יורד לשדה חבירו: האם חייבים לשלם על ניקיון בניין שלא הוזמן?

ניקו את הבנין בלי שנתבקשו, חובה ליתן להם שכר?

במקרה שילדים ניקו בניין ללא בקשה ודורשים תשלום, חובת התשלום תלויה בנסיבות ההלכתיות של 'יורד לשדה חבירו'. השאלה המלאה היא: אני משמש בתפקיד וועד בית בבנין בו אני מתגורר. יש מנקה קבוע שמנקה אחת לשבועיים את הבנין. שתי ילדים של אחד השכנים ניקו על דעת עצמם את הבנין מעבר לנצרך של פעמיים בחודש. וכעת דורשים ממני תשלום על הניקיון. ברור שהם עשו את זה בתמימות. מאחר שהבנין אחרי הכל כן נהנה קצת מהנקיון..האם יש חובה לשלם להם על כך?

שלום רב.
אני משמש בתפקיד וועד בית בבנין בו אני מתגורר. יש מנקה קבוע שמנקה אחת לשבועיים את הבנין. שתי ילדים של אחד השכנים ניקו על דעת עצמם את הבנין מעבר לנצרך של פעמיים בחודש. וכעת דורשים ממני תשלום על הניקיון. ברור שהם עשו את זה בתמימות. מאחר שהבנין אחרי הכל כן נהנה קצת מהנקיון..האם יש חובה לשלם להם על כך?

תשובה

דין יורד לשדה חבירו

שלום וברכה.

נידון שאלתך מקורה בשולחן ערוך חושן משפט סימן שעה' סעיף א' , היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ונטעה , אם היתה שדה העשויה ליטע , אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשדה זה לנוטעה ונוטל מבעל השדה , ואם אינה עשויה ליטע , שמין לו וידו על התחתונה.

ולכאורה בנין מגורים משותף הוא כשדה העשויה ליטע בנוגע לניקיון הבנין, ולפי זה יצטרך לשלם שכרם.

אלא שבסעיף ב' מבואר בשולחן ערוך שאם אמר לו בעל השדה עקור אילנך ולך שומעין לו. ומסתימת דברי מרן משמע שאף בשדה העשויה ליטע יכול לומר לו עקור אילנך ולך, וכן כתב הסמ"ע ס"ק ד ' בשם הרא"ש והרמ"ה ושכן נקט הבית יוסף בדעת הרמב"ם ודלא כדעת המגיד משנה בדעת הרמב"ם, ואף כאן לכאורה יכול לומר להם שיטלו מה שעשו, ויפטר מלשלם.

צבע צמרו של חבירו שלא מדעתו ואי אפשר ליטול הצבע חזרה

אולם זה אינו, שהרי מבואר בספר נתיבות המשפט סק"ב שבאופן שאין יכול ליקח הדבר ההוא כגון שצבע לו בגד, ואי אפשר להעביר את הצבע, מחוייב לשלם לו. ואם כן גם כאן אי אפשר לקחת חזרה את מה שניקו.

יורד לחורבת חבירו וסיידו וכיידו וכל מה שהיה צורך שלא יפול

אולם יש להקשות על זה מדברי הרמ"א סעיף ז' בשם הרא"ש: "ראובן שהיה לו בית רעוע ויצא מן העיר, ובא שמעון ודר בו והוציא הוצאות להציל הבית מן הנפילה וסיידו וכיירו, כל מה שהיה לצורך שלא יפול – צריך ראובן להחזיר לשמעון, אבל אין צריך ליתן לו מה שסיידו וכיירו, כי יוכל בעל הבית לומר: איני צריך לזה. וכן הקשה ה'מנחת פתים' בסוף ספר 'שיורי מנחה' בסי' שע"ה

