מותר להכין לחם שום חלבי אם יעשה שינוי בצורת המאפה

אשה שנוהגת להכין בביתה מאפה הנקרא "לחם שום" אשר העיסה שבו נילושה בחלב, ויש מיעוט פעמים לעיתים רחוקות שמכינה את העיסה ללא חלב כלל, האם כשמעורב בעיסה חלב צריך לעשות היכר בפת שמא יבוא לאכלה עם בשר, ומה צורת ההיכר שיש לעשות.

פת שאפאה בחלב צריכה שינוי

איתא בגמרא פסחים לו. אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת אסורה מפני הרגל עבירה. ואי עבדינהו כעין תורא שפיר דמי. וכ"פ הרי"ף בפרק כל הבשר (לח.) והרא"ש שם (סימן כא)

וכעין תורא פירש רש"י, מעט כעין של שור מותר ללוש בחלב דאכיל ליה מיד בבת אחת ולא משהי ליה דלינשי שנילוש בחלב. והטור ביורה דעה סימן צז כתב דרש"י פירש שלא לש אלא דבר מועט עוגה קטנה. ושרב אלפס פירש שעשה בהן שינוי, פירוש צורות כעין השור וכיוצא בו, שמתוך כך יזכור שיש בה חלב.

ומרן הבית יוסף כתב שלא מצא כן בהרי"ף ושוב כתב בבדק הבית שכן הוא בהרי"ף בפרק כל הבשר שכתב על כעין תורי, ומסקנא דאי שני בהו ועבדינהו כעין תורא שרי. ע"כ. וכן הרמב"ם כתבו (פ"ט מהל' מאכלות אסורות הכ"ב) וז"ל, ואם שינה בצורת הפת עד שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר הרי זה מותר. והרשב"א כתב, ואם שינה בצורת הפת ועשה כעכין קטנים כעין השור מותרת שהרואה יודע שלא שינו צורתו אלא להיכר בעלמא וישאל ויאמרו לו. וכתוב בהגהות ש"ד בשם מהרא"י ז"ל דהני תרי פי' אליבא דהלכתא סליקו, דתרוייהו סברות יפות הן. וכתוב עוד בהגש"ד היתר פשוט שאותם לחמים שעושין לכבוד שבת לחם משנה אופין אותם עם הפשטיד"א לכתחלה משום דדבר מועט הוא ונאכל מהר בשבת והוי כעין תורא. ובשולחן ערוך סימן צז סעיף א כתב, אין לשין עיסה בחלב שמא יבוא לאכלה עם בשר ואם לש כל הפת אסור אפילו לאכלה לבדה ואם היה דבר מועט כדי אכילה בבת אחת או ששינה צורת הפת שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר מותר. ע"כ. הרי שפסק כשני הפירושים.

סוג מאפה שפעמים לשים בחלב ופעמים בלא חלב

והנה בשו"ת הלכות קטנות סימן נו כתב, וז"ל, אם מותר ללוש ביקוגוס בחלב. (הוא מין רקיקין שעושין בחלב. כף החיים יו"ד סיצן צז ס"ק יג) נראה דלא מקרי כעין תוארו והוי כשאר פת, כיון שעושין תדיר מהם לא אתי למיסרך.

ובן המחבר הגאון רבי משה חאגיז בספרו לקט הקמ"ח כתב דכוונת ההלכות קטנות להתיר ללוש בחלב פת הבאה בכיסנין דכיון שהוא משונה לא אתי למיסרך, והמחמיר לא הפסיד ותבוא עליו ברכת טוב. ע"כ.

וכן פירש בספר הלכה רווחת (להגאון רבי בן ציון אלקלעי) וז"ל, "כעין תוארו" פירוש כעין תוארו דפת דלא מיקרי שינוי והוי כשאר פת שהוא אסור, אלא דשאני ביסקוגוס כיון שעושים "תדיר" מהם בחלב ניכרים הם אצלם לא אתי לאכלם עם בשר, משא"כ בפת "שלפעמים" לשים אותו בחלב ואינם עושים כן בתמידות, בו דוקא איכא למיחש דאתי למיחלף בהו דסירכי נקטי ואזלי. ע"כ.

ונמצא דפת מסויימת שבדרך כלל לשים אותה בחלב ורק לפעמים לשים אותה ללא חלב אין לחוש להצריכה היכר, ואין זה כלחם אשר בדרך כלל לשים אותו ללא חלב ורק לפעמים לשים אותו בחלב ויש לחוש בו שיבוא לאכלו עם בשר.

דעת השאילת יעב"ץ והחיד"א

אולם בשו"ת שאילת יעבץ (חלק א סימן סב) בשו"ת הלק"ט שלפניו לשון סיום התשובה "לא אתי למיסרך" היא מהגהת מהר"מ חאגיז בן המחבר הרב הלק"ט, וכתב על זה היעב"ץ דלא הבין כוונת אביו, וגם היה לפניו ט"ס שהיה כתוב אצלו "נראה דלא מקרי כעין תוארו" וצריך לגרוס "דלא מקרי כעין תורא" כלומר דאין שינוי זה מהני כעין תורא, אע"פ שהן דקין קצת, דכיון שעושין מהן תדיר אתי לאיחלופי בשאר פת לאכלן עם בשר. ע"ש. (והובא ביד אפרים בסוף סימן צז. ובספר עיקר הד"ט יו"ד סימן י אות ז) ולא ביאר היטב מה הטעם לאסור כשעושין מהן תדיר, ואכן הרב יעב"ץ גופיה בהמשך תשובתו כתב שנראה שחומרא גדולה היא בלי טעם מוכרח ועל כן המיקל לא הפסיד.

ואכן ראיתי למרן החיד"א בשיורי ברכה (סימן צז סק"א) שג"כ חלק על מהר"מ חאגיז שהעיקר בדעת הלק"ט לאסור בזה, ופירוש כיון שעושין תדיר היינו שעושין תדיר ביסקוגוס בצורה זו ואינם בחלב, וא"כ אף שיש גם פעמים רבות שעושים אותם בחלב אתי למסרך לאכלם עם בשר.

וכן פירש בשולחן גבוה (סימן צז סק"ה) וכ"כ בשו"ת ויאמר יצחק (דף קד ע"א אות יג) הביאו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בהליכות עולם (חלק ז עמוד מח) וכ"פ בספר כף החיים (סימן צז ס" יג) ושכ"כ הזבחי צדק אות ח.

מיהו בהליכות עולם שם סיים דבנילוש עם סוכר מודה להתיר מפני שאין דרך לאכלו עם בשר. ע"ש.

מאפה שברוב פעמים נילוש רק בחלב, ובמיעוט נילוש ללא חלב

והיה נראה לענ"ד מאוד דאף להרב חיד"א דאין להתיר אינו אלא בכה"ג שאופין מהן תדיר ללא חלב הוא דלא מיקרי כעין תורא אף דאופין מהן תדיר עם חלב, אבל אם יהיה סוג מאפה שאופין אותו תדיר עם חלב ורק במיעוט דמיעוט פעמים אופין ממנו בלא חלב יש להתיר מאחר ומשונה הוא בצורתו ואין לחוש שמא יבוא לאכלו עם הבשר אגב מיעוט פעמים שאופים אותו ללא חלב.

וא"כ בנידון השאלה באותה האשה שאופה הלחם שום בביתה אך ורק עם חלב ורק במיעוט פעמים לשה אותו ללא חלב יש לומר דהוי כעין תורא ושרי, ובצפייתינו צפינו להגