שאל מוצר מגמ"ח והשאיל אותו לאדם אחר ניזוק ביד אחר

שאל מוצר מגמ"ח וניזוק ביד אחר

שאלה:

ראובן שאל מכשיר רפואי מהגמ"ח השכונתי, וכשהוא סיים את השימוש והתכונן להשיב את המכשיר לגמ"ח, בא אליו שכנו שמעון וביקש לשאול את אותו מכשיר עבור עצמו.

השיב לו שמעון שלמעשה המכשיר הוא של הגמ"ח ומכיוון שבין כך הגמ"ח הוא של השכונה והם משאילים לכלל תושבי השכונה – הוא יכול לשאול את המכשיר הרפואי ובגמר השימוש הוא ישיב להם את המכשיר.

למעשה, המכשיר ניזוק בזמן שהיה אצל השכן, וכשהשכן בא להחזיר את המכשיר לגמ"ח, הוא אמר להם שאין לו כרגע כסף לשלם על הנזק, ומשכך, פנה בעל הגמ"ח לראובן, משום שהוא זה ששאל את המכשיר מלכתחילה ובקש ממנו לשלם על המכשיר.

ואכן ראובן מצידו מוכן לשלם בעד הנזק.

וישנם כאן שתי שאלות:

האם ראובן חייב מן הדין לשלם על המכשיר כי סוף סוף שמעון הוא זה ששבר את המכשיר?

ואם הוא חייב האם הוא יכול לשלם זאת בתשלומים?

תשובה:

אם בעל הגמ"ח לא התנה עם ראובן שהוא לא יוכל להשאיל מכשיר זה לאחרים – יכול ראובן להיפטר מספק.

ובכל מצב אם רוצה ראובן לשלם במקומו של שמעון ולעשות זאת בתשלומים הוא רשאי. ולאחר מכן שמעון ישיב לו את כל מה שהוא שילם עבורו.

נימוקים:

שואל אין רשאי להשאיל ומתי רשאי

הדין הוא, שהשואל חפץ אינו רשאי להשאילו לאחֵר, ואם השאילו – אף אם השואל השני טוען שהחפץ ניזוק באופן שהוא פטור מלשלם (כמו מתה מחמת מלאכה) הרי השואל הראשון חייב, משום שהמשאיל יכול לטעון שהוא אינו מאמין לשואל השני, וחושש שמא הוא משקר, או שגנב את החפץ לעצמו (חו"מ סי' שמב סעי' א).

אמנם, אם המשאיל יודע שדרכו של השואל להשאיל את החפץ לשואל אחר, מותר לשואל להשאילו, כגון לתת לבניו ובני ביתו להשתמש בחפץ (נתה"מ סי' שמא סק"ג).

וכמו כן, אם ידוע שדרכו של המשאיל להשאיל חפץ זה לאדם פלוני- מותר אף לשואל להשאיל לאותו אדם (ש"ך סי' שמב ס"ק א)

ובחכמת שלמה הוסיף על דברי הש"ך שכתב שבדיעבד מותר להשאיל למי שרגיל להשאיל לו, והחכמת שלמה אומר שזה לא בדיעבד אלא גם לכתחילה אפשר להשאיל למי שהמשאיל רגיל להשאיל לו.

ולכן כתבו הפוסקים, שהשואל חפץ מגמ"ח, שאינם מקפידים, ומשאילים את החפץ לכל הרוצה – הרי גם השואל מותר לו להשאיל את החפץ לאחרים (פתחי חושן, פקדון פרק ט הע' כח).

שומר שמסר לשומר

והנה, לגבי שומר שמסר לשומר באופן המותר, אם אבד החפץ באופן שחייבים לשלם עליו, מצינו כמה חילוקי דינים:

דעת הרא"ש (ב"מ פ"ג סי' כג), שאם השומר מסר לבניו ובני ביתו, ואין להם לשלם, הרי השומר חייב לשלם, שאם לא כן כל פקדון שביד אדם יאכלוהו בניו ובני ביתו שאין להם לשלם והביאו הסמ"ע (סי' רצא ס"ק מ).

אך לרמב"ם (שאלה ופקדון פ"ד ה"ט) השומר פטור.

ולהלכה נחלקו בזה השו"ע והרמ"א (סי' רצא סעי' כד). אם מסר השומר לשומר אחר שדרך הבעלים להפקיד אצלו, יש הסוברים שלכולי עלמא פטור, משום שכאן לא שייך הטעם שהשני יאכלהו, כיון שיתחייב השני לשלם (מהרש"ל ביש"ש ב"ק פ"א סי' לב).

ויש סוברים שכאן לכולי עלמא חייב, שהרי המפקיד לא גילה דעתו שמסכים שימסרנו להשני (סמ"ע סי' עב ס"ק צו).

ויש סוברים שגם זה תלוי במחלוקת הרמב"ם והרא"ש (ש"ך סי' עב ס"ק קלד).

אמנם כשהיה ידוע לבעלים שהשומר לא ישמור בעצמו, אלא ימסור את השמירה לפועל שלו וכדומה, פטור הראשון לכולי עלמא (ש"ך סי' רצא ס"ק לב).

כל המבואר הוא לגבי שומר שמסר לשומר, אך לגבי שואל שהשאיל לשואל – יש שכתבו שהראשון חייב לכולי עלמא, משום שהלא שואל חייב גם על אונסין שאי אפשר להישמר מהם, ולכן אף שהשואל השני אינו יכול לשלם, לא גרע מאונס, והראשון חייב (נתה"מ סי' רצא ס"ק כד)

אך יש הסוברים ששומר שמסר לשומר אחר בהיתר נפטר הראשון לגמרי, והרי זה כאילו החזיר את החפץ לבעלים (ראה סמ"ע ס"ק מא, ומשנה למלך שם הל' ח), ולכן אף בשואל שהשאיל אין לחייב את השואל הראשון (דברי משפט סי' רצא ס"ק ה, נחל יצחק סי' עב ס"ק יז, אולם המשפט סי' רצא סעי' כ"ד, ועי' קצוה"ח סי' רצא ס"ק ח).

מסקנה

ולכן למעשה אם בעל הגמ"ח לא התנה עם ראובן שלא יוכל להשאיל את המכשיר רפואי לאחרים (ולא נטל ממנו ערבון או צ'ק בטחון), יוכל ראובן להיפטר מספק מלשלם, ומאידך, יוכל לומר ראובן לבעל הגמ"ח שהוא יכול לשלם לו רק דרך תשלומים ולאחר מכן יגבה ראובן משמעון את התשלומים שהוא שילם במקומו.

בברכה

יגאל אלון 

לתרומות והחזקת בית ההוראה הכנסו תרומה לכתר תורה

הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו לצפיה בתוכן מרתק ערוץ היוטיוב של כתר תורה