האם מותר לשחק בשבת, מונופול, דמקה, שחמט, וכדומה לגדולים או לקטנים

לשחק במשחקים ביום השבת, האם יש בזה איסור מוקצה? איסור מקח וממכר? איסור הטלת גורלות? איסור השמעת קול? חשש אשווי גומות? קריאה בשטרי הדיוטיות? כל זה ועוד מפורט במאמר הבא.

מקור דין איסור השמעת קול ואיסור השוואת גומות

איתא בגמרא עירובין (קד.) עולא איקלע לבי רב מנשה אתא ההוא גברא טרף אבבא אמר מאן האי ליתחל גופיה דקא מחיל ליה לשבתא, א"ל רבא לא אסרו אלא קול של שיר.

ופירש רש"י, טרף אבבא, הקיש על הדלת באגרופו והשמיע קול, דקסבר כל אולודי קלא אסיר. בקול של שיר, הנשמע כעין שיר בנעימה ובנחת.

ושקיל וטרי שם ומקשי' לרבה, ואלא הא דאמר רב יהודה אמר רב נשים המשחקות באגוזים אסור, מאי טעמא לאו דקא מוליד קלא וכל אולודי קלא אסיר, לא דלמא אתי לאשוויי גומות, דאי לא תימא הכי הא דאמר רב יהודה נשים משחקות בתפוחים אסור, התם מאי אולודי קלא איכא, אלא דילמא אתי לאשוויי גומות. ע"כ.

דעות הראשונים

וכתב הרי"ף (לה:) ומסתברא לן דהלכתא כרבא דלא אסרו אלא בקול של שיר בלבד. וחזינן למקצת רבוותא דסבירא להו כעולא וסמכי אגמרא דבני מערבא (ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב)  דגרסינן התם במסכת יו"ט (פ"ה הל"ב) אמר רבי אלעזר כל משמיע קול אסורין בשבת ר' אלעא איעצר בסידרא סליק לביתא ואשכחון דמכין דמך על תרעא בנין דלא מקש בשבתא ואמרינן נמי רבי ירמיה שרי מקש על תרעא בשבתא א"ל אביי מאן שרי לך. ואנן לא סבירא לן הכי דכיון דסוגיין דגמרא דילן להתירא לא איכפת לן במאי דאסרי בגמרא דבני מערבא דעל גמרא דילן סמכינן דבתרא הוא ואינהו הוי בקיאי בגמ' דבני מערבא טפי מינן ואי לאו דקים להו דהאי מימרא דבני מערבא לאו דסמכא הוא לא קא שרו ליה אינהו. ע"כ.

וכתבו התוספות (ד"ה הכי גריס) דר"ח פסק כעולא דאפילו קול שאינו של שיר אסור. ורב אלפס והרב יהודה בר ברזילי פסקו כרבא.

והרא"ש (סימן כ) הביא ג"כ דעת רבינו חננאל ודעת והרי"ף, וכתב ע"ז מרן הבית יוסף (סימן שלח) דאע"פ שהביא ב' הסברות ולא הכריע, דבריו נוטים לדברי הרי"ף שהרי כתבם באחרונה. וע"ש שנקט בדעת הרמב"ם כדעת הרי"ף.

והטור כתב, אין שוחקין באגוזים בשבת, לר"ח משום משמיע קול, ולרב אלפס משום אשווי גומות. וכתב הבית יוסף דהטור ס"ל דלר"ח נמי איסורא איכא משום אשווי גומות אלא שהוסיף לאסור משום השמעת קול. ומפני כך לא כתב רבינו דאסור לשחוק בתפוחים אף דאין בו השמעת קול כיון שעכ"פ יש בו אשווי גומות אליבא דכו"ע, ורק באגוזים נחלקו אם יש בו עוד משום השמעת קול.

מיהו כתבו התוספות שם, דאין למחות בנשים ותינוקות דמוטב שיהו שוגגין ואל יהו מזידין. וכ"כ בסמ"ג וכן כתב בהגהות פרק כ"א בשם ס"ה. וכ"פ הרמ"א סימן שלח סעיף ה.

