תמצית סדר טו' בשבט

סדר טו' בשבט – תמצית דיני קדימה בברכות

ע"פ דעת מרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א, ובנו ממשיך דרכו מרן הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין קדימה בשבעת המינים

אמרו חז"ל (ברכות מא.), כל המוקדם בפסוק הזה, מוקדם לברכה, שכן נאמר, ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון, ארץ זית שמן ודבש. וזית שמן הוא זיתים, ודבש הוא תמרים.

הלכך אם הביאו לפניו מפירות שבעת המינים בלבד: כגון ענבים, תאנים, רימונים, זיתים ותמרים, הזית קודמת לכל, שהיא ראשון לארץ השני, אח"כ תמרים שהם שני לארץ השני, אח"כ ענבים שהם שלישי לארץ הראשון, ואח"כ תאנה ורימון.

שעורה קודמת לזית

אם יש לפניו תבשיל שעורים שברכתו מזונות (גריסים) הוא קודם לזית, אף שהזית ראשון לארץ השני, והשעורים שני לארץ הראשון, מכל מקום ברכת מזונות מבוררת יותר מברכת העץ ולכן יש לברך תחילה על השעורים.

הלכך כל שיש לפניו מיני מזונות מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל, שיפון) ופירות שבעת המינים, מברך על המזונות תחלה שהם ראשונים לארץ ראשון.

ופשוט שאם יש לפניו לחם, הלחם קודם לכל, ופת חיטים קודמת לפת של שעורים.

ברכת הגפן אינה קודמת לתמרים וזיתים

הגישו לפניו תמרים ויין, אף שהיין קובע ברכה לעצמו, מ"מ לדעת מרן איזה שירצה יקדים, כיון דאין ברכותיהן שוות.

שבעת המינים וברכת בורא פרי האדמה

וכן אם הביאו לפניו פירות שבעת המינים ופירות האדמה, דעת מרן השלחן ערוך שאיזה שירצה יקדים.

ברכת העץ ופרי האדמה, קודמים לברכת שהכל

אולם אם הביאו לפניו פירות העץ או האדמה, ודברים שברכתם שהכל, ברכת העץ או האדמה קודמת לברכת שהכל, שברכת שהכל היא ברכה כוללת, משא"כ העץ או האדמה שהן ברכות מבוררות יותר.

שבעת המינים קודם למין שהוא חביב וברכתו העץ

אם הגישו לפניו פירות שבעת המינים ושאר פירות העץ, פירות שבעת המינים קודמים, אף אם הפרי שאינו משבעת המינים חביב עליו יותר.

שבעת המינים אף שהוא חצוי הוא קודם לשלם

וכן אם הפרי שמשבעת המינים חצוי, ושאינו משבעת המינים שלם, אפ"ה יקדים לברך על השבעת המינים.

שהחיינו קודם לשבעת המינים

אם הביאו לפניו פרי משבעת המינים ופרי אחר שאינו משבעת המינים אבל הוא פרי חדש, הפרי חדש קודם שמברך עליו שתי ברכות. (חזון עובדיה בשם שו"ת לב אברהם ויינפלד. ועיין הלכה ברורה סימן ריא בשם שו"ת שרגא המאיר)

דין חביב קודם, וגדר חביב

אם הביאו לפניו רק מפירות העץ ואין לפניו מפירות שבעת המינים, כתב השלחן ערוך שיקדים מה שחביב עליו.

גדר חביב הוא מה שחביב עליו בדרך כלל (ולא מה שחביב עליו עתה) אף שכעת הוא חפץ יותר במין האחר.

אין דין קדימה אם אינו חפץ לאכול את שני המינים

דין קדימה אינו נוהג אלא במה שמונח לפניו וחפץ לאכול את שני סוגי הפירות, אבל אם אינו חפץ אלא לאחד מהם, או שהפרי השני אינו מונח לפניו על השלחן, פשוט שיכול לברך רק עליו שרוצה עתה. (רמ"א סי' ריא ס"ה. וכ"פ בס' ילקו"י בשם החיי אדם ואחרונים).