האם ניתן להכריח אדם ליהנות בעל כרחו

זאת ועוד ראיתי למרן החזון-איש בב"ק סי' כ"ב סק"ו שכתב בדין יורד לשדה חבירו ונטעה, ולבעלים אין כסף לשלם עבור ההנאה שקיבל דאם נאמר שיכול היורד לכפותו למכור חלק מהשדה (כדי שבממון זה ישלם לו את החוב) אם כן לקתה מדת הדין, שיהא אדם יורד לשדה חבירו בעל כורחו, ויגרום לו הכרח למכור שדהו, והרי אין כאן שבח כלל, דטפי ניחא ליה (שיותר נוח לו) לבעל הבית שלא יטע ושלא יצטרך למכור. אלא שאם יכול לומר טול עציך ואבניך ואינו אומר – מחייבים אותו (שאם באמת אין הבעלים מעוניין בשבח, יאמר ליורד לקחתו בחזרה), אבל במקום שאינו יכול לומר, כגון בשבח שאינו יכול להסירו, לא מסתבר שיהיה מוכרח למכור את שדהו. 

וכתב בהמשך דבריו שגם באופן שאי אפשר לו לעקור כגוון בצבע צמרו, שהכל תלוי בראות עיני הדיין, אם באמת לא ניחא ליה פטור, ואם כוונתו להערים ולדחות את היורד – חייב לשלם ואם הדיין מסופק ישבע שלא ניחא ליה ויפטר. וע"ע בחזו"א בבבא בתרא סי' ב' סק"ו.

ונמצא שיש לומר גם לדעת הנתיבות דבאופן שברור שלא ניחא ליה בזאת הפעולה מחמת שאין לו כסף לשלם, פטור אפילו בצבע צמרו וכדומה שאין יכול להחזיר הצבע חזרה.

ואם כן יש לומר באותם הבניינים שמנקים את הבנין רק פעמיים בחודש ולא כל שבוע וזה נובע ככל הנראה מחמת חוסר תקציב ואין להם את היכולת לשלם בעבור כל שבוע ואם כן יש כאן אומדנא דמוכח שלא היו מעוניינים בזאת השטיפה הנוספת כל עוד היא בתשלום כי יש כאן נזק ישיר בעבורם להיכנס בדוחק על מנת להשיג את התשלום.

ונמצא שבאופן כזה יש לדון זאת כאומדנא דמוכח שאינם מעוניינים בזה ופטורים מלשלם. ולא שייך לכפות אדם להיכנס בחובות ולהכריחו לקבל איזה מלאכה שמישהו עשה בעבורו אפילו אם יש לו הנאה מעצם המלאכה אלא שנמנע מלעשותה מחמת דוחק כספי.

אם מיחה ביורד לשדה קודם שעשה המלאכה פטור מלשלם

זאת ועוד יש לשים לב שמאחר וכך הוחלט בזה הבניין על ידי וועד הבית לנקות רק פעמיים בחודש וככה המצב התנהל זמן רב, אם כן זה נחשב כאילו מיחו בו מראש שלא ינקה ושאם ינקה זה יהיה על דעתו בלבד וללא תשלום.

וכן ראיתי בתשובה להרב הגאון יצחק זילברשטיין שליט"א שהסתמך על החזון איש הנ"ל בנידונו לגבי צבעי שצבע בטעות דירה של אדם אחר במקום הדירה שהיה אמור לצבוע.

מהי המסקנה ההלכתית לגבי תשלום על ניקיון ללא בקשה?

המסקנה ההלכתית היא שבנידון זה, לעניות דעתי, יהיו פטורים מהתשלום. בנוסף, הנידון נשלח לעוד כמה דיינים ובעזרת ה' בהמשך תצורף תשובתם. כמו כן, הדיין הגאון רבי חיים וידאל שליט"א הסכים עם הסברות הנ"ל לפטור את הוועד מתשלומין. בברכה, אלון בן שבת.

נ.ב.

שלחתי את הנידון לעוד כמה דיינים ובעזרת ה' בהמשך נצרף את תשובתם

גם דיברתי בזה עם הדיין הגאון רבי חיים וידאל שליט"א והסכים עימי בסברות הנ"ל לפטור את הוועד מתשלומין.

בברכה 

אלון בן שבת