תשלום שכר דירה במקום חמיו שהתחייב לשלם

תשלום שכר דירה במקום חמיו שהתחייב לשלם

שאלה:

ראובן (חמי) התחייב לקראת חתונת בתו (אשתי) לשלם מראש שכר דירה לשלוש שנים.

והנה כעבור חצי שנה, פנה שמעון (בעל הדירה) אל הזוג הצעיר ואמר להם כי חמי (ראובן) לא שילם לו על הדירה במשך חצי שנה שגרנו בה, ואכן לאחר בירור טלפוני קצר צודק בעה"ב שלא שולם לו שכ"ד מיום שנכנסנו לדירה.

כששאלתי את חמי, הוא הסביר לי שכרגע עקב המצב הכלכלי השורר במשק בגלל המלחמה אין לו תזרים מזומנים ואין לו אפשרות לשלם את השכ"ד.

שמעון בעל הדירה מבקש שנשלם לו מכאן ולהבא ולמפרע על הזמן שהוא לא קיבל את השכ"ד.

הזוג ענו לשמעון שאין להם אפשרות לשלם על דירה גדולה הנמצאת במקום יקר לכן הם מוכנים לעזוב ולעבור למקום אחר ותוך שבוע הוא יוכל להשכיר את הדירה לאנשים אחרים, אך בקשר לתשלום שלא שולם הם מעוניינים לשאול רב אם הם חייבים לשלם או לא, כי אילו הם היו יודעים שהתשלום יהיה עליהם אזי מראש הם לא היו שוכרים דירה גדולה ויקרה במקום כזה.

תשובה:

בני הזוג שגרו בדירה פטורים מלשלם ועל בעל הדירה לתבוע את ראובן שהתחייב לשלם את השכ"ד.

נימוקים:

קיי"ל שהמקבל הנאה מחברו צריך לשלם לו עליה, אף אם לא הייתה בכוונתו של הנהנה לשלם. אמנם בנידון דידן נראה שבני הזוג שגרו בדירה פטורים מלשלם. וזאת ניתן ללמוד מדברי הר"ן (נדרים לג:) שכתב שהמלווה מעות לאדם עבור מזונות אשתו אין המלוה יכול לגבות מהאשה מחמת ההנאה שקיבלה משום שהמלווה ידע שאין לאשה נכסים שהוא יוכל לגבות מהם את חובו ולכן הוא נתן על דעת שיגבה רק מהבעל. וכך גם נפסק במפורש בשו"ע (אבהע"ז סי' ע סעיף ח).

מכוח דברי הר"ן הללו כתב בספר ערך ש"י (חו"מ סי' קפה סעיף י ד"ה שדכן) ששדכן שלא יכל לגבות דמי שדכנותו מאבי החתן מפי שהוא אלים אינו יכול לגבותם מהחתן מפני שהמנהג הוא שאת דמי השדכנות גובים מהורי החתן והכלה, לפיכך לא היתה דעת השדכן לגבות מלכתחילה מהחתן, ואין השדכן יכול לומר לחתן הרי עשיתי לך את פעולת השידוך מהטעם "דלאו אדעתא דחתן ישלם לו נחית".   

כיוצ"ב מבואר מדברי הפוסקים שהשוכר בית ומת, אין המשכיר יכול לגבות מנכסי היורשים אם לא הניח אביהם נכסים. (יעויין בשו"ת הגרעק"א פסקים חו"מ סי' קלג, וגיליון הגרעק"א על חו"מ סי' שמא סעיף ג) ואף לגבי אשתו של השוכר דנו הפוסקים אם אפשר לגבות ממנה מכוח שהיא כערב על השכירות אך לא מטעם שקיבלה הנאה, כמ"ש בשו"ת מהרשד"ם (אבהע"ז סי' קפד הובא בבה"ט אבהע"ז סי' קב סק"ד) מי שמת והיה חייב שכירות למשכיר ונמצאו מטלטלין בתוך הבית, המשכיר קודם לאלמנה אף אם בעלה כתב בכתובה מטלטלי אגב קרקע וזמן הכתובה קדם לשכירות המשכיר. ויעויין עוד בזה בדברי הקצוה"ח (סי' עז סק"ח) וכל זה משום שכאמור המשכיר לא נתן את הדירה על דעת לגבות מהאשה ומהבנים. 

ולכן נראה שגם בנידון דידן המשכיר נתן את זכות הדיור בדירה לזוג "בחינם" משום שהחותן התחייב לשלם עליה ולא היה בכוונתו לגבות מהזו"צ שגר בדירה בפועל. [אף דשאולי יש לחלק שבמקרה זה רק הזו"צ נהנה מהדיור בדירה ואילו החותן רק משלם עליה אך לא דר בה בפועל. יעויין בחזו"א (ב"ק סי' טז ס"ק כא) בפרנס אב את ילדיו בדבר גזול והם לא ידעו מזה עיי"ש.]

איך שיהיה בנוגע לדיור בדירה מכאן ולהבא אכן המשכיר יכול לדרוש מהזו"צ לעזוב את הדירה היות והחותן לא שילם לו על הדירה (יעוין בבאר היטב סי' שיב סק"ד בשם מהרי"ט). ומאידך, בעל הדירה יכול לתבוע את החותן שישלם לו על כל התקופה שבני הזוג היו בדירה. וכמובן עד שהדירה תושכר לשוכרים אחרים.

בברכה

יגאל אלון