מקח טעות בקניית רכב יד שניה

שאלה: לפני כשנתיים ראובן רצה לקנות רכב ולשם כך הוא פתח ב"לוח יד 2" ברשת המקוונת במדור רכבים למכירה ומצא רכב למכירה במחיר של 15,000ש"ח,

לאחר בדיקה קצרה הוא הבין שהמחיר שהמוכר הציע היה הגיוני, מבחינת סוג וגיל הרכב, ולאחר מו"מ קצר ראובן קנה את הרכב.

עברו שנתיים מאז הקניה והנה לפני כחודש ראובן החליט למכור את הרכב, ולצורך כך הוא הוציא מסמך מסמך 'דו"ח היסטוריית רכב' ולהפתעתו הוא גילה שהרכב הזה עבר תאונה שהגדירה אותו כ"טוטאלוס" ובמוסך של ערבי מהכפר "חיזמא" הוא עבר שיפוץ יסודי ונבנה מחדש,

עובדה זו מורידה מערכו של הרכב כ-75% ולכן ראובן לא היה יכול למכור אותו במחיר קרוב למחיר בו הוא קנה  אותו, ורק עכשיו ראובן קלט שהמוכר רימה אותו כשמכר לו את הרכב במחיר הזה,

והשאלה היא האם ראובן יכול לתבוע את שמעון שיחזיר לו את כספו או שמכיון שעברו שנתיים מאז הרכישה, הוא לא יכול לתובעו?

תשובה:

הוא יכול לתבוע לבטל את המכירה מכוח 'מקח טעות', שהרי נמכר לו רכב שיש בו מום, ורוב האנשים מקפידים ואינם רוצים לקנות רכב שיש בו מום זה, אבל לא כדאי לו לעשות זאת כמבואר בתוך בתשובה.

נימוקים:

יש להקדים, שישנם שני סוגי תביעה במקרה כזה: אונאה במחיר, ומקח טעות.

מהי אונאה וכיצד היא משפיעה על תביעות במקח?

הוא כשצד אחד לא קיבל את התמורה למה שנתן, כגון שהלוקח שילם יותר ממחיר החפץ, או שהמוכר קיבל פחות ממחיר החפץ, ובמקרה כזה יש למי שנפגע את הזכות לתבוע את אונאתו.

ואגב, דין זה הוא אפילו אם האונאה אירעה בשגגה, ולא בכוונה לרמות כמובא בטור (חו"מ סימן רכז סעיף א), והדין הוא, שאם האונאה – כלומר הפער במחיר – הוא פחות משתות (שישית, 16.6%) אזי אין למתאנה זכות לתבוע האונאה, משום שדרך הכל למחול על כך. ואם האונאה היא שתות – יכול המתאנה לתבוע שיוחזר לו סכום האונאה. ואם האונאה היא יותר משתות, יכול המתאנה לבטל את המקח (חו"מ סי' רכז סעי' א-ד),

זאת ועוד,

הזכות לתביעת האונאה היא רק בתוך הזמן שנהוג שהקונה מברר האם אכן שילם את המחיר הראוי למקח כזה או לא, וכהגדרת הפוסקים "בכדי שיראה לתגר או לקרובו", אך אם עבר זמן זה, בוודאי מחל על אונאתו, ושוב אינו יכול לתבוע את אונאתו כמובא בשו"ע (שם סעי' ז וסמ"ע ס"ק טז),

אמנם יש שכתבו שאם הבדיקה אצל התגר עולה כסף, אין הקונה חייב לעשותה, כמובא בכסף הקדשים (סי' רלב סעי' ג) לעניין יכול להבחינו, אך בבדיקה שהמנהג לעשותה בתשלום כמו במכוני בדיקת רכבים מסתבר שהקונה היה צריך לעשותה, ואם לא עשאה – מחל.

מתי ניתן לבטל מקח עקב מום שהתגלה בו?

לעומת זאת, כשהתביעה היא מחמת שהתגלה שהמקח הוא אינו אותו מקח שסיכמו ביניהם המוכר והקונה, כגון שנמצא בו מום, או שהוא מסוג אחר, הרי במקרה כזה המתאנה יכול לבטל את המקח גם אחר זמן רב אלא אם כן נודע לו על המום, או שהיה יכול לבדוק זאת בקלות (סמ"ע סי' רלב ס"ק י, וכסף הקדשים, נתיבות המשפט ס"ק א בביאורים, ומשפט שלום שם), וגם אם ההבדל בין שווי המקח למה ששילם עליו הוא פחות משתות (סי' רלב סעי' ג),

העולה מכך, שבמקרה שלנו ראובן לא יכול לתבוע את כספו מדין 'אונאה במחיר', כיון שכבר עברו שנתיים, אך לעומת זאת הוא יוכל לתבוע לבטל את המכירה מכוח 'מקח טעות', שהרי נמכר לו רכב שיש בו מום, ורוב האנשים מקפידים ואינם רוצים לקנות רכב שיש בו מום כזה, כמובן שזה תלוי אם יכולים לבדוק את זה בקלות ובחינם או לא וכנ"ל.

אמנם, למרות שראובן רשאי לבטל את המקח, כאמור, מסתבר שאין זה כדאי לו כלל וכלל.

מהטעם הפשוט שהרי הדין הוא שכשהמקח מתבטל למפרע אם מחמת מום, או מחמת שעשו תנאי שביטל את המקח, נמצא שהמקח היה שייך למוכר כל אותו הזמן, ואילו המעות היו כהלוואה ביד המוכר. וממילא היה אסור לקונה להשתמש בחפץ בחינם עד שיחזיר לו המוכר את כספו מפני שהמקח שייך למוכר, וגם מפני איסור ריבית, מפני כך, כשהמוכר מחזיר את הכסף לקונה, הוא צריך לנכות ממנו את שווי ההנאה שנהנה הקונה מהמקח עד אותו הזמן כמובא ביו"ד (סימן קעד סעיף ז, חו"מ סימן רלב סעיף טו וסמ"ע ס"ק לג. ועי' ריטב"א ב"מ נ: ופתחי חושן גניבה פרק יג סעי' יב והערה כ).

יצויין ויודגש, שדין זה הוא אף במקח טעות של מטלטלין, כמובא ברשב"ש (סי' תעו) ובשלטי גבורים (ב"מ דף ל: בדפי הרי"ף), אבל יעויין באור שמח (מכירה טז, ח (השני)) שדן בזה ואכמ"ל.

וממילא, אם ראובן יבטל את המקח, הרי שהוא יצטרך לשלם עבור השימוש ברכב במשך שנתיים, וכנראה שלאחר תשלום זה הוא כבר לא ירוויח כלום מביטול המקח ומשכך, לא כדאי לראובן לבטל את המקח.

בברכה

יגאל אלון

תרמו עכשיו והיו שותפים מלאים בהחזקת בית ההוראה והמענה לאלפי השאלות מידי יום תרומה לכתר תורה

לצפיה בשיעורי וידאו מרתקים הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו ערוץ יוטיוב כתר תורה