משקה בירה העשוי משעורים אין בו דין קדימה בשבעת המינים

הדבר פשוט שמשקה הבירה אינו כדין השעורים, לענין משפט הקדימה, דכיון שרובו מים, דין משקה יש לו (ילקוט יוסף סימן ריא ה"ג).

דיני קדימה בדיעבד אינם מעכבים

דין קדימה אינו אלא לכתחלה, ובדיעבד אינו מעכב כלל. (רשב"א ברכות מא. ד"ה וק"ל).

דין קדימה הוא על הברכה בלבד, ואחר שברך יאכל מה שירצה. (מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א בשיעורו השבועי)

הדברים נכתבו לזיכוי הרבים לעי"נ של האשה הצדיקה מרת ברכה בת לאה ע"ה ת. נ. צ. ב. ה

בברכה

ישראל סימן טוב

זיתים שלנו שנקטפו לפני שנגמר בישולם

בסדר טו בשבט שהובא בחזון עובדיה (דיני קדימה בברכות) כתב שבעל הבית יברך על התמר תחילה מאחר והוא שני לארץ בתרא והוא קודם לגפן שהוא רק שלישי לארץ קמא ע"ש.

וצריך ביאור דלכאורה היה לו לכתוב דיש לברך על הזיתים תחילה כיון שהם ראשונים לארץ בתרא?

ומצאתי במשנה ברורה שכתב דכל שהזית לא נגמר פריו דהיינו שלא גדל הנץ סביבם אין להם דין קדימה דשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל היינו שנגמר פריים ומקורו מהמגן אברהם, ואכן רוב הזיתים בימינו נמסקים קודם שנגמר בישולם על העץ ועוברים תהליך כבישה.

ואכן כתב החיי אדם סי' נז ס"ט: הא דיש מעלה למין ז', דוקא כשכבר נגמר פריו, אבל כל זמן שלא נגמר הפרי, אין לו דין קדימה, דלא משתבח קרא במידי דלא חזי, ולכן אלו זיתים הכבושים שבמדינתנו שקורין אילאווקעש שכמדומה שהם שלא נגמר פריין, אין להם קדימה, כן נראה לי, וכן הכוסס חטים אין בו קדימה. עכ"ל.

והראני ידידי הרה"ג ישראל סימן טוב שליט"א שכ"כ הבן איש חי (ש"ר פר' מטות סעיף ב): אין מין ז' קודם לשאר פירות כי אם אחר שנגמר פריו, על כן זיתים כבושים שהם קטנים ביותר ונראה לעין שלא נגמר פריין עדיין, אין קודמין. עכ"ל.

אולם בספר שלחן הטהור מקומרנא (סי' ריא הי"א) כתב: זתים המביאין למדינותינו כבושין, יש להם כל מעלת הזית לענין קדימה, אבל כוסס חטה אין לו שום דין קדימה. עכ"ל.

ועכ"פ נראה דאף דהעיקר להלכה כהמגן אברהם וכפי שהעלו החיי אדם והמשנה ברורה והבן איש חי, מכל מקום כיון שעיקר דין הקדימה בכל זה אינו מעכב בדיעבד והיות שרבים נוהגים להקדים הזיתים, אפשר לעשות כן.

אכן בזיתים שנגמר פריים לגמרי על העץ (כגון אלו שצבעם שחור נוטה לסגול, אבל אלו השחורים ממש, עברו תהליך השחרה ברובם ולא נגמר בישולם על העץ) אלא שעדיין אינם ראויים לאכילה בלקיטתם כידוע כי מרים הם מאוד וחייבים לעבור תהליך כבישה בזה יש לומר דאף דאין ראויים אלא על ידי הכבישה יש להם דין קדימה בוודאי, ונכון להשתדל להניחם על השולחן כשבא לאכול משבעת המינים.

ואולי משום כך השמיט דין הקדימה בזיתים בחזון עובדיה.

בברכה

אלון בן שבת

הכנסו לערוץ שלנו ביוטיוב לתמצית דיני טו בשבט https://youtu.be/0-Lp6u7mRIM

עלון פרשת יתרו תשפה'