פסק הלכה: שבע ברכות ביום יארצייט

השתתפות בשבע ברכות של בנו ביום שחל יארצייט של אחד ההורים

לכבוד מחותני היקר הרב מאיר שחר שליט"א , נשאלתי מרעייתו שאלה כזו מכיון שבשעה טובה ומוצלחת הנכם מכניסים את בינכם היקר והחשוב ר' יוסף לחופה , ואחד מימי השבע ברכות חל בו יארצייט של חמיך , האם רשאית רעייתך להשתתף בשבע ברכות

מנהג שלא להיכנס לשמחה בייארצייט

והנה מנהג שלא להיכנס לשמחה ביארצייט מקורו ברמ"א ( 'בסי שצא וסי )תב ' אולם הלבוש ( )שם חולק ומתיר וכ"כ בלחם הפנים בשם חמיו בעל המגן אברהם, שדין זה אינו נוהג אלא בשנה הראשונה לפטירה שיש דיני אבלות כמו בי"ב חודש, אבל בשאר שנים אין חשש.

אמנם הש"ך בסי‘ תב' שם הביא דבריהם וחולק , ולדעתו גם בשאר שנים יש לחשוש, אבל בבן משפחה קרוב יש להקל ולסמוך על הדעות המקילות.

זאת ועוד , ראיתי בחזו"ע ( אבלות ח"ג עמוד רו בהערה ) שהביא את דברי הגר"ח פאלג'י בשו"ת נשמת כל חי (חיו"ד סי' עא) שגם הוא נשאל שאלה כזו אודות מי שהכניס את בתו לחופה ואירע לו שחל יום היארצייט על אביו בתוך שבעת ימי המשתה , האם הוא רשאי להיכנס למסיבת שבע ברכות שעורכים לכבוד החתן והכלה , והשיב להקל על פי מה שכתב בספר לחם הפנים לחלק בדין יארצייט של שנה ראשונה לבין יארצייט שבשאר שנים , וחוץ מזה מכיון שזה יגרום צער לחתן ולכלה בהעדרו לכן יש מקום להקל, וכמ"ש בשו"ת מהרשד"ם (חיו"ד סי' רב) להתיר מטעם זה לאבל בתוך י"ב חודש להכנס לסעודת חתן וכלה שלא יגרום צער לחתן וק"ו לאבי הכלה ביום היארצייט שיש להקל ביותר, ולהלכה כמובן הולכים כדברי המיקל באבלות.

האם רעייתך יכולה להשתתף בשבע ברכות ביום יארצייט?

העולה מהמקובץ: שרעייתך יכולה להשתתף במסיבת השבע ברכות שאתם עורכים לחתן ולכלה, ובהזדמנות זו אני שב ומברך אתם בסימן טוב ובמזל"ט שבורא עולם בקניין ישלים זה הבניין, ותראו שובע שמחות מתוך רוגע ושלוה ובקלות
ולב שמח אכי"ר.

כל זה כתבתי לפי קוצ"ד וצויי"מ וימ"ן עבד לאל עליון אני יגאל אלון ס"ט