בחזו"ע וכן נראה לי נכון.

דעת הפוסקים שכלים חד פעמי אין צריכים טבילה

וראיתי באור לציון חלק א סימן כד עמוד נח שכתב שצנצנות של קפה נמס וכדומה הנועדו לשימוש חד פעמי ובאים מבתי חרושת של גויים אינם צריכים טבילה אפילו אם בדעתו להשתמש בהם לאחר שיסיים את תוכנם, כיון שבשעת היצור אינו נחשב לכלי, (שהרי נועד לשימוש חד פעמי)  ורק בשעה שחושב הישראל הקונהו להשתמש בו ולעשותו כלי רק אז חל עליו שם כלי והרי הוא ברשות הישראל כבר וברשותו נוצר הכלי ע"כ

ומבואר מדבריו דכלי חד פעמי אין צריך טבילה כלל וכ"כ באגרות משה (יו"ד ח"ג סימן כג) דכלי חד פעמי אין צריך טבילה וכ"כ המנחת יצחק (ח"ג סימן עו, ח"ד סימן קיד,  ח"ה סימן לב, ח"י סימן כג) ועוד, וטעמם דאין על כלים אלו שם כלי לגבי קבלת טומאה כיון שעומדים להזרק.

תבניות עם כשרות

והנה תבניות בהכשר בד"ץ העדה החרדית שבדרך כלל היא נותנת הכשרות לתבניות יש להבחין בסוג ההטבעה של חותם הכשרות שיש בתחתית התבנית, שאם לא כתוב כלום אלא רק חותם הכשרות, זה מיוצר בארץ, וכשהתבנית מיוצרת בחוץ לארץ הם כותבים בחותם הכשרות "תוצרת חו"ל".

ובזמן האחרון החלו הרבה בדצי"ם לייבא תבניות מחו"ל היות וסומכים על המנחת יצחק, וקשה מאוד להחמיר להטבילן כדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל,

עצה מהגאון ר' יוסף שלום אלישיב זצ"ל

ואכן מצאתי בילקוט יוסף הלכות ספירת העומר עומד תקכ ואילך שהביא עצה בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שיעקם דופן אחת של התבנית באופן שאינה ראויה לשימוש וכשמיישר את הדופן שוב, חשיב עשיית הכלי מחדש וגמר מלאכה על ידי ישראל. אולם בילקוט יוסף שם פקפק בעצה זאת ע"ש טעמו.

ולמעשה כתב בילקוט יוסף שם וז"ל: הגד הוגד לנו מפי עד נאמן, שבזמנו שאלו את מרן זצ"ל האם יהיה ניתן להקל בזה במקום צורך גדול, ומרן השיב דאיה"נ יהיה ניתן להקל בזה

וסיים שם, דמכל הסברות הנ"ל ומכיון שיש צורך גדול להקל להמוני עמך ישראל, היכא דאי אפשר בענין אחר והוא צורך גדול, יהיה ניתן להקל בזה.

ורק הבדצי"ם למיניהם מן הראוי שיעמדו על כך בעת מתן ההכשר למכור את מפעלי היצור בשותפות ליהודי כך שיהיו פטורים מטבילה לכולי עלמא.

מסקנא:

לכתחילה יש לרכוש תבניות בהכשר המעיד שאין צורך להטבילם, ואם אין מצוי הדבר, יש להקל שלא להטבילם כיון שהוא צורך גדול. (וכעת ממש נשאלתי אם מועיל מה שמניחים בתבנית נייר אפיה שהרי הוא חוצץ בין המאכל לכלי, והשבתי מה שאמר לי בזה ידידי הרה"ג ישראל סימן טוב שליט"א בשם מרן הרב יצחק יוסף שליט"א שאין זה חציצה כלל והנייר בטל לכלי)

בברכה

אלון בן שבת