האם נשים צריכות להוריד את הטבעות שעל ידיהן בשעת נטילת ידיים

כן, נשים צריכות להוריד את הטבעות שעל ידיהן בשעת נטילת ידיים. חובה זו חלה על כל סוגי הטבעות, בין אם הן רפויות או מהודקות, וכן יש לדון במקרים של טבעת עם אבן טובה או אשה שאינה לשה בצק, כפי שיפורט בהמשך.

מקור הדין שטבעת חוצצת

איתא בתוספתא מקואות פרק ו הלכה ד, השירים והנזמים וקטבלאות והטבעות אוצין חוצצין, רפין אין חוצצין. ונפסק ברמב"ם (פרק ב הלכה ד) וכ"פ הר"ש. (מקואות פ"ט מ"ד)

ובבית יוסף או"ח סימן קסא הביא להגהות אשיר"י שכתב שצריך להסיר הטבעת מעל ידו בשעת נט"י. ואף על פי שהרוקח כתב שא"צ, נראה דהיינו מפני שהוא סובר ששיעור נט"י לחולין עד פרק אמצעי של אצבעות, והטבעות הם מונחות באצבע למעלה מאותו פרק, אבל לדברי הפוסקים שסוברים שצריך ליטול למעלה מאותו פרק, צריך להסיר הטבעות אם הם מהודקים. וא"ת טבעת מהודקת אמאי חייצא הרי מיעוטו שאינו מקפיד עליו הוא, כבר תירץ שם הרא"ש בשם הראב"ד דמקפדת היא להסירו בשעת לישה וכיון שהיא מקפדת בשום פעם אע"פ שאינה מקפדת בשעת טבילה חייצא עכ"ל.

אין לחלק בין טבעת רפויה למהודקת

וסיים ע"ז הבית יוסף, ונראה דאפי' טבעת רפויה צריך להסיר בשעת נטילה אי משום דלא בקיאים בשיעור רפיון זה ואי משום דלא ליתו להתיר אף במהודקת. ע"כ.

ובשולחן ערוך (או"ח סימן קסא סעיף ג) כתב וז"ל: צריך להסיר הטבעת מעל ידו בשעת נטילת ידים. הגה: ואפילו הוא רפוי (בית יוסף) ואפילו אינו מקפיד עליו בשעת נטילה הואיל ומקפיד עליו בשעה שעושה מלאכה שלא יטנפו (הרא"ש פרק תינוקת). ונהגו קצת להקל אם הוא רפוי אבל יש להחמיר כי אין אנו בקיאים איזה מיקרי רפוי.

אולם בשו"ע (יו"ד סימן קצח סעיף כג) כתב: השירים והנזמים והטבעות והקטלאות אם הם רפויים, אינם חוצצים, ואם הם מהודקים, חוצצים. ע"כ. והרמ"א לא הגיה על זה שיש להחמיר אפילו ברפוי. וכתב המגן אברהם (סימן קסא)  דלענין נט"י הוי לכתחילה ולכן יש להוריד הטבעות קודם שיטול, אבל לענין טבילת הנדה הוי בדיעבד שכבר טבלה ולכן יש להקל בדיעבד בטבעת רפויה. ועיין בטהרת הבית חלק ג (הלכה כה, הערה כח, שהביא שכ"כ כמה וכמה אחרונים, ודלא כהרב בית הלל שכתב דאפילו בדיעבד שכבר טבלה בטבעת רפויה, לא עלתה לה טבילה, ורק כשכבר עברה ושמשה עם בעלה יש להקל. ע"ש.)

דברי מהרש"ל לענין טבעת אצל הגברים

המסקנה ההלכתית היא שנשים צריכות להסיר את הטבעות שעל ידיהן בשעת נטילת ידיים, בין אם הטבעת מהודקת ובין אם היא רפויה. עם זאת, אשה שאינה לשה בצק כלל אינה צריכה להסיר את הטבעת קודם נטילת ידיים. במקרה של טבעת עם אבן טובה, יש להסירה קודם נטילת ידיים, מאחר ומקפידים עליה להסירה בעת ששופכים מים על הידיים.

אשה שאינה לשה בצק

וכה"ג כתב בספר גנת ורדים, (גן המלך סימן קכג) מי שמלאכתו נקיה, או תלמיד חכם שאין לו מלאכה, ואינו מסיר הטבעת מידו, א"צ להסיר הטבעת מידו לנט"י. ולא גזרינן ביה משום מי שמלאכתו גרועה ומקפיד להסירה, דמיעוט שאין מקפיד אינו אלא מדרבנן, ולא גזרינן גזרה לגזרה. וכן הדין אף בחיוב טבילה דאורייתא. ע"כ. ובטהרת הבית (שם בד"ה ואנכי הרואה) כתב שכמה מגדולי האחרונים הביאו דבריו בסבר פנים יפות, דמילי דסברא נינהו, ושיש להקל בזה אף לענין טבילה. ורק בטבעת שיש בה אבן יש להחמיר על פי דברי המהרש"ל הנ"ל. ע"ש.

נשים בזמנינו

וראיתי בספר אור לציון חלק ב (הל' נט"י פרק יא) שכתב להקל בזמנינו בכל אשה לענין נטילת ידיים לכתחלה ואפילו בטבעת מהודקת, משום שאין דרך הנשים בזמנינו להקפיד להסיר הטבעת בשעת לישה, ובלבד שתטול מרביעית בבת אחת. ע"ש.

ובהלכה ברורה (סימן קסא סוף הערה יד בביאור הלכה) העיר על זה דכל פוסקי זמנינו לא העירו כן שבזמנינו נשתנה הדבר ואין דרך הנשים להקפיד בזה, ומסתימת דבריהם משמע שאף בזמנינו דרך הנשים להסיר הטבעת בשעת לישה.

ובאמת שהכל תלוי בטיב ואיכות הטבעת, ואין ספק שהבצק הנדבק מעת לעת בטבעת מכחיש את יופיה ואיכותה, אף אחר שמנקים אותה, ומה שאין נזהרים בזה ככל הנראה מדובר בטבעות פשוטות וזולות מאוד, ואינם מסירים הטבעת מחמת העצלות, ולא חסים כל כך עליה. אבל באופן כללי בודאי שהנשים מקפידות להסיר הטבעת קודם הלישה.

מהי המסקנה ההלכתית לגבי הסרת טבעות לפני נטילת ידיים?

נשים צריכות להסיר הטבעות של ידיהן בשעת נטילת ידיים, בין טבעת מהודקת ובין טבעת רפויה, אולם אשה שאין דרכה ללוש בצק כלל, אינה צריכה להסיר הטבעת קודם נט"י, ואם היא טבעת שיש בה אבן טובה, יש להסירה קודם נט"י, מאחר ומקפידים עליה להסירה בעת ששופכים מים על הידיים.

בברכה

אלון בן שבת

היו שותפים בהחזקת בית ההוראה תרומה לכתר תורה

הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו וצפו בתוכן מרתק ערוץ היוטיוב של כתר תורה