וכתב רבינו ירוחם (חלק ז ני"ב עו.) דלדברי הפוסקים כעולא אסור לשחוק באגוזים אפילו ע"ג מחצלת דהאיכא השמעת קול, ולדברי הפוסקים כרבא, מותר ע"ג מחצלת דליכא משום אשווי גומות ולא גזרינן שמא ישחוק בהם עג"ק דא"ם הוי גזירה לגזירה. ע"כ.

דעת השולחן ערוך

ובשולחן ערוך (סימן שלח סעיף ה) פסק כהרי"ף דאין שוחקין באגוזים ולא בתפוחים משום אשוויי גומות. וכתב הרמ"א, ודווקא על גבי קרקע, אבל על גבי שולחן שרי דליכא למיגזר משום אשוויי גומות.

איסור מקח וממכר הטלת גורלות

והנה כתב השלטי גיבורים בשם ריא"ז (סוף עירובין דף לה:) נשים המשחקות באגוזים או בתפוחים הרי זה אסור שמא יבואו להחליק הקרקע ולהשוות גומותיו. ונראה בעיני שאם הן משחקות לנצח זו את זו אפילו בחול אסור מפני שהוא דומה לקוביא. וכתב ע"ז הש"ג דדבריו צ"ע דהא שחוק אגוז ותפוחים הוו מידי דתלוי בחכמה ואינו תלוי בגורל בענין דלהוי דומיא דקוביא, ולדידיה יהיה נמי אסור לשחוק בשחוק השקאק (שחמט) ולדעתי כי יש ראיה להוכיח דכל מידי דתלוי בחכמה אין בו משום הטלת חלשים (גורלות) ולא משום קוביא ומותר לשחוק בהן בשבת כל שאינו שחוק ממון ולא דמי לקוביא שיש בה איסור אפילו לשחוק בחינם בשבת משום הטלת גורלות. ע"כ.

וכדבריו פסק הרמ"א בסימן שלח סעיף ה שכתב, ומתר לשחוק בעצמות שקורין טשי"ךאף על פי שמשמיעין קול, הואיל ואינן מכוונין לשיר. ע"כ. וכתב ע"ז המגן אברהם (סק"ח) דנהגו לעשות האיסקקי של כסף דאל"כ מיחזי כעובדא דחול וציין לסימן שכז סעיף ג דכתב שו"ע שם, אין מגרדין בכלי העשוי לכך אלא א"כ היו ידיו או רגליו מטונפות בטיט וצואה. וכתב המ"א שם סק"א דאם היה לו מגרדת המיוחד לשבת שרי. ומקורו מהגמרא שבת (שבת קמז:) רב שמואל בר יהודה עבדא ליה אימיה מגררתא דכספא. וכוונת המגן אברהם כאן דכיון שהעצמות או האישקקי הללו משמיעין קול, אף שמותר לשחוק בהן שהרי אינו מכוין לשם נעימה, מ"מ יש לייחדן לשבת דאל"כ מיחזי כעובדין דחול.

דעת המגן אברהם ושאר הפוסקים

והמגן אברהם הביא עוד מש"כ בשו"ת תורת אמת למהר"א ששון (סימן קפ) לחלוק על הש"ג דנהי דלענין לשחק בו בחול הוי דבר שבחכמה ואינו דומה למשחק בקוביא, אבל בשבת אין סברא להתיר דלא מיקרי דבר שבחכמה כמו האצטרולב (טלסקופ) שמתיר הרשב"א דאותה החכמה יש תועלת בידי עתה, אבל כאן מה תועלת יש בידיעת חכמת האישקקי. ועוד שאפילו אם יהיה חכמה הא דמי למקח וממכר דאסיר כמו הטלת חלשים. וסיים דלשיטת הש"ג אין כאן חשש מוקצה דכיון שהוא סובר שהוא מותר בשבת, יש עליו שם כלי ואינו מוקצה. ע"ש.

