פסק הלכה: תשלום משכורת לעובד שנתפס בגניבה

האם מותר לקזז משכורת לעובד שגנב?

כן, רשאי ראובן לעכב אצלו את שווי הגניבה, ולא רק את זה אלא גם את תשלום הכפל. ראובן הוא בעל חנות נעליים בשכונת גאולה, לפני כחודש הוא שכר עובד שינהל את החנות במשמרת בוקר, כעבור פרק זמן מסויים ראובן שם לב שנגנב כסף מהקופה, מכיון שישנן מצלמות אבטחה בחנות הוא צפה במצלמות ולתדהמתו הוא רואה את הפועל שגונב כסף מהקופה, אך מכיון שזוית הצילום לא היתה כל כך מדוייקת מה שנראה בודאי זה שהעובד גנב 1000 ₪ אך יתכן שזה היה 1500 ₪, כמובן שראובן פיטר את העובד לאלתר, אך עדיין ראובן חייב לשלם לפועל משכורת של חודש האחרון שהוא עבד, ומאידך, ראובן רוצה לעכב מהמשכורת את הכסף שהוא גנב, השאלה היא כמה אפשר לקזז האם סך של 1000 ₪ או 1500 ₪. נימוקים בשאלה זו יש לדון בדיני ברי ושמא, וכן איני יודע אם נתחייבתי ואיני יודע אם פרעתיך (סימן עה, ט-י ויעויין בגליון השו"ע שם) אמנם צריך לדעת שראובן יכול לעכב לכל הפחות סך של 2000 ₪ משכרו של אותו עובד וכפי שיבואר להלן: קיי"ל שגנב חייב לשלם כפל על גניבתו כלומר את הגנבה עצמה או את שוויה ועוד כסף כשוויה של הגניבה (שמות כב, ג) [דין זה הוא דוקא בגונב בסתר אך לא בגזלן כמובא בטור חו"מ סי' שמח] נמצא שגם אם אותו עובד גנב רק 1000 ₪ הוא צריך לשלם 2000 ₪ [דוקא בגנב כסף או שווה כסף, אך אם גנב צ'ק דינו כשטר שאין תשלומי כפל על גניבתו מפני שאין גופו ממון כמ"ש במשנה (שבועות מב:)] והנה בזמן הזה שאין לנו דיינים סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו, אין רשות לבית הדין לדון אלא בדברים המצויים ושכיחים ושיש הפסד וחסרון כיס אם לא ידונו בהם, (חו"מ סימן א, א) וגניבה למרות שהיא דבר מצוי ויש בו חסרון כיס, זה רק לגבי השבת הגניבה עצמה או שוויה, אך לגבי הקנס של תשלומי כפל אין הפסד לנגנב אם לא ידונו בזה שהרי הוא כבר קיבל את גוף הגניבה, ולכן אין בית דין דנים בזה בזמן הזה. [וכתב הרמב"ן בספר הזכות ב"ק דף טו מדפי הרי"ף שכשם שאין בי"ד דנים דין קנס, כך הודאה בפני בי"ד שבזמנינו אינה מועילה לגנב שיהיה מודה בקנס פטור] נמצא שהגנב חייב כפל, אלא שאין בית דין שיכולים לחייב אותו בכך. למרות האמור, מי שחברו חייב לו קנס והתובע תפס מנכסי החייב כנגד הקנס אין בי"ד מוציאים מיד התופס, שאף שאין בית דין דנים לחייב את הקנס, אם תפס התובע – כדין תפס, כמ"ש בסי' א סעיף ה, ואף לכתחילה מותר לו לתפוס כמ"ש היש"ש (ב"ק פ"א סי' מג) אמנם כתבו האחרונים הסמ"ע (סי' שמח ס"ק יא) והגר"א (שם, ס"ק יח) שלגבי הקנס של 'כפל' הדבר תלוי במחלוקת השו"ע והרמ"א (סי' שמח, ד) שלדעת השו"ע רק בקנס העומד כנגד חסרון ממון מועילה תפיסה, אך כפל שהוא תשלום העודף על חסרונו של הנגנב לא מועילה בו תפיסה, ולדעת הרמ"א מועילה תפיסה אף בקנס של כפל שמכוח עביד איניש דינא לנפשיה הרי זה כאילו בית דין חייבו את הגנב לשלם כפל. אגב זוהי גם מחלוקתם של הרא"ש (בב"ק א, כ) והרמ"ה שהובא בטור (סי' שמט, ד) לאור מה שנבאר, רשאי ראובן לעכב אצלו את שווי הגניבה וכן את תשלום הכפל, ואותו עובד לא יוכל להוציאם מידו אף אם יתבענו בבי"ד. אגב אורחא יוער שנחלקו האחרונים אם מועילה תפיסה כשאין עדים על חיוב הכפל, כמובא בקצוה"ח (סי' א ס"ק ו) ובנתיבות המשפט (שם, סק"ה) אמנם מחלוקתם היא כשהתפיסה נעשתה בעדים, שתפיסה כזו בלא ראיה נחשבת כגזילה אך כשתופס בלא עדים וכ"ש בנידו"ד שראובן רק מעכב את תשלום החוב לכו"ע מועילה תפיסתו כמבואר ברמ"א (סי' שצט ג) ובסמ"ע (סימן א ס"ק יט). בברכת התורה יגאל אלון

