מבצע עם כלביא בהלכה

מבצע עם כלביא

בעקבות מבצע "עם כלביא" בו הפליא ה' חסדו עימנו וגבר ישראל ויחלוש את עמלק הלא הוא המנהיג העליון של איראן ימ"ש מזרעו של המן הרשע ושלוחותיו, ונחלו מפלה גדולה. ובחמת זעמם ממטירים הם כעת על ישראל מאות טילים בליסטיים אשר הם נושאים מאות ק"ג של חומר נפץ, וכשישנה התראה על כך, חובה על כולם למהר ולירד למקלט או חדר ממוגן.

ונשאלנו בזה כמה שאלות השייכות ליום השבת

א מי שגר בקומה גבוהה ובכדי להגיע למרחב מוגן במהירות האפשרית לפי ההנחיות של פיקוד העורף חייבים לרדת במעלית, האם מותר להם לרדת בשבת? והאם מותר להם לחזור חזרה לדירה במעלית באופן שאין להם אפשרות לעלות חזרה ברגל וכגון שהם מבוגרים ואין ביכולתם לעלות לקומה גבוהה, או באופן שהם מוגבלי ניידות ומרותקים לכיסא גלגלים.

ב האם מותר לקחת טלפון נייד למקלט היות ואסור לצאת מהמקלט עד שאין הודעה חדשה דרך הטלפון, וכן האם מותר לעלות חזרה לדירה עם הטלפון.

ג האם מותר לקחת טלפון לבית הכנסת בכדי שיוכלו לקבל התראה על מתקפת טילים בעת התפילה ויוכלו להיכנס לאזור ממוגן.

תשובה

התירו סופן משום תחילתן

כתב שולחן ערוך סימן שכט סעיף ו: עכו"ם שצרו על עיירות ישראל אם באו על עסקי ממון אין מחללין עליהם את השבת. באו על עסקי נפשות ואפילו סתם, יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת, ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת.

ובסעיף ט כתב: כל היוצאים להציל חוזרים בכלי זיינם למקומם.

וכתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות שבת הלכה כג) שהטעם שמותר להם לחזור בכלי זיין שלהם, הוא כדי שלא להכשילם לעתיד לבוא.

אולם הנה השולחן ערוך בסימן תז סעיף ג כתב, כל היוצאים להציל נפשות ישראל מיד עובדי כוכבים או מן הנהר או מן המפולת יש להם אלפים אמה לכל רוח ממקום שהצילו בו ואם היתה יד העובד כוכבים תקיפה והיו מפחדים לשבות במקום שהצילו הרי אלו חוזרים בשבת למקומם ובכלי זיינם.

הרי שלא התיר לחזור למקומן בכלי זיין שלהם אלא באופן שיד העכו"ם תקיפה ומפחדים לשבות במקום שהצילו.

וכן הוא מפורש בגמרא עירובין מה. הבא להציל מן הגייס ומן הנהר ומן המפולת ומן הדליקה הרי הן כאנשי העיר ויש להן אלפים אמה לכל רוח. ותו לא, והא אמרת כל היוצאין להציל חוזרין למקומן אפילו טובא, אמר רב [יהודה אמר רב] שחוזרין בכלי זיין למקומן כדתניא בראשונה היו מניחין כלי זיינן בבית הסמוך לחומה פעם אחת הכירו בהן אויבים ורדפו אחריהם ונכנסו ליטול כלי זיינן ונכנסו אויבים אחריהן דחקו זה את זה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו אויבים, באותה שעה התקינו שיהו חוזרין למקומן בכלי זיינן.

וכ"כ הלחם משנה (סוף פרק ו מהלכות מלכים) שעיקר הטעם הוא כמו שאמרו בגמרא ומשום מעשה שהיה.

והא דאמרו ביומא עז: שההולך ביום הכיפורים לקראת רבו, עובר במים עד צווארו ואינו חושש, ורב יוסף התיר אף לחזור לביתו, כדי שלא תהא מכשילו לעתיד לבוא, שלשנה אחרת לא ילך הואיל ולא התרת לו לעבור את המים בחזרתו. יש לומר דהתם מיירי רק באיסורי דרבנן וכה"ג דוקא הוא שהתירו סופן משום תחילתן.

וכ"כ ראבי"ה סימן קי שלא התירו סופן משום תחילתן אלא באותם דברים שאינם מלאכה דאורייתא. וכ"כ שיבולי הלק"ט (הלכות יו"ט סימן רנג) בשם רבינו אפרים  וכ"כ המגן אברהם (סימן תצז ס"ק יח) בשם הב"ח. וכ"כ החיי אדם בנשמת אדם (כלל צא סימן א).

סופן משום תחילתן רק באיסורי דרבנן

והגאון אגרות משה (חלק ד סימן פ) התיר לרופא שהוצרך ליסוע במכונית בשבת לצורך חולה שיש בו סכנה לחזור אחר כך לביתו, והסתמך על הגמרא בעירובין הנ"ל. אולם בשו"ת ציץ אליעזר (חלק כא סימן נט) העיר דאין להתיר זאת אלא באיסורי דרבנן, ונהיגה במכונית הוא איסור תורה משום הבערה, ולא אמרינן בזה התירו סופן משום תחילתן, והביא שכן מבואר במנחת חינוך (מצוה כד) בד"ה והנה מבואר, שלא התירו סופן משום תחילתן אלא תחומין דרבנן, ולא תחומין די"ב מיל דהוי דאורייתא.