וסיים על זה המגן אברהם דהוא הדין בכל מיני שחוק אסור, ובמקום שנהגו להקל אין למחות בידם. ע"ש. וכדברי מהר"א ששון פסק הברכי יוסף (שלח סק"א) והביא שכן נקטו כמה גדולים, הרב כנה"ג (חו"מ סימן שע)  ומהר"מ גאוויזון, (כרך ב סימן ס הוצאת מכון המזרח) ומהר"ח כפוסי זצ"ל. והגם שהרב כנה"ג כתב דגדולי ישראל נטפלו בו, הנח לגדולי ישראל דודאי מעשיהם לשם שמים, דאפשר דהוו חולים בחולי השחורה ומשום רפואה לאסוחי דעתייהו בבוא דוא"ג  ולמהדר אתלמודייהו וכיוצא קעבדי, ודי בזה. ע"ש. ולדברי הברכי יוסף ציין המשנה ברורה ס"ק כא.

איסור המשחק לגדולים משום ביטול תורה בשבת

והשתא לפי זה יש להחמיר לגדולים לשחק בשבת במשחק הדמקה וכדומה, ובפרט לפי מש"כ הבית יוסף בסימן שח בענין משחק בכדור בשבת בשם הירושלמי פ"ב דתענית, טור שמעון למה חרב י"א מפני הזנות וי"א שהיו משחקין בכדור. ובמדרש איכה על הפסוק בלע ה' ולא חמל איתא, טור שמעון למה חרב, אם משום הזנות, הלא לא היתה אלא נערה אחת והוציאוה משם, אמר רב הונא ששחקו בכדור בשבת. וכ"פ בשו"ע שם סעיף מה. ואין הטעם רק מחשש מוקצה (ובפרט בכדורים שלנו שמיוצרים במיוחד לשם משחק אין עליהם תורת מוקצה, וכמש"כ בחזון עובדיה שבת ג עמוד צט) אלא משום שהוא שחוק וקלות ראש וזלזול בכבוד השבת וכמש"כ המהרש"ל בספר ים של שלמה (ביצה סימן לד) ע"ש. ועיין בחזון עובדיה (שבת ג עמוד ק) שהביא מש"כ בספר מטה משה (אות תעז) להתיר לשחק בכדור בשבת, וכתב ע"ז שכנראה שדברי מהרש"ל נעלמו ממנו. ע"ש. והוא הדין לשאר המשחקים הללו שיש בהם ביטול תורה בשבת.

משחק לילדים

אולם לילדים ונשים יש להקל והוא ק"ו ממה שכתב הרמ"א ע"פ דברי התוספות דאפילו בשחיקת אגוזים שיש בהם חשש אשווי גומות והשמעת קול אמרינן מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, וכל שכן בזה שהש"ג מתיר אפילו לגדולים. ואפילו במשחק הכדור בשבת כתב הרמ"א (סימן שח סעיף מה) דיש מתירים ונהגו להקל. וראה בספר אור לציון חלק ב עמוד ריז שכתב להקל  במשחק הכדור לקטנים על פי הכלל שייסד שם דכל מה שהרמ"א מיקל לגדולים יש להקל לבני ספרד לקטנים. וכ"ש בזה דיש להקל בשופי לילדים לשחק במשחק הדמקה והשחמט וכדומה.

משחק המונופול

ולענין משחק המונופול, תחילה יש לנו לומר דעד כאן לא נחלקו הש"ג והתורת אמת אלא דווקא במשחק שהוא על דרך החכמה דהיינו שהאדם המשחק בו  אם יתחכם יותר מחבירו הוא נוצח, ובו אסור לשחוק בשבת לדעת התורת אמת, דכיון שצריך הוא לחשוב ולהעמיק במהלך המשחק יש להחשיבו כקריאה בדברי חולין בשבת, היות ואין בזה המשחק חכמה יתירה כמו האטצרולב והוי כקריאה בדברי חולין שאין בהם חכמה שאסור ללמוד בהם בשבת כמבואר בשו"ע סימן שז סעיף טז-יז, וממילא יש על זה שם מוקצה בשבת. אולם אותם המשחקים אשר אינם דורשים מחשבה וחכמה כלל אלא רק מיומנות וזריזות כלשהיא או מזל בעלמא, תו אין לאסור בהם מדין קריאה בדברי חולין והם מותרים בשבת מלבד אם הם נעשים בגורל או שמרוויח בהם מה שיש לחבירו. וזה ברור.

