הפסקת חשמל באמצע אירוע

הפסקת חשמל באמצע אירוע

שאלה:

לאחר החופה ראובן ושרה נישאו ונכנסו לחדר ייחוד וכל המוזמנים והאורחים נטלו ידיהם לסעודת מצוה, נגני התזמורת החלו לנגן שירי רגש, לאחר חצי שעה "קפץ" החשמל ושרר חושך באולם והתזמורת השתתקה וחסרון המזגנים החל להיות מורגש,

המחותנים פנו בבהילות למשרדו של בעל האולם, ויחדיו פנו ללוח החשמל, בכדי להבין מה הבעיה.

למרבה הצער התברר כי לוח החשמל נשרף ויצא מכלל שימוש, וכשהגיע חשמלאי מומחה שהזמינו לתיקון התקלה, אמר כי זו בעיה הדורשת פתרון יסודי, ויקח כמה שעות להתקין לוח חדש, ולהחליף את חוטי החשמל השרופים.

כשהבינו בעל האולם והמחותנים שככל הנראה לא יהיה חשמל בהמשך החתונה, שלחו במהירות כמה אנשים לנסות למצוא פתרונות זמניים לכל הפחות.

בתוך כמה דקות הובאו לאולם כמה עשרות פנסים, והסעודה המשיכה כסדרה, למרות החום המעיק ובהעדר תזמורת. לאחר סיום המנה הראשונה נכנסו החתן והכלה לאולם, והציבור החלו לרקוד ולשמח אותם, למרות הקושי הגדול שבדבר.

לאחר כשעתיים, הצליח קרוב משפחה להשיג גנרטור נייד, שלאחר שחיברו אליו את התאורה, המזגנים, ומערכת ההגברה של התזמורת – חזר האולם וקיבל צורה של חתונה רגילה.

אמנם היה זה רק לקראת סוף החתונה, אבל לא היה יותר מזה מה לעשות.

לאחר שהחתונה הסתיימה, פנו המחותנים לבעל האולם וטענו בפניו כי הם סבורים שהם פטורים מלשלם על החתונה. מהטעם הפשוט הם לעולם לא היו מזמינים אולם שאין בו חשמל ומזגנים ותזמורת, וגם בחינם לא היו מוכנים לקבל אולם כזה, ואדרבה היו מוכנים לשלם מכיסם תשלום גבוה בכדי שלא לערוך את החתונה באולם כזה, ולכן לדעתם הם פטורים מלשלם.

בעל האולם טען בפניהם, כי הוא לא אשם בזה, קרתה תקלה שעלולה לקרות בכל מקום שהוא, וזו לא היתה תקלה שאפשר להימנע ממנה, הוא מבחינתו עשה את כל המוטל עליו ואף מעבר לכך. הוא הצהיר כי לפנים משורת הדין הוא מוכן לוותר על 20% מהעלות של האירוע, אך מעבר לכך הוא לא רואה סיבה לשאת בהפסדים ולא לקבל את התשלום שסוכם.

הצדדים החליטו לפנות לבורר ולשמוע ממנו כיצד עליהם לנהוג. מה על הבורר לפסוק להם?

תשובה:

הפוסקים דנו בדינו של השוכר בית, והתקלקל הבית בתוך ימי השכירות עד שאינו ראוי למגורים, כגון שנפל או נשרף, האם השוכר חייב לשלם למשכיר דמי השכירות או לא.

השו"ע (סי' שיב, יז) פסק כשיטת הראשונים שאם נפל הבית בתוך ימי השכירות, השוכר צריך לשלם רק על הימים שכבר השתמש בהם.

אמנם הרמ"א (שם, ובדרכ"מ אות טז, עפ"י הגהת הסמ"ע ס"ק לד והגר"א ס"ק לט והקצוה"ח ס"ק ח) הביא שיטת הראשונים שהשוכר חייב לשלם את כל דמי השכירות, גם עבור הימים שלא השתמש בהם.

ביאור שיטה זו, שהשכירות מוגדרת כמכירה לימים אלו, והרי זה דומה לקונה בית ואחר כך נשרף, שהקונה הפסיד.

אך השיטה הראשונה סוברת ששכירות אינה קנין גמור, אלא היא כהתחייבות המשכיר להעמיד את הבית לשימושו של השוכר, ולכן אם באמצע הזמן התקלקל הבית ואינו ראוי למגורים, השוכר פטור מלשלם, שהרי המשכיר אינו עומד בהתחייבותו.

להלכה הסכימו הפוסקים, שכיון שישנה מחלוקת בדבר, אזי אם כבר שילם השוכר את דמי השכירות אין המשכיר חייב להחזירם לו, אך אם השוכר עדיין לא שילם את דמי השכירות, אינו חייב לשלם על התקופה בה הבית לא היה ראוי למגורים (ראה שו"ת הראנ"ח ח"א סי' ה, פני משה בנבנשתי ח"ב סי' לב, דבר משה אמארילייו ח"ב חו"מ סי' פח, אדמת קדש מזרחי ח"א חו"מ סי' סז, ושו"ת מר ואהלות ענתיבי חו"מ סי' ל שהסכימו לחילוק זה, עי"ש).

ויש שצידדו, שהמחלוקת הנ"ל הינה דווקא בשכירות בית, שהשוכר יש לו קנין שכירות בגוף הבית, ולכן יש סוברים שההפסד הוא על השוכר בלבד.

אמנם בשכירות אולם חתונות, אין הדבר מוגדר כשכירות בית, שהרי בעל האולם מספק בין השאר גם את האוכל והכלים ושירותי המלצרות, וכן הוא נמצא במקום לספק את כל הדרוש לקיום החתונה, ולכן ההגדרה היא, שבעל האולם מתחייב לספק את כל הנדרש לחתונה, ואין הוא משכיר את האולם כשכירות רגילה, אלא האולם נשאר ברשותו והוא 'מארח' את המשתתפים באולם שלו, ובזה לכולי עלמא אין השוכר צריך לשלם על הזמן שהאולם לא היה ראוי לשימוש כן דעת כמה פוסקי זמנינו, (עיין בקובץ בית אהרן וישראל ירושלים תש"פ גליון רט עמוד קז והלאה)

ועוד יש לדון גם אי נימא דשכירות אולם הוי כשכירות בית, שמא באופן זה שעל בעל האולם החיוב להעמיד את החשמל ולא העמידו, וכיון שאין אפשרות לשני הצדדים לבטל את השכירות באמצעה כיון שאין להם אולם חילופי, יש את הדין של 'מנכין לו', שמנכין מה שלא יכול להשתמש בשכירות, (ראה רמ"א סי' שכא סעיף א, ושו"ת מהר"ם פאדווה סי' לט, וחת"ס חו"מ סי' קסא).

מהמבואר עולה, שהמחותנים פטורים מלשלם מלוא התמורה.

אמנם יש להדגיש, שאינם יכולים להיפטר מכל התשלום, שהרי רק החשמל התקלקל ושאר השירותים שקיבלו היה כהוגן, שהרי האולם היה לשימושם וברשותם, וגם קיבלו את כל האוכל כמסוכם, ועל זה הם חייבים לשלם, שהרי ודאי היה להם עדיף לערוך את החתונה בחושך משלא לקיים החתונה כלל, וכיון שיש להם הנאה מהאולם והאוכל וכדומה, יש להם לשלם על כך.

אמנם יש קושי גדול כיצד לקבוע כמה שווה אולם שאין בו חשמל להפעלת המזגנים והתזמורת, שהרי ברור שהמחותנים לא היו מוכנים לכתחילה לשכור אולם כזה גם במחיר מוזל מאד, וגם בחינם לא היו מוכנים לקבל אולם כזה.

אך אפשר לשום סכום התשלום, באופן שלא היתה להם ברירה אחרת אלא לשכור אולם כזה כגון: שכבר נקבע תאריך לחתונה, וביום החתונה התברר שהאולם כבר הושכר לחתונה אחרת והיתה אי הבנה, ומחוסר ברירה היו מוכרחים לשכור אולם חילופי, ובאולם החילופי לא היה בו חשמל, ואזי יש לשום כמה היו משלמים כדי לשכור את האולם החילופי במחיר מוזל.

ואף שגם באופן כזה היה יכול בעל האולם החילופי לבקש מחיר גבוה ומופקע כיון שיודע שאין להם ברירה, יש לשום כמה היה משכיר באופן שהיה יודע שאינם מוכרחים לשכור אצלו כגון: שיש אולם נוסף באיזור, שגם בו אין חשמל, שאזי היה מבקש מחיר מתאים לכך. וכיון שקשה לקבוע הדבר, יש לצדדים להתפשר בדבר לקבוע סכום התשלום.

בברכה יגאל אלון 

לתרומות והחזקת בית ההוראה הכנסו  תרומה לכתר תורה

הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו וצפו בתוכן איכותי ערוץ היוטיוב של כתר תורה