תולעים בדגים (אניסאקיס): מדריך הלכתי מקיף לכשרות דגים

האם יש לחוש למה שמפרסמים מעת לעת שיש תולעים בשם "אניסאקיס" בדגי סלמון ועוד, ושלכן יש לקנות אך ורק דגים שיש עליהם חותמת כשרות בלבד ונקיים מתולעים?

תשובה

דברי הגמרא על תולעים בדגים

בגמרא חולין סז: מסיקנא, קוקיאני אסירי, מאי טעמא מינם ניים ועייליה ליה באוסייה. דרני, דבישרא אסירי, דכוורא שריין.

ופירש רש"י, קוקיאני: תולעים שבכבד ובריאה. מינם ניים וכו': כשהבהמה ישנה נכנסים לחוטמה ומשם לקנה ריאה וכבד. דרני: תולעים הנמצאים בין עור לבשר כשמפשיטין הבהמה. (ותולעים הנמצאים בבשר דינם כתולעים הנמצאים בין עור לבשר, כ"כ הרשב"א בתוה"ב הקצר ב"ג ש"ג דף פב ע"ב)

אבל התוספות ד"ה קוקיאני כתבו שרבינו תם הקשה על פירש"י, ופירש דבדגים מיירי. וכ"כ הרא"ש והרשב"א בשם ר"ת.

האם כוונת הגמרא מתייחסת לכל סוגי התולעים או למין ספציפי בדגים?

כוונת הגמרא נדונה בהרחבה על ידי פרשנים שונים. המאירי כתב ש'קוקיאני' הם תולעים במעיים או בדג שאסורים כי באו מבחוץ, ואילו 'מורנא' (דרני) נוצרים בתוך הבשר ומותרים. עם זאת, הוא מדגיש שיש לבדוק כל מין לגופו, שכן לא כל תולעת בבשר הדג נוצרה בו. הבית יוסף לעומת זאת, מפרש שרבינו תם התיר תולעים בבשר הדג כי 'מיניה קא גבילי', כלומר נוצרו ממנו, ואסר רק את אלו שבמעיים שבאו מבחוץ.

כוונת הגמרא נדונה בהרחבה על ידי פרשנים שונים. המאירי כתב ש'קוקיאני' הם תולעים במעיים או בדג שאסורים כי באו מבחוץ, ואילו 'מורנא' (דרני) נוצרים בתוך הבשר ומותרים. עם זאת, הוא מדגיש שיש לבדוק כל מין לגופו, שכן לא כל תולעת בבשר הדג נוצרה בו. הבית יוסף לעומת זאת, מפרש שרבינו תם התיר תולעים בבשר הדג כי 'מיניה קא גבילי', כלומר נוצרו ממנו, ואסר רק את אלו שבמעיים שבאו מבחוץ.

כוונת הגמרא נדונה בהרחבה על ידי פרשנים שונים. המאירי כתב ש'קוקיאני' הם תולעים במעיים או בדג שאסורים כי באו מבחוץ, ואילו 'מורנא' (דרני) נוצרים בתוך הבשר ומותרים. עם זאת, הוא מדגיש שיש לבדוק כל מין לגופו, שכן לא כל תולעת בבשר הדג נוצרה בו. הבית יוסף לעומת זאת, מפרש שרבינו תם התיר תולעים בבשר הדג כי 'מיניה קא גבילי', כלומר נוצרו ממנו, ואסר רק את אלו שבמעיים שבאו מבחוץ.

דעת הרמב"ם והאוסרים תולעים בבשר הדג

והרמב"ם (פרק ב מאכ"א ה"יז) כתב לאסור תולעים הנמצאים בדגים מחיים אבל דג מלוח שהתליע מותר. וכתב המגיד משנה שהוא מפרש דקוקיאני הם התולעים שנכנסו לדג מחיים, ודרני הם התולעים שנוצרו בו אחר מיתה. וע"ש בהשגת הראב"ד. ועכ"פ מבואר מדברי הרמב"ם שאוסר תולעים הנמצאים בבשר הדג מחיים בכל מקום שהם.

וכן דעת ספר התרומה לאסור תולעים אפילו בבשר הדג. וכן הבין הרשב"א בחידושיו בדעתו וחלק עליו, וכן כתב בספר תורת חטאת (כלל מז דין א) שכך היא משמעות השערי דורא לאסור תולעים הנמצאים אפילו בבשר הדג.

