המנהג ליתן חיטה לציפורים בשבת שירה: ניתוח הלכתי והיתרים
תוכן עניינים
שאלה
מה שיש נוהגים בשבת שירה ליתן חיטים לפני העופות אם נכון הדבר לפי ההלכה
תשובה
מנהג זה הובא במגן אברהם סימן שכד' ס"ק ז' וכתב שאינו נכון לפי ההלכה שהרי אין מזונות עליך, ואין לטרוח בשבת בנתינת מאכל לבהמה שאינה שלו והובא במשנה ברורה ס"ק לא' להלכה.
אולם בתוספת שבת כתב שאין להקפיד בזה,כיון שנהגו כן לשם מצווה דמרגלא בפומייהו דאינשי שגם העופות אמרו שירה בים.
ויש שהתירו מטעם דאינו מניח לפניהם ממש אלא מניח באדן החלון או בחצר ואחר כך יבואו העופות ואין שייכא כל כך איסור נתינת מזון לבהמה בזה.
ובספר ארחות רבינו הקהילות יעקב חשש להמגן אברהם אלא שהיה לוקח מהשיריים של החמין ונותן לפני הציפורים ביום ראשון לקיים המנהג.
ומרן זצ"ל בספרו לוית חן עמוד קיב' הביא בדם ספר אור פני משה הטעם שכעת נגנזה צנצנת המן שעל ידה היו באים למידת הביטחון כדכתיב "למען יראו את הלחם" וכו' הלכך בשבת שירה שבה קוראים פרשת המן המנהג ליתן הליטה לפני הציפורים שכשם שהציפורים הללו מוצאים מזונותיהם ללא טורח כך ישראל יש להם ליתן מבטם בהשי"ת שיספק להם כדי מחייתם ויפנו עצמם לעסק התורה והמצוות.
והביא עוד מהמדרש שדתן ואבירם הניחו מזונם בשדה בערב שבת כדי ללוקטו בבוקר שבת ולהראות שהמן יורד גם ביום שבת דלא כנבואת משה רבינו, וזימן הקב"ה ציפורים ואכלו כל מה שהשאירו בשדה וכשיצאו דתן ואבירם ללקוט לא מצאו דבר ולכן נותנים בשבת הזאת שכר לציפורים על ידי נתינת החיטה לפניהם.
ואכן הרואה בפסוקים יראה שפעמיים ניסו דתן ואבירם להכחיש נבואת משה, האחד בירידת המן בימות החול כמו שכתוב בפרק טז' פסוק יט-כ ויאמר משה אליהם איש אל יותר ממנו עד בוקר, ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בוקר, ורום תולעים ויבאש, ויקצוף עליהם משה.
והשני ביום השבת כמובא בפסוק כה-כז ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה', היום לא תמצאוהו בשדה, וכו' ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו.
ובזכרוני מונח בילדותי כבן שבע ששמעתי ממורי הרב הצדיק שלמה נקי שליט"א שאמר על הפסוק ויהי בשלח פרעה וכו' ראשי תיבות ו ונהגו י ישראל ה השם י ישמריהם, ב בשבת ש שירה ל לאכול ח חיטה. פ פרסת ר רגל ע עם ה החיטה. עד כאן ולא ביאר כוונת המנהג ולא מקורו בספרים.
וכעת חיפשתי בספרי המדרשים וראיתי שכן כתב בספר לדעת חכמה ומוסר ושזהו מנהג קדמון, אולם לא הביא הר"ת על תיבת פרעה, ושוב ראיתי הדרשה המלאה בספר ויחי יוסף בשם הרב אברהם הררי רפול זצ"ל
ולהאמור יובן הכוונה שנהגו בשבת שירה לאכול חיטה על מנת לשייר ממנה וליתן לפני הציפורים ומה שאומר פרסת רגל עם החיטה הוא לזכור מה שעשה ה' לפרעה בקריעת ים סוף והטביע סוסיו ופרשיו בים ורומזים זאת באכילת הפרסת רגל. וקרוב לזה ראיתי שפירש בספר יהודי כורדיסתאן (א. בראואר) על מנהגם בשבת בשלח ע"ש.
הילכך למעשה ודאי ראוי מנהג זה לעשותו וכמו שכתב הגאון ממונקאטש בנימוקי או"ח שמנהג זה מקובל מקדושי עליון, ע"ש ואכן יש בו חינוך הבנים גדול להכרת הטוב ושמירת המנהג לפי גדרי וכללי ההלכה על מתכונתה וראוי שיבאר להם כל העניין וכנ"ל.
בברכה
אלון בן שבת
כיצד תרומה לכתר תורה מסייעת בשמירה על הטהרה?
תוכן עניינים
תורמים לכתר תורה ושומרים על הטהרה
עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים
