האם מותר להזמין אוכל דרך וולט

שאלה

ישנה חברת משלוחים ידועה בשם "וולט" אשר ניתן להזמין דרכה ארוחה בשרית או חלבית ממסעדות אשר יש להם קשר שותפות עמה, ויש לה שליחים גויים או חילונים שחלקם אינם שומרים כשרות כלל ואוכלים מאכלות אסורות, ומביאים את האוכל מהמסעדה עד לבית הלקוח, האם יש כאן חשש של בשר שנתעלם מן העין.

תשובה

אם הגוי עובר דרך רשות הרבים

כתב הרשב"א בתשובה (חלק א סימן קז והובא בבית יוסף יו"ד סימן סג) על מי ששלח על ידי נכרי בלא חותם, אפילו לא היו רוב טבחים ומקולין ישראל, אפשר להתיר בדיעבד, אע"פ שהודיעו שהוא מפליג, מתיירא הוא שמא יראו אותו יהודים אחרים ויתפש כגנב. עכת"ד.

גם הטור בסימן קיח הביא להרשב"א בתורת הבית (בית ד שער ב דף כט:) שאם אותו המקום מעבר לרבים מותר, שהוא ירא שמא יראנו אחד מן העוברים שהוא מחליף ויתפש עליו כגנב. והמחמיר שלא לשלוח אלא בחותם תע"ב. ע"כ.

מיהו כל זה אינו אלא בדיעבד וכמו שכתב שולחן ערוך סימן קיח סעיף ז וז"ל: אם שלח על ידי עובד כוכבים בלא חותם אם אותו מקום מעבר לרבים מותר שהוא ירא שמא יראנו אחד מהעוברים ויתפס עליו כגנב, ומיהו לכתחלה לא ישלח על ידי עובד כוכבים בלא חותם.

אם יש להקל במעבר לרבים לכתחילה

ועיין ט"ז סקי"א שכתב שנוהגין לשלוח ע"י עכו"ם במקום מעבר לרבים, והיא שכונת ישראל ואין עכו"ם מצויין שם. וציין להתורת חטאת (כלל לב סט"ז) וכ"כ להדיא בערוך השולחן (סקכ"ו) ובחכמת אדם (כלל ע סימן ח) ובשו"ת דעת כהן (סימן סג)

אולם בתשובת הרשב"א הנ"ל מפורש דאף בשכונת ישראל אין להתיר אלא בדיעבד. ובשו"ת ירך יעקב (סימן כד דף מז ע"ד) כתב דאף התו"ח לא התיר אלא בדיעבד וכתב שכן הבינו הכנה"ג (הגב"י אות כ) והש"ך סקכ"ז) והפר"ח (סקכ"ד) וכן העיר בזה באורך בכף החיים ס"ק עט ע"ש. וכן נקט בפשיטות בשו"ת יביע אומר (חלק יא יו"ד סימן י אות א)

ועיין עוד ביביע אומר שם אות ב דאעיקרא דברי הרשב"א אינם מוסכמים בזה דבבית יוסף הביא דברי רבינו יונה שחולק ע"ז, ובזבחי צדק (סקנ"ט) כתב שהר"ש נראה דעתו לאסור אף בדיעבד, ושכ"כ הכנה"ג (הגב"י אות כ) דמנהגם לאסור בזה אפילו בדיעבד, ושבשו"ת יוסף אומץ (סימן כב) נשאל על מי שהחמיר בזה בדיעבד, וכתב שתבוא עליו ברכה. ועל כן כתב ביבי"א שבודאי שאין להקל בזה לכתחילה.

ולפי זה בנידו"ד אין להקל לכתחילה להזמין הבשר מהמסעדה על ידי שליח גוי, או על ידי חילוני שאוכל מאכלות אסורות.

דין חותם אחד או חותם בתוך חותם

אולם הנה בשולחן ערוך יורה דעה סימן קיח סעיף א, יין ובשר וחתיכת דג שאין בו סימן שהפקיד או שלח ביד עובד כוכבים, צריך שני חותמות, וכל שאיסורו מדברי סופרים ששלחו ביד גוי, מותר בחותם אחד.

והרמ"א כתב די"א דלא בעינן ב' חותמות רק בישראל חשוד אבל בעובד כוכבים הכל שרי ע"י חותם אחד (טור והפוסקים בשם ר"ת). ובדיעבד יש לסמוך על זה. (ארוך כלל כ"ג והגהות מיימוני ותוספות):

והנה מה שנקט שו"ע לשון "שלח" הוא לאו דוקא ומותר אף לכתחלה לשלוח ביד גוי כשיש ב' חותמות כמבואר בשו"ע בריש סימן קל ע"ש. ובשו"ת מהרש"ם (חלק ג סימן י) כתב שכשיש חותם אחד שלדעת ר"ת (שהובא ברמ"א הנ"ל) שרי, ובצירוף סימן השחיטה, גם במעבר לרבים שהוא בשכונת גוים י"ל דשרי לכו"ע.

וא"כ הכא שהמשלוח מגיע ליד השליח כשהוא ארוז בשקית או קופסא סגורה ומהודקת הוי חותם אחד והדבר מותר לכתחילה בצירוף הא דמעבר לרבים.

שליח חילוני שאוכל מאכלות אסורות

ברם דא עקא שהיתר זה הוא בצירוף דעת ר"ת שמיקל בשליח גוי בחותם אחד אבל בשליח חילוני שאוכל מאכלות אסורות צריך ב' חותמות וכמש"כ הרמ"א וא"כ בנידונינו הלא פעמים רבות השליחים הם חילונים ונפל פיתא בבירא.

אולם הנה בשולחן ערוך (סימן קיט סעיף ג) כתב מפורש דמותר ליתן משלו לישראל חשוד לאכול דברים האסורים, כדי שיתקן או יבשל לו, ולא חיישינן שמא יחליפנו, כיון שאינו חשוד על הגזל. וברור דהרמ"א כאן לא פליג על זה, וצ"ל דהרמ"א מדבר בישראל החשוד להחליף ולא די במה שהוא אוכל מאכלות אסורות.

וכן ראיתי בילקוט יוסף סימן סג – קיח הערה כא בד"ה ובעיקר דברי הרמ"א שכתב כן בדעת הרמ"א, והוסיף דאפשר להעמידו באופן שהוא חשוד בדברים שאין הרבה רגילים להקל בהם. ע"ש. והשתא בנידו"ד אין ידוע לנו על השליח החילוני שהוא אוכל מאכלות אסורות ואף אם כן הוא הדבר, עדיין אינו חשוד על הגזל, ואין ידוע לנו שהוא חשוד להחליף וכו'. הלכך כשיש חותם ובצירוף מעבר לרבים יש להקל. (ואף אם תרצה לפקפק בזה, נוכל להקל מעוד צירופים שיובאו לקמן)

חותמת שלא על הבשר עצמו

והנה הט"ז (יו"ד סימן א ס"ק טו) כתב בשם מו"ח ז"ל שהחמיר על אותן ששולחין עופות לשחוט ע"י עכו"ם ונותנין לו לסימן איזה דבר שיכתוב השוחט עליו שהוא שוחטו, ואמר שזה איסור מאחר שאין החותם על גוף הדבר, כגון על הבשר או על השק. ודעת הט"ז שמעיקר הדין הדבר מותר והמחמיר תע"ב. ושוב כתב שאותן שכותבים תיבת "כשר" יש לחוש שמא העכו"ם צייר תיבה זאת אחריו באשר הוא מצוי, אלא צריך שיכתוב סימן אחר שאינו מצוי כ"כ לזייפו. ע"ש.

ובזבחי צדק (סימן א ס"ק סג) חשש לזה. ע"ש. אולם ביביע אומר שם אות ד כתב שיש להקל בזה בצירוף מעבר לרבים. ע"ש. והשתא בנידו"ד הרי הקונה שהזמין את המאכל יודע בדיוק איזה סוג מאכל הוא אמור לקבל ומה אופי בישולו ותיבולו וסוג הסלאטים שיש בתוכו, (כפי שהופיע בתפריט ההזמנה ועליו לציין זאת בעת ההזמנה והמנות מופיעות שם על ידי תמונות אמיתיות אחת לאחת) ואין זה דומה לגוש בשר בעלמא חי ולא מבושל שאין לו עליו שום היכר, והיות והמאכל מונח בתוך שקית או קופסא, שעליה מודפס הסמל ("לוגו") של המסעדה כידוע וזה אינו ניתן לזיוף כלל הרי זה  כמו "כתב" דחשיב חותם דיש להקל לכתחילה בצירוף מעבר לרבים.

גם ידוע שהשליח מעביר לקונה "קבלת רכישה" ובו מצוין שם המסעדה והכתובת שלה ותאריך הרכישה ושעת ההכנה המדויקת, ופעמים אף שם המוכר, וזה ודאי אינו יכול להזדייף ושפיר דמי אף למה שחשש הט"ז שיכולים לזייף הכתב "כשר". וביביע אומר שם כתב להוסיף על תיבת כשר את פרשת השבוע שאין עוד חשש זיוף בזה, ע"ש. וכ"ש בזה.

ובפרט שבאותה הקבלה כתוב בפירוט מה הייתה ההזמנה ומה יש בתוך השקית לפרטי פרטים, וכגון שכותבים שבתוך המאפה (פיתה או לאפה וכדומה) הניחו סוג סלט כזה וכזה כידוע. וזה גם כן כתב שאינו ניתן לזיוף כלל. וכמו שכתב כן בספר כף החיים בסימן קיח ס"ק פט כה"ג ע"ש.

סברא שאין הגוי יכול לזייף התבשיל

גם יש לומר שכיון שהכל מפורט בהזמנה מה יש בתוכה, וגם הקונה יודע איזה סוג מנה הזמין, הגוי אין יכול להחליף הבשר שהרי יצטרך בפרק זמן קצר להעתיק ולבשל את אותה המנה לפרטי פרטים והוא בלתי אפשרי.

שליח שמקבל תשלום בהקפה

ויש לצרף עוד מה שהגוי אינו מקבל את התשלום עבור המשלוח מיד, ואחר בדיקה ראיתי כי הם מקבלים את התשלום פעם בשבוע על כל אותו השבוע, וכיון שהוא בהקפה הגוי מירתת להחליף כי חושש הוא על ממונו, שאם יראה הקונה משהו שאינו כשורה במשלוח יבוא להתלונן על זה אצל החברה האחראית על השליחים, ולא יעבירו אליו את התשלום על אותו המשלוח.

וכ"כ בדרכי תשובה (סימן קיח ס"ק נד) בשם השולחן גבוה (סימן סג מחודש ו) להקל בהקפה. וביביע אומר שם בסוף התשובה הביא להשבות יעקב (חלק ג סימן סא) שכתב שתיקון זה לקנות בהקפה לא מהני לפום דינא ושצריך סימן או חותם, והמיקל בזה ראוי לנדותו. ע"כ. ומכל מקום בצירוף חותם וכתב ומעבר לרבים בודאי שיש להקל, וכ"כ ביביע אומר שם שבצירוף הכתב ומעבר לרבים יש להקל. ע"ש.

סברא שהשליח מפחד שיפטרו אותו מעבודתו

עוד יש לצרף כאן מה שכתב בשו"ת שבט הקהתי (חלק ג סימן רכח) להתיר לשלוח ממוסד אחד למוסד אחר קדירה עם בשר מבושל עבור התלמידים, על ידי שליח חילוני שיש לו רכב, ואין לחוש שמא יחליפנו בבשר נבלה, כיון שהנהג חושש שיפטרוהו מעבודתו. והסכים עמו הגרש"ז אויערבך זצ"ל וכ"פ בילקוט יוסף, (איסור והיתר חלק א סימן סג – קיח הלכה ז) והכא נמי י"ל דמירתת שמא יתפס ויתגלה קלונו ויפוטר על ידי החברה.

אומן לא מרע אומנותו

ובשו"ת תשובות והנהגות (חלק ב סימן שעב) היקל כאשר מדובר בשליח מקצועי העוסק בכך לפרנסתו דחשיב כאומן דלא מרע אומנותו. ע"ש. וכבר ראיתי סברא זו בפרי חדש ס"ק יח שכתב על תנורים של גוים שמטמינים בהם החמין של שבת דסגי בחותם אחד, שהגוים בעלי התנור לא מרעי אנפשייהו לזיופי חותם אחד בשביל הנאה מועטת להחליף כחוש בשמן וכו' וגם מסתפי הגוי דילמא מתברר זיופיה ומתיירא להפסיד אומנותו, ודמי לההיא שנתבאר בסימן קיד ס"ה דבמידי שקונין מן האומן כיון דאית ביה קפידא לא מרע נפשיה. ע"ש.

כשהגוי אינו נהנה בחליפין

גם עוד יש להביא בזה מש"כ שולחן ערוך בסעיף י שאם אינו נהנה בחליפין מותר בכל ענין דלא חיישינן שמא החליף להכשילו כיון שאין לו הנאה בדבר. ועיין בספר הוראה ברורה סימן קיח בביאור הלכה הארוך על סעיף י מש"כ באריכות בדי"ז, ומ"מ חזי לאיצטרופי בנידו"ד.

סברא שיש מעקב בכל רגע נתון על השליח

גם צריך לדעת כי יש אפשרות בכל רגע ורגע לדעת היכן ההזמנה נמצאת, דהיינו שאפשר לדעת אם עובדי המסעדה התחילו לעבוד על ההזמנה, וכן יודעים בדיוק מתי ההזמנה מוכנה ויצאה למשלוח, וגם יודעים בדיוק עוד כמה זמן השליח אמור להגיע, וזהו על פי הזיהוי של מיקום השליח דרך תוכנת הניווט שבה הוא משתמש, ובעת ביצוע ההזמנה מקבלים זמן משוערך למתי יגיע המשלוח על פי החישובים הנ"ל, ובזה אין לחוש שיחליף כלל שהרי הוא נתון למעקב בכל רגע מבחינת זמנים ומיקום.

פעמים שיש חותם בתוך חותם

ויש מקומות אשר מקפידים לסגור השקית אשר עליה יש את הלוגו של המסעדה במדבקה מיוחדת שעל גבה מודפס ג"כ את הלוגו של המסעדה, ובכה"ג פשוט הדבר דחשיב חותם בתוך חותם והדבר מותר ללא כל חשש, אך גם בלא זה כבר יש לנו כר נרחב להקל לכתחילה.

מסקנה

מותר להזמין מאכלי בשר ממסעדה על ידי חברת משלוחים שהעובדים בהם חילונים או גויים ואין לחוש בזה.

ומה שהכריח אותי להקל בזה אף שיש להרגיש כאן שאין צורך מיוחד להתיר בזה, שהרי מדובר במותרות וכדומה. אך יודע אני מקרוב ובדידי הוה עובדא בעת שהותי כמה וכמה פעמים בבית החולים ל"ע במקום ששם רמת האוכל ירודה מאוד, ונותנים מנה אחת בלבד לחולה ולא להורים או למלווה אשר שוהה איתו במשך כמה ימים ולילות, ונאלצים הם להזמין אוכל על ידי אותה החברה ויש כאן צורך גדול מאוד להתיר את הדבר. על כן התאמצתי בדבר הזה, יאכלו ענוים וישבעו.

בברכה

אלון בן שבת

צפו בערוץ היוטיוב שלנו לשיעורים מרתקים https://www.youtube.com/@ketertora

היו שותפים באחזקת בית ההוראה https://ketertora.co.il/donate/ ניתן לתרום לברכה והצלחה