חילוק בין דג שלם או חתיכות של דג

אלא שהב"ח הביא דברי השערי דורא סימן נב שכתב דלרבינו תם תולעים הנמצאים בחתיכות דגים אסורים, ופירש הב"ח דהשערי דורא מחלק בין דג שלם דבזה יש להתיר התולעים הנמצאים בבשר הדג, ולאסור התולעים הנמצאים במעיו של הדג, אבל כשהדג חתוך אז יש לחוש שהתולעים הנמצאים במעיו של הדג שהם אכן הגיעו מחוטמו וכיו"ב, הם עברו וחדרו כעת בין העור לבשר או בבשר עצמו ולכן הם אסורים. וכך פירש הב"ח גם כן בדעת ספר התרומה דלא אסר אלא כשהדג חתוך.

דיעות המתירים והשולחן ערוך

אולם הלכה למעשה דעת הרי"ף והרא"ש והטור והרשב"א והרא"ה והר"ן להתיר תולעים הנמצאים בבשר הדג ולאסור תולעים הנמצאים במעיו של הדג.

 וכן פסק השולחן ערוך והרמ"א בסי' פ"ד סעי' ט"ז שכתב, כל תולעים הנמצאים בבהמה בין שהם בין עור לבשר בין שהם במעיה אסורים והנמצאים בדגים במעיהם אסורים בין עור לבשר או בתוך הבשר מותרים וכו' ויש מי שאוסר התולעים המתהוים לאחר שחיטה מכל דבר הטעון שחיטה. הגה: ונהגו להקל כסברא הראשונה.

מחזור ההתפתחות של תולעי האניסאקיס

ועתה הבוא נבוא אודות מין התולעים "אניסאקיס" המצוי מאוד בזמנינו בדגים ואופן היווצרותו בדג, כי על פי מחקרים רבים שנעשו בעולם (בעקבות תחלואה גדולה בעולם, ובפרט בשתי מדינות והן הולנד ויפן מאחר ובהולנד אוכלים לרוב מאוד את דג "הערינג" אשר יש בקרבו עשרות תולעים מסוג הנ"ל וכן ביפן אוכלים דגים נאים במין מאכל הנקרא "סושי" ) מחזור חיי תולעים הללו הוא באופן כזה שישנם יונקים גדולים אשר בים (דולפין, כריש, או כלב ים, וגם בני האדם בעת אשר אוכלים את הדג שבו מצוי התולעת) אוכלים את הדג שמצוי בו התולעת בבטנו, והתולעת מטילה ביצים בקרבו של היונק והוא מוציא אותם חוץ לגופו דרך יציאותיו, והם יורדים לקרקעית הים ואחר איזה זמן הביצה בוקעת ויוצא ממנה גולם התולעת (שעדיין אינו תולעת) וישנו סרטן קטן מאוד הנקרא "שרימפס" שבולע אותם, והסרטן הזה נאכל על ידי הדג סלמון או דגים האחרים והסרטן מתעכל בבטן הדג והגולם מתפתח בבטן הדג להיות תולעת, ושוב נאכל הדג בשלמותו על ידי היונקים הגדולים וכך ממשיך מחזור חדש ומתגלגל של התפתחות התולעים הללו.

ונמצא שמין תולעים הללו לא התפתח בבשר הדג כלל וכלל אלא בא דרך חוטמו של דג (במקרה שלנו דרך פיו) ויש איסור גמור לאכול דגים הללו בלא להוציא תחילה את התולעים, ומה שאנו רואים שהתולעים נמצאים גם בבשר הדג זה מחמת שבעת פתיחת בטן הדג לצורך ניקוי הדג, התולעים נוקבים את הדג לכיוון בשרו (וכל עוד הדג חי אינם יכולים לעשות כן על פי רוב, דחיותו של הדג מעכבת זאת) ומחמת כן נמצאים הם בבשר הדג ולא מחמת שהתפתחו בבשר הדג, וכן יש אופן שבעת שפורסים הדג לחתיכות אזי התולעים יוצאים ובאים ממקום למקום, ואם אכן קודם שינקו הדג יקפיאו אותו בשלימותו אז יש סיכוי שלא יהיו תולעים בתוך בשר הדג.

ועל כן נראה שיש להקפיד ולרכוש את הדגים עם כשרות טובה שמקפידה על דברים הללו.

התנגשות בין מדע והלכה: דיון בתולעים בדגים

במקרים בהם המדע חולק על התלמוד, קיימת מחלוקת הלכתית. ספר אור לציון טוען שיש להישען על דברי חז"ל בלבד, מאחר שקבעו שתולעים בבשר הדג מותרים. אולם, במאמר זה נטען שאין סתירה אמיתית בין המדע לחז"ל בעניין תולעים בדגים, בהתבסס על דברי המאירי והב"ח. המאמר מביא דוגמאות נוספות לדיונים בין מדע והלכה, כמו עניין כינים בשבת, ומציין כי המידע שעליו התבסס אור לציון לגבי גודל התולעים אינו מדויק, שכן הגולם הנאכל על ידי הסרטן ניכר לעין.

