האם חובה להניח החלות של שבת בשולחן בשעת הקידוש

יש שמביאים חלות לסעודת שבת כשהן חמות ששהו על גבי הפלאטה קודם הסעודה, ונשאלתי אם יש להם להקפיד שיהיו ג"כ חלות על גבי השולחן בעת הקידוש, או שאין צריך להקפיד בזה.

מהו מנהגו של רבה בר רב הונא המובא בגמרא לגבי עריכת שולחן לשבת?

מנהגו של רבה בר רב הונא, המובא בגמרא פסחים ק:, היה לפרס מפה על הלחם ולקדש, גם אם השולחן הובא לפני הקידוש. זאת, כיוון שברצונו לא היו מביאים את הלחם על השולחן עד לאחר קידוש, ופריסת המפה נחשבה כעין סילוק שולחן, כדי שהסעודה תבוא לכבוד שבת. מנהג זה נועד להבטיח שהסעודה תבוא לכבוד שבת, כפי שמפורש בשאלתות דרב אחאי גאון.

ופירש רשב"ם בד"ה רבה וכו', הביאו את הפת על השולחן כמו שאנו עושין קודם קידוש, פרס מפה על הלחם ואח"כ קידש, לפי שברצונו לא היו מביאין את הלחם על השולחן עד לאחר קידוש, לפיכך פרס מפה על הלחם והיינו כעין סילוק שולחן וכמי שאינו דומה. וכו', וטעמא כדפריש בשאלתות דרב אחאי גאון בפרשת וישמע יתרו וכתוב בהו הכי, וקרובי תכא מקמי דלקדיש לקדושא דשבתא לא מקרבינן, מ"ט כי היכי דתיתי סעודה ליקרא דשבתא, והיכי דקריבו לא מסלקינן ליה אלא פורס מפה ומקדש, ומטעם זה נהגו לפרוס מפה ללחם עד לאחר קידוש בשבתות ויו"ט. עכת"ד.

מהם דברי הגמרא במסכת שבת על קבלת שבת בבית?

הגמרא במסכת שבת (קיט:) מלמדת ששני מלאכי השרת מלווים אדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו. אם מוצאים נר דלוק, שולחן ערוך ומטה מוצעת, המלאך הטוב מברך 'יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך', והרע עונה אמן בעל כרחו. אם לאו, המלאך הרע מברך 'יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך', והטוב עונה אמן בעל כרחו.

חילוק בין שולחן קטן לגדול

החילוק בין שולחן קטן לגדול בהלכות עריכת שולחן לשבת נובע מהאפשרות לטלטל את השולחן. בימי הגמרא, היו שולחנות קטנים אישיים שניתן היה להביאם רק לאחר הקידוש, כדי שהסעודה תבוא לכבוד שבת. לעומת זאת, שולחנותינו כיום גדולים וקשים לטלטול, ולכן יש להניח את הלחם על השולחן בשעת הקידוש ולכסותו. כיסוי הלחם משמש גם כזכר למן שלא ירד בשבתות ויו"ט, וכדי שלא יראה הפת בושתו.

וכ"כ התוספות בפסחים שם בד"ה שאין, דהטעם שאנו פורסים מפה על הלחם, כי היכי דתיתי סעודה ליקרא דשבתא, ויש מפרש זכר למן שלא היה יורד בשבתות ויו"ט והיה טל מלמעלה ומלמטה והמן בינתים. ע"ש. וכ"כ הרא"ש שם (סימן ג) והמרדכי (לד ע"ד) והר"ן בפרק כל כתבי (מד: ד"ה נר דלוק)

וכ"כ הטור אורח חיים סימן רעא והביא עוד בשם הירושלמי דהטעם לכיסוי הפת, כדי שלא יראה הפת בושתו. פירוש שהוא מוקדם בפסוק והיה ראוי להקדימו בברכה ומקדימין בברכת היין. וכתב הבית יוסף שכ"כ הרא"ש והמרדכי והגהות (מיימוניות ) פרק כט אות ק.

נמצאנו למדים דהטעם שאין מביאין את השולחן קודם הקידוש הוא כי היכי דתיתי סעודה ליקרא דשבתא וכך רבב"ח היה נוהג, אולם אם הביא השולחן קודם הקידוש יש לפרוס מפה על הלחם וזה נחשב שהסעודה באה ליקרא דשבתא.

ונמצא עוד דיש חיוב להניח הלחם על השולחן קודם הקידוש בכדי שיהיה שולחנו ערוך כשחוזר מבית הכנסת וכדאיתא בגמרא שבת אלא שאין צריך להביא השולחן לפניו בשעת הקידוש, אבל בשולחנות שלנו שהם גדולים אין אפשרות לערכם במקום אחר ולהביאם אחר הקידוש ולכן יש להניח הלחם על השולחן בשעת הקידוש ולכסותו, וגם עוד טעם יש בזה זכר למן שלא היה יורד בשבתות ויו"ט והיה טל מלמעלה ולמטה והמן בינתיים. ועוד טעם כדי שלא יראה הפת בושתו.

וראיתי בספר הליכות שבת חלק א (עמוד מה) שכתב דמעיקר הדין אין חיוב כלל שיהיו חלות על השולחן בשעת הקידוש ושמשמע שבזמן הגמרא החלות לא היו מונחות על השולחן ושכך נהג הגר"א כפי המובא בספר מעשה רב (אות קיח)

אולם להאמור אין ללמוד כלל מזמן הגמרא שהיה להם שולחנות קטנים והיו יכולים לערוך השולחן קודם שיבוא מבית הכנסת ולהביא השולחן רק אחר הקידוש כי היכי דתיתי סעודה ליקרא דשבתא, אבל בזמנינו הדבר לא אפשרי וחובה להניח החלות על השולחן בעת הקידוש. ואין ראיה ממנהג הגר"א דאפשר שהיה לו שולחן קטן והיה מביאו אחר הקידוש.

מהי המסקנה ההלכתית לגבי הנחת חלות על השולחן בשעת הקידוש?

המסקנה ההלכתית היא שאותם הרוצים להניח את החלות בעת הקידוש על הפלטה, צריכים להניח חלות נוספות על השולחן בעת הקידוש ולכסותם. לאחר הקידוש, יביאו את החלות החמות ויבצעו עליהם. זאת, כדי לקיים את מנהג 'שולחן ערוך' לכבוד שבת, תוך התחשבות בשינויים הטכנולוגיים והמנהגים המודרניים.

בברכה

אלון בן שבת

לתרומות והחזקת בית ההוראה כנסו תרומה לכתר תורה

הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו וצפו בתוכן מרתק ערוץ היוטיוב של כתר תורה