וסיים הציץ אליעזר דמי שירצה להסתמך להקל ע"פ הוראת האגרות משה יש לו עמוד גדול להישען עליו, ואין מזניחין אותו. ע"ש. אולם ראיתי למרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה שבת ג עמוד רנד) שכתב דדברי האג"מ אינם מחוורים ויש להורות איסור בדבר ואין להקל. ועע"ש מה שכתב בכל זה באריכות.

וכ"פ הגרש"ז אוירבך בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סימן ח עמוד נז) והגאון בעל שבט הלוי (חלק ו סימן כו).

סופן משום תחילתן לחולה שאין בו סכנה

והנה בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק לח סעיף יג) כתב שמותר לרופא יהודי שנסע בתוך העיר בכלי תחבורה המופעל על ידי נכרים להגיע לחולה שאין בו סכנה, לחזור לביתו בדרך זו כשאינו יכול לחזור ברגל. ע"כ. והסכים עימו בחזון עובדיה (שם עמוד רנו) הואיל ומצוה איכא לרופא לרפאות הוי אמירה לגוי שבות ובמקום מצוה כה"ג יש לומר דהתירו סופן משום תחילתן. ע"ש.

לרדת עם הטלפון למקלט ולעלות חזרה

והשתא בנידו"ד הלא איסור טלטול הטלפון נייד הוא איסור מוקצה מדרבנן, ויש פעמים שהטלפון חשיב ככלי שמלאכתו לאיסור וכה"ג פשוט שמותר לטלטלו בהליכתו ובחזרתו דהא ניטל לצורך גופו ומקומו. אולם ישנם מכשירים יקרים שדינם כמוקצה מחמת חסרון כיס, ועדיין יהיה מותר להוליכם למקלט משום חשש פיקוח נפש שהרי אין לצאת מהמקלט עד להודעה חדשה שמתקבלת במכשיר, ואם ישהו שם ללא המכשיר יש לחוש פן יצאו קודם הזמן ויבואו לידי סכנה.

זאת ועוד, כי פעמים מיד כשיוצאים מהמקלט ישנה התראה נוספת ואם לא יהיה המכשיר בקרבתם לא ידעו מכך ולכן כיון דחשיב כפיקוח נפש בודאי יש להתיר ליקח המכשיר עמהם למקלט.

ולענין החזרה עם המכשיר לבית גם כן יש להתיר שהרי באיסורי דרבנן התירו סופן משום תחילתן וכנ"ל.

ועוד דאף החזרה חשיב כפיקוח נפש שהרי צריכים הם למכשיר לשהות בו בביתם בכדי לקבל התראה נוספת.

וברור שהדרך המעולה בכל זה להניח ב' מכשירים (המצויים כיום לרוב מאוד בכל בית) אחד בבית ואחד במקלט וכה"ג יוצאים מידי חשש סכנה כל עיקר. ולא כתבתי אלא באופן שאין בנמצא.

לנעול את התצוגה של הטלפון

וכן צריכים להיזהר לנעול את תצוגת המכשיר קודם השבת שהרי בנגיעה קלה הוא נדלק ויש בזה איסור.

הליכה עם טלפון לבית הכנסת

ולענין הליכה עם המכשיר לבית הכנסת, הנה הוא תפקידו ובאחריותו של כל גבאי וגבאי להביא מערב שבת מכשיר על "גל שקט" ויניחו אותו בקרן זווית בכדי שיוכלו לידע על ההתראות, ועל הגבאים להודיע לבאי בית הכנסת לבל יביאו עמם כל אחד ואחד מכשירים ודי במכשיר אחד בלבד.

(ובעיני ראיתי לגבאי אחד שלא חש על זה  כ"כ, ואמר שאכן ביום השבת רוב המתפללים הגיעו עם מכשירים בכיסיהם, ויכל למנוע כל זה עם מעט תשומת לב ובהתייעצות עם מורה הוראה מערב שבת)

ירידה למקלט במעלית למי שגר בקומה גבוהה

ולגבי הירידה למקלט במעלית למי שגר בקומה גבוהה, הנה ברור שאם אין הזמן מאפשר לירד במדרגות חשיב כפיקוח נפש וירדו במעלית ואין צריך ללחוץ על כפתור המעלית בשינוי, שאין זה אלא לדעת הרמ"א בסימן שכח סעיף יב  שכתב שיש אומרים דאם אפשר לעשות בלא דיחוי ובלא איחור על ידי שינוי עושה על ידי שינוי, ואם אפשר לעשותו על ידי עכו"ם בלא איחור כלל עושין על ידי עכו"ם.