במקרים בהם המדע חולק על התלמוד, קיימת מחלוקת הלכתית. ספר אור לציון טוען שיש להישען על דברי חז"ל בלבד, מאחר שקבעו שתולעים בבשר הדג מותרים. אולם, במאמר זה נטען שאין סתירה אמיתית בין המדע לחז"ל בעניין תולעים בדגים, בהתבסס על דברי המאירי והב"ח. המאמר מביא דוגמאות נוספות לדיונים בין מדע והלכה, כמו עניין כינים בשבת, ומציין כי המידע שעליו התבסס אור לציון לגבי גודל התולעים אינו מדויק, שכן הגולם הנאכל על ידי הסרטן ניכר לעין.

במקרים בהם המדע חולק על התלמוד, קיימת מחלוקת הלכתית. ספר אור לציון טוען שיש להישען על דברי חז"ל בלבד, מאחר שקבעו שתולעים בבשר הדג מותרים. אולם, במאמר זה נטען שאין סתירה אמיתית בין המדע לחז"ל בעניין תולעים בדגים, בהתבסס על דברי המאירי והב"ח. המאמר מביא דוגמאות נוספות לדיונים בין מדע והלכה, כמו עניין כינים בשבת, ומציין כי המידע שעליו התבסס אור לציון לגבי גודל התולעים אינו מדויק, שכן הגולם הנאכל על ידי הסרטן ניכר לעין.

במקרים בהם המדע חולק על התלמוד, קיימת מחלוקת הלכתית. ספר אור לציון טוען שיש להישען על דברי חז"ל בלבד, מאחר שקבעו שתולעים בבשר הדג מותרים. אולם, במאמר זה נטען שאין סתירה אמיתית בין המדע לחז"ל בעניין תולעים בדגים, בהתבסס על דברי המאירי והב"ח. המאמר מביא דוגמאות נוספות לדיונים בין מדע והלכה, כמו עניין כינים בשבת, ומציין כי המידע שעליו התבסס אור לציון לגבי גודל התולעים אינו מדויק, שכן הגולם הנאכל על ידי הסרטן ניכר לעין.

במקרים בהם המדע חולק על התלמוד, קיימת מחלוקת הלכתית. ספר אור לציון טוען שיש להישען על דברי חז"ל בלבד, מאחר שקבעו שתולעים בבשר הדג מותרים. אולם, במאמר זה נטען שאין סתירה אמיתית בין המדע לחז"ל בעניין תולעים בדגים, בהתבסס על דברי המאירי והב"ח. המאמר מביא דוגמאות נוספות לדיונים בין מדע והלכה, כמו עניין כינים בשבת, ומציין כי המידע שעליו התבסס אור לציון לגבי גודל התולעים אינו מדויק, שכן הגולם הנאכל על ידי הסרטן ניכר לעין.

במקרים בהם המדע חולק על התלמוד, קיימת מחלוקת הלכתית. ספר אור לציון טוען שיש להישען על דברי חז"ל בלבד, מאחר שקבעו שתולעים בבשר הדג מותרים. אולם, במאמר זה נטען שאין סתירה אמיתית בין המדע לחז"ל בעניין תולעים בדגים, בהתבסס על דברי המאירי והב"ח. המאמר מביא דוגמאות נוספות לדיונים בין מדע והלכה, כמו עניין כינים בשבת, ומציין כי המידע שעליו התבסס אור לציון לגבי גודל התולעים אינו מדויק, שכן הגולם הנאכל על ידי הסרטן ניכר לעין.

במקרים בהם המדע חולק על התלמוד, קיימת מחלוקת הלכתית. ספר אור לציון טוען שיש להישען על דברי חז"ל בלבד, מאחר שקבעו שתולעים בבשר הדג מותרים. אולם, במאמר זה נטען שאין סתירה אמיתית בין המדע לחז"ל בעניין תולעים בדגים, בהתבסס על דברי המאירי והב"ח. המאמר מביא דוגמאות נוספות לדיונים בין מדע והלכה, כמו עניין כינים בשבת, ומציין כי המידע שעליו התבסס אור לציון לגבי גודל התולעים אינו מדויק, שכן הגולם הנאכל על ידי הסרטן ניכר לעין.

עוד טענה מצאתי כתוב אודות דג "הערינג" שהרי כל חכמי ישראל וקדושי עליון בדורות הקודמים היו אוכלים דג זה לרוב למאות ואלפים וחס ושלום לומר שאכלו שקצים ורמשים ועל כרחך לומר שמין תולעים הללו מותרים.

יש מקומות שאין מצוי תולעים הללו

אלא שצריך לידע כי אין כל הדגים מלאים בתולעים הללו ורק אותם אשר צדים אותם הדייגים במעמקי האוקיינוס מאות קילומטרים  מהחוף ושם מצויים היונקים הגדולים אשר מהם מתחיל מחזור התפתחות תולעים הללו, ובעבר היו צדים את הדגים קרוב לחוף וכפי ששמעתי מאת הרב אהרון וולקן שליט"א (מומחה מאוד וערך מחקרים גדולים ומקיפים בתחום כשרות הדגים) שבדקו בים התיכון ומצאו שעד מרחק של 35 ק"מ מהחוף אין מצוי התולעים הללו כלל, ועוד בדקו בים הבלטי ובים השחור וראו שישנם זמנים אשר אחוז התולעים שם עומדים על 4 אחוז בלבד, ולכן אין לחוש על מה שהיו אבותינו אוכלים הדגים הנ"ל כי היו צדים ממקומות שלא היה בהן חשש. ויש עוד מה לכתוב בזה וסייג לחכמה שתיקה.

ודע כי דג סלמון המיובא מאירופה (סלמון נורווגי) או ממדינת צ'ילה אין בו חשש של תולעים הנ"ל כלל וכלל מאחר ומגדלים את הדגים בכלובים בים ואינם יורדים לקרקעית הים לאכול את הסרטן וממילא אין בהם חשש כלל.

כינים ושאר טפילים חיצוניים בדגים

אולם חשש אחר יש בהם כי מאחר והם בכלובים מצוי על גביהם כינים וטפילים למיניהם למאות ואלפים ולמרות חומרי ההדברה שהמדינות המשקיעות בגידולן שמים במים, אין הדבר מועיל להוריד זאת לגמרי, ולכן מומלץ, או להוריד את העור ולשטוף ולבדוק את הדג מכל צדדיו, או שינקה היטב גם את העור.

ודגי סלמון המיובאים מסין אי אפשר במציאות מבחינה טכנית לנקותם כי יש בהם עשרות תולעים וכבר באותם המפעלים הגויים מנקים אותם מחמת הבריאות (ומנקים גם סרטן השרימפס מתולעים שבו, והוא נאכל בקרב הגויים לרוב שיקוציהם) וכפי שכתבתי לעיל שרבים מתים מתולעים הללו, אך אין הניקוי שלם והוא אינו יסודי, ויש גופי כשרות אשר רצו לנקות את הדגים הללו באופן יסודי אך מרוב כמות התולעים שהוצאו מהדג נעשה בשר הדג נקבים נקבים חלולים חלולים וכבר אינו ראוי לשיווק בצורתו ואולי יועיל לטחינה בלבד.

מסקנה

יש לרכוש דגים אך ורק מגוף כשרות אשר מודע ואינו מתכחש לחומרת המצב וחורט על דגלו ניקוי יסודי במאה אחוז של הדגים וגם הייבוא הוא ממקומות ראויים וכנ"ל.

וכאן המקום להעיר אודות מה שראיתי בהיותי משמש שליח ציבור באמריקה במדינת ניו יורק וראיתי מקרוב שיש יהודים שקונים דג סלמון ברשת של גויים הנקראת קוסטקו (באנגלית: Costco) והיא רשת חנויות הסיטונאות הגדולה ביותר בארצות הברית והתשיעית בעולם, ורוכשים הם שם מחמת שהמחיר מוזל, אולם בעיני ראיתי שם את התולעים הנ"ל מבצבצים מבין בשר דגי הסלמון בעודם במקררים.

ולכן כל ירא ה' ירחיק עצמו מאלו הדגים ויידע שאי אפשר במציאות לנקותם אם לא למי שהוא בקי מאוד במקצוע הזה, וברוך ה' ישנם מקומות רבים שיש בהם רשתות של יהודים ובהם דגים כשרים כנדרש.

בברכה

אלון בן שבת ( הקליקו כאן והיו שותפים בהקדשת העלון כתר תורה הקדשת העלון)

צפו בערוץ שלנו בוידאו המורחב בענייני כשרות הדגים https://youtu.be/lU11isVHsQk?si=h3TFJVcx4UJaHo1S