ביטול הנהגה טובה שקיבלת ללא נדר: המדריך המלא

לכבוד הרה"ג הרב אטלן שליט"א שלום רב! אחדש"ט , נשאלתי מכבודו על דבר קבלת הנהגה טובה שקיבל בנו על עצמו ללבוש ט"ק בעת השינה בלילה , וכעת בימות הקיץ החמים אין באפשרותו של הבן להמשיך בהנהגה זו , מה עליו לעשות ?

תשובה

כתב בספר שער הכוונות עניין דרושי לילה (נב ע"ד) אע"ג דקיי"ל שלילה לאו זמן ציצית כנזכר במנחות מג.
שהרי אין מתעטפין בטלית גדולה בלילה , אבל ט"ק אינו מתבטל לעולם אפי' בלילה , ולכן צריך ליזהר שלא להסיר
מעליו את הט"ק לא ביום ולא בלילה , וישכב עימו בלילה ויועיל מאוד לבטל כוחות החיצוניים , ואין זמן שצריך להסיר אותו מעליו אלא בכניסתו לבית המרחץ , והראיה מדוד המע"ה שהרי אמרו שם בגמ' מנחות מג: שבשעה שנכנס למרחץ וראה עצמו ערום מהמצוות אמר אוי לי שאני ערום מן המצוות עד שנסתכל במילה וכו' , ולכאורה אם בהיותו ישן בלילה היה מסיר את הט"ק א"כ למה לא היה מצטער בכל לילה שהיה נשאר בלא שום מצוה , אלא ודאי שאין זמן שיהיה פטור מן הט"ק , אלא דוקא במרחץ,וכן ראיתי שכך פסק גם הגאון בעל כה"ח (או"ח סי' רלח אות יא ) בשם שעה"כ שלא יסיר מעליו הט"ק לא ביום ולא בלילה וישכב עימו בלילה ויועיל מאוד לבטל כוחות החיצוניים ,
והנה איני יודע מה קשה לשער הכוונות דהרי יש ליישב בפשטות שדוד בכל לילה לא הצטער אף שהוא לא לבוש בטלית עדיין הוא מוקף במצוות שהרי יש לו מזוזה בפתח הבית כי היה לו מזוזה בפתח חדרו , וכל מה שהוא הצטער בבית המרחץ זה היה מפני ששם אין מזוזה בפתח א"כ אין ראיה שדוד היה עם ט"ק בלילה . וראיתי ששואל שאלה זו המג"א (סי' כא סק"ב) ויש עדיין מקום לפלפל בזה ואכמ"ל.

התרה בערב ר"ה ויו"כ

איך שיהיה , דעת המקובלים שצריך ללבוש ט"ק בלילה ובנך קיבל על עצמו הנהגה טובה זו , וכעת הוא רוצה להפסיק הנהגה זו , והנה דמי שרוצה לבטל מנהגו לגמרי , אם הוא עשה התרה בערב ר"ה ובעיוה"כ ולא זוכר את ההתרה בשעת קבלת הנדר מבואר בשו"ע יו"ד (ריא ס"ב) שמי שהתנה ואמר כל נדרי שאדור עד זמן פלוני יהיו בטלים , ונדר תוך הזמן אם הוא זוכר לתנאו בשעת הנדר נדרו קיים שהרי מבטל תנאו בשעה שנודר , ואם אינו זוכר לתנאו בשעת הנדר התנא יקיים והנדר בטל , וי"א שאין התנאי מועיל לבטל הנדר אלא א"כ יזכרנו תוכ"ד לנדר ויאמר בלבו שהוא סומך על התנאי ויש לחוש לדבריהם עיי"ש , אבל גדולי האחרונים לא חששו לדעת הי"א הזה וכ"כ בספר ארץ חיים סתהון על יו"ד סימן זה והביא להקת פוסקים שלא סומכים על י"א זה , עיי"ש

נהג בסתם ולא הוציא מפיו בלשון נדר

וכל זה בנדר שהוציא מפיו אולם אם בנך לא הוציא מפיו שהוא מקבל הנהגה זו אלא נהג סתם או קיבל במחשבתו מנהג זה ונהג אותו ג' פעמים בלבישת ט"ק בלילה ולא אמר בל"נ כתב בהליכות שלמה (מועדים ח"א עמוד שפ והלאה ) שלכו"ע אפשר לסמוך על ההתרה שעושים בערב ר"ה , וכ"כ בשו"ת שלמת חיים ( ח"ב סי לח) שהעושה מצוה ג' פעמים בסתם י"ל שמכיון שמסר מודעה בהתרת נדרים של ערב ר"ה לא יחשב לו לנדר דאמרינן דאדעתא דתנאי עשה ולא יהיה ע"ז שום חשש נדר , וגם בתשובות והנהגות (ח"ד סי' רז ) כתב שמי שנוהג איזה חומרא כשיש לו סיבה זמנית להקל אבל לא רוצה לבטל מעליו הנהגה הזו לא צריך ע"ז התרה והביא את דברי
הדגול מרבבה ביו"ד סי' ריד שכך כתב ושדבריו נתקבלו אצל בעלי ההוראה ויעויין בשו"ת אז נדברו (ח"ד סי' מד )

מנהג של מצווה אם מועיל התרת נדרים בערב ראש השנה

ויעויין עוד בדברי שו"ת רבבות אפרים (ח"א סי' קעג ) שהובא שם מהרב זלזניק בשם הגאון ר' איסר זלמן מלצר שאף מי שמתנה מקודם מבואר ביו"ד סי' ריא' שיש דעות באיזה אופן מועיל התנאי אבל במנהג של מצוה ב-ג' פעמים בודאי מועיל מה שעושים התרת נדרים בער"ה , וכ"כ בספר הלכות חג בחג (ימים נוראים עמוד לו הערה 23) בשם הגרי"ש אלישיב ויעויין עוד בספר כל נדרי (פרק עג הלכה ח הערה יז ) כתב שדברי השלמת חיים הובאו בספר דרך אמונה בהלכות מתנת עניים (פ"ז ציון ההלכה אות נז ) והוסיף שלכאורה ה"ה במחשבה למצוה כ"ז שלא החליט בפירוש שיהיה עליו נדר , והביא דבריו בספר אעלה בתמר בפרק שמדבר על יו"ד (אות מז) ויעויין עוד בספר קריינא דאגרתא ממרנא הסטייפלר זיע"א (ח"א סי' קלה) בעניין התרת הנהגות טובות .

מסקנה:

העולה מהמקובץ : מכיון שבנך קשה עליו הנהגה זו וכל קבלתו היתה מצד ההנהגה וקבלה בלב , יש בזה דיון גדול
בפוסקים כדאמרינן לעיל, ומהיות טוב עדיף לו לעשות התרה בפני ג' בכדי לצאת מכל ספק ופקפוק .
וסיום אברכו שתזכו לגדלו לחופה ולמעש"ט ושתרוו ממנו רוב נחת והצלחה .

כל זה כתבתי לפי קוצ"ד וצויי"ם וימ"ן עבד לאל עליון אני יגאל אלון ס"ט