אבל לדעת השולחן ערוך שם אין לחוש לכל זה שהרי כתב שם שכשמחללין שבת על חולה שיש בו סכנה משתדלין שלא לעשות על ידי עכו"ם וקטנים ונשים אלא על ידי ישראל גדולים ובני דעת. והטעם בזה דאם נבוא לעשות על ידי נשים וקטנים וכדומה או נבוא לעשות בשינוי יסברו שאין הדבר מותר לכתחילה ויבואו להמנע.

ועיין חזון עובדיה שבת ג עמוד רנו שכתב דרשאי הרופא לחלל שבת אפילו בדברים שאין במניעתם סכנה, אלא רק להקל מעליו את יסוריו ומכאוביו, ומכל מקום היכא דאפשר, דברים אלה שאין במניעתם סכנה, יעשו אותם על ידי שני אנשים, וכו' ע"ש. וברור בדבריו דהוא הדין שיש להשתדל לעשות בשינוי היכא דאפשר, אלא שכל זה רק לענין דברים שאין במניעתם סכנה אלא רק להקל על החולה ממכאוביו, אבל שאר דברים שיש בהם סכנה ממש, אין צריך שינוי. וא"כ בעניינו הירידה במעלית היא משום חשש פיקוח נפש ממש ואין צריך לשנות.

ולענין העליה בחזרה במעלית כשיוצאים מהמקלט, הנה בעצם השימוש במעלית אין שם הבערה אלא סגירת מעגל חשמלי והוי מוליד שאיסורו מדרבנן, ואף הנורות שדולקות מחמת הזמנת המעלית אינם אלא תאורת "לד" שאין בו שום הבערה כלל, ומש"כ במנוחת אהבה חלק א פרק כד הלכה טו בעניין הנורות במעלית שהוא איסור תורה, מיירי בזמנו שהיה בהם חוט לוהט, ולא בתאורת לד.

ומה שגורם הוספת או הפחת זרם בגלל כובד האדם  לדעת הגרש"ז אוירבך זצ"ל אין בזה איסור תורה וכמש"כ בזה בספר מנוחת אהבה חלק א פרק כד הערה 38 בשמו. וכ"כ בשו"ת יביע אומר חלק ה או"ח סימן כז בגילונות ומילואים הערה 7 .ע"ש.

 אולם בשו"ת ישכיל עבדי חלק ד סימן טז סובר שיש בהשתמשות במעלית איסור דאורייתא בעצם לחיצה על הכפתור שמזמין את המעלית  וראה עוד בשו"ת שבט הלוי חלק ו סימן לט דלא ברירא ליה אם יש איסור תורה במה שגורם הוספת הזרם מחמת כובד האדם.

 ולכן יש להורות דכל שמדובר באנשים מבוגרים שיקשה עליהם מאוד העליה במדרגות וכל שכן שמדובר באדם מוגבל ניידות יש להקל בזה ולסמוך על הגרשז"א  זצ"ל דאין השימוש במעלית איסור תורה ואזי בזה שייך הטעם דהתירו סופן משום תחילתן, ועכ"פ בחזרתן יזמינו המעלית בשינוי שילחצו על הכפתור במרפק וכדומה ויועיל לנו לכל הפחות שעצם הזמנת המעלית תיחשב לאיסור דרבנן בודאי, ומה שגורם הוספת זרם הנה כיון דלא ברירא להו כ"כ להאוסרים אם הוא אסור מהתורה, ואף אם אסור מהתורה, כבר הבאתי דעת האג"מ שס"ל דאף בדאורייתא התירו סופן משום תחילתן, ואף מרן בחזון עובדיה שדחאו לגמרי, כאן יודה להקל כיון דלא ברירא כלל שהוא איסור תורה.

אבל לאדם רגיל בודאי שאין להתיר העליה במעלית בחזרתו ויתאמץ בזה מאוד וזכות השבת תגן בעדו.

מסקנה

א על כל גבאי בית כנסת יש להביא מכשיר אחד שיהא מונח בקרן זוית ויפעל על גל שקט, ויודיע למתפללים שאינם צריכים להביא עמהם מכשיר טלפון נייד.

ב עצה טובה שכל בית בישראל יניחו מערב שבת שני מכשירים על גל שקט, אחד בבית ואחד במקלט.

ג מי שיש ברשותו רק מכשיר אחד, יוכל לקחתו עימו למקלט וכן להחזירו לביתו, וידאג מבעוד יום לנעול את תצוגת המכשיר בכדי שלא תידלק בתזוזה קלה.

ד הגרים בקומה עליונה שאין שהות מספקת לירד למקלט ברגל, יכולים לירד במעלית.

ה מי שהוא מוגבל ניידות וכן מי שהוא תשוש או בגיל זיקנה, יכול לעלות במעלית חזרה לביתו, ויזמין המעלית בשינוי, אולם מי שכוחו במתניו יעלה במדרגות וזכות שמירת השבת תגן בעדו.

בברכה

אלון בן שבת

לתרומות וחיזוק בית ההוראה הכנסו עכשיו https://ketertora.co.il/donate/

הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו לשיעורים ותוכן מרתק https://www.youtube.com/channel/UCTQSARQoMkI7SmNvVt5Ievw