משחק זוג או פרד אם דומה למונופול

והנה הבית יוסף בסימן שלח הביא מה שכתב האגור בשם ה"ר אליעזר שאסור לשחוק בשבת בתם וחסר עכ"ל (הוא המשחק שנקרא "זוג או פרד") וכתב ע"ז הבית יוסף, ואפשר שטעמו משום דגזרינן שמא יבוא לשחוק ע"ג קרקע וסובר כדברי האומרים דאסור לכבד קרקע המרוצף אטו שאינו מרוצף שכתבתי בסימן של"ז. ואפשר שטעמו משום דכל שחוק שעשוי להרויח את של חבירו אסור בשבת משום דמיחזי כמקח וממכר. ולפי זה מה שאסרו לשחק בתפוחים משום אשוויי גומות ולשחק באגוזים משום אשוויי גומות או משום משמיע קול צריך לומר דבמשחק שלא להרויח אלא דרך שחוק בעלמא אמרו כן דאילו משחקים להרויח בלאו הנך טעמי אסור משום דמיחזי כמקח וממכר. א"נ במשחקים להרויח נמי אמרו דבלאו טעמא דמיחזי כמקח וממכר נמי אסור משום אשוויי גומות או משום משמיע קול. ע"כ.

ולפי זה היה נראה לאסור משחק המונופול שהרי משחקים בו להרויח בדרך מקח וממכר כנודע. אולם יש לחלק כי במשחק זוג או פרד הנוצח מרוויח וזוכה לגמרי במה שיש ביד חבירו ויש בזה מקח וממכר ממש, משא"כ במשחק המונופול אין כאן שום רווח והפסד אמיתי לאחד מהצדדים והכל הוא מקח וממכר מדומה.

דעת הגאון הרב שלמה זלמן אויירבך זצ"ל ועוד.

וכן ראיתי בספר שולחן שלמה (חלק ג סימן שלח הערה ח) שכתבו בשם הגרשז"א זצ"ל בענין המונופול בשבת דכיון דלאו כסף ממש הוא, שרינן בכל גווני. ע"כ. וביארו שם בכוונתו, דכיון דאינו עשוי להרויח או להפסיד כמו בתם או חסר, כיון דכל הדבר הוא משחק גרידא שכשמסיימו אין אחד יתר על חבירו כלום, ובצירוף זה שהניירות שמופיע עליהם סכומי כסף לצורך המשחק הם מדומים ואינם כסף ממש, מותר לשחק בהם. ע"כ.

וכ"כ בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק טז הערה צא) בשם הגרשז"א זצ"ל, אולם הביא שם מספר תורת שבת (למוה"ר יעקב וויל סימן שח ס"ק סא) לאסור בזה. ועיינתי בגוף הספר וראיתי שהוא מדבר אודות המשחק הנקרא ביליארד (סנוקר) וכתב לאסור בזה דאף שאינם משחקים בכדי להרוויח דבר מה מחבירו מכל מקום מרויחים הם את שכר המשחק. ע"ש. וכוונתו בזה שיש שהולכים למקום אשר שם נמצא המשחק הזה ובעבור תשלום של שהוא יכולים הם לשחק בו, ומי שהוא נוצח יהיה פטור מתשלום שכר המשחק. ולפי זה בענין המונופול אין שייך טעם זה כלל וכלל.

חשש עובדין דחול במשחקים

עוד כתב שם לאסור משום עובדין דחול והוא על פי דברי המגן אברהם דנהגו לעשות האישקקי משל כסף ומיוחד לשבת וכההיא דמגררתא דכספא. ע"ש. אכן ראיתי בשו"ת באר משה (חלק ו סימן ק) שציין להמגן אברהם והתורת שבת (מש"כ מנחת שבת הוא ט"ס) וכתב אודות משחק המונופול בכסף מדומה להתיר אם הכסף עשוי מניירות אבל בכסף מטבעות מדומה יש לאסור. וכוונתו דבכה"ג שהוא עשוי ממטבע ברזל אף שהוא מדומה יש בו עובדין דחול שהרי הוא משמיע קול אף שאינו מכיון לשם נעימה, אבל כשעשוי מנייר חשיב כמגררתא דכספא ואין בו עובדין דחול כלל. וכ"כ בספרו באר משה חלק ב סימן כז אות ה שכתב בענין משחק "דומינו" בשבת דאם יש להם כזה מיוחד לשבת יש להקל לילדים עד גיל יג'. ע"ש.

ודע דכל מה שכתב המגן אברהם לייחד המשחק לשבת משום חששא דעובדין דחול היינו במשחק שיש בו השמעת קול וכמש"כ הרמ"א דהעצמות משמיעין קול, ולכן אף שהדבר מותר משום שאינו קול של נעימה, מ"מ יש בו חשש עובדין דחול, אבל במשחק המונופול שהכל מנייר אין כאן שום חשש דעובדין דחול כלל. (ואולי על זריקת הקוביות שכל אחד זורק בתורו ויש בהן השמעת קול יש חשש עובדין דחול, ומיהו גם המגן אברהם לא אסר זאת ממש מין הדין, אלא כתב בלשון "ונהגו" לעשות משל כסף וכו', ומה גם דהרמ"א היקל בזה ולא הצריך לייחדן לשבת, ועכ"פ ודאי שאם מייחד כל המשחק לשבת עדיף טפי)

וכ"כ בספר אור לציון חלק ב (עמוד רעב הערה ה) דמותר לבנות לשחק במשחק מונופול בשבת, אף שיש בו כעין שטרות כסף כיון שאין השטרות אלא למשחק בעלמא ואינם מוקצה לילדים, ומותר לשחק בהם בשבת. ע"כ.

חשש מקח וממכר

ושמעתי מהרה"ג אהרון בוטבול שליט"א לאסור המשחק במונופול בשבת ודימה זאת להא דהתירו בשבת בעת שמוכרים המצוות בבית הכנסת ומטילים לתוך המעטפה נייר שעליו מופיע הסכום שהזוכה במצוה התנדב, והטעם משום שהוא לצורך מצוה אין שייך בו ענין מקח וממכר וכמו שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בתשובה בשו"ת יחוה דעת חלק ב סימן מב, ולולי טעם זה היה הדבר אסור, וא"כ במונופול שאין בו שום מצוה הדבר אסור. ואחר המחילה אין זה דומה מאחר ובהטלת הפתקא לתוך המעטפה אנו מחייבים בכסף ממש את האדם הזוכה והרי זה ממש כמקח וממכר אלא שהדבר הותר לצורך מצוה, משא"כ במשחק המונופול אין כאן שום רווח לאף אחד ובסיום המשחק הכל בטל ומבוטל וכל המשא ומתן הוא רק למשחק בעלמא ואין כאן שום התחייבות ושום קנין.

מסקנה

הלכך נראה להלכה להתיר לילדים לשחק במונופול בשבת ובשאר משחקים הנזכרים, וכדאי שיהיה להם משחק כזה המיוחד לשבת וכדברי הבאר משה, ויראה האב לחנכם שלא יבוא הדבר בזמן לימודם בשבת, אולם לגדולים אין להקל והשבת ניתנה בכדי שיעסקו ישראל בתורה.

בברכה

אלון בן שבת

היו שותפים בהחזקת בית ההוראה. לתרומה ושותפות הכנסו תרומה לכתר תורה

הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו וצפו בתוכן איכותי ערוץ היוטיוב של כתר תורה