ראובן הוא בעל חנות נעליים בשכונת גאולה, לפני כחודש הוא שכר עובד שינהל את החנות במשמרת בוקר, כעבור פרק זמן מסויים ראובן שם לב שנגנב כסף מהקופה, מכיון שישנן מצלמות אבטחה בחנות הוא צפה במצלמות ולתדהמתו הוא רואה את הפועל שגונב כסף מהקופה, אך מכיון שזוית הצילום לא היתה כל כך מדוייקת מה שנראה בודאי זה שהעובד גנב 1000 ₪ אך יתכן שזה היה 1500 ₪, כמובן שראובן פיטר את העובד לאלתר, אך עדיין ראובן חייב לשלם לפועל משכורת של חודש האחרון שהוא עבד, ומאידך, ראובן רוצה לעכב מהמשכורת את הכסף שהוא גנב, השאלה היא כמה אפשר לקזז האם סך של 1000 ₪ או 1500 ₪.

תשובה

רשאי ראובן לעכב אצלו את שווי הגניבה, ולא רק את זה אלא גם את תשלום הכפל.

נימוקים

בשאלה זו יש לדון בדיני ברי ושמא, וכן איני יודע אם נתחייבתי ואיני יודע אם פרעתיך (סימן עה, ט-י ויעויין בגליון השו"ע שם) אמנם צריך לדעת שראובן יכול לעכב לכל הפחות סך של 2000 ₪ משכרו של אותו עובד וכפי שיבואר להלן:

קיי"ל שגנב חייב לשלם כפל על גניבתו כלומר את הגנבה עצמה או את שוויה ועוד כסף כשוויה של הגניבה (שמות כב, ג) [דין זה הוא דוקא בגונב בסתר אך לא בגזלן כמובא בטור חו"מ סי' שמח] נמצא שגם אם אותו עובד גנב רק 1000 ₪ הוא צריך לשלם  2000 ₪ [דוקא בגנב כסף או שווה כסף, אך אם גנב צ'ק דינו כשטר שאין תשלומי כפל על גניבתו מפני שאין גופו ממון כמ"ש במשנה (שבועות מב:)] 

והנה בזמן הזה שאין לנו דיינים סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו, אין רשות לבית הדין לדון אלא בדברים המצויים ושכיחים ושיש הפסד וחסרון כיס אם לא ידונו בהם, (חו"מ סימן א, א) וגניבה למרות שהיא דבר מצוי ויש בו חסרון כיס, זה רק לגבי השבת הגניבה עצמה או שוויה, אך לגבי הקנס של תשלומי כפל אין הפסד לנגנב אם לא ידונו בזה שהרי הוא כבר קיבל את גוף הגניבה, ולכן אין בית דין דנים בזה בזמן הזה. [וכתב הרמב"ן בספר הזכות ב"ק דף טו מדפי הרי"ף שכשם שאין בי"ד דנים דין קנס, כך הודאה בפני בי"ד שבזמנינו אינה מועילה לגנב שיהיה מודה בקנס פטור]

נמצא שהגנב חייב כפל, אלא שאין בית דין שיכולים לחייב אותו בכך. למרות האמור, מי שחברו חייב לו קנס והתובע תפס מנכסי החייב כנגד הקנס אין בי"ד מוציאים מיד התופס, שאף שאין בית דין דנים לחייב את הקנס, אם תפס התובע – כדין תפס, כמ"ש בסי' א סעיף ה, ואף לכתחילה מותר לו לתפוס כמ"ש היש"ש (ב"ק פ"א סי' מג) אמנם כתבו האחרונים הסמ"ע (סי' שמח ס"ק יא) והגר"א (שם, ס"ק יח) שלגבי הקנס של 'כפל' הדבר תלוי במחלוקת השו"ע והרמ"א (סי' שמח, ד) שלדעת השו"ע רק בקנס העומד כנגד חסרון ממון מועילה תפיסה, אך כפל שהוא תשלום העודף על חסרונו של הנגנב לא מועילה בו תפיסה, ולדעת הרמ"א מועילה תפיסה אף בקנס של כפל שמכוח עביד איניש דינא לנפשיה הרי זה כאילו בית דין חייבו את הגנב לשלם כפל. אגב זוהי גם מחלוקתם של הרא"ש (בב"ק א, כ) והרמ"ה שהובא בטור (סי' שמט, ד)

לאור מה שנבאר, רשאי ראובן לעכב אצלו את שווי הגניבה וכן את תשלום הכפל, ואותו עובד לא יוכל להוציאם מידו אף אם יתבענו בבי"ד.

אגב אורחא יוער שנחלקו האחרונים אם מועילה תפיסה כשאין עדים על חיוב הכפל, כמובא בקצוה"ח (סי' א ס"ק ו) ובנתיבות המשפט (שם, סק"ה) אמנם מחלוקתם היא כשהתפיסה נעשתה בעדים, שתפיסה כזו בלא ראיה נחשבת כגזילה אך כשתופס בלא עדים וכ"ש בנידו"ד שראובן רק מעכב את תשלום החוב לכו"ע מועילה תפיסתו כמבואר ברמ"א (סי' שצט ג) ובסמ"ע (סימן א ס"ק יט).

בברכת התורה

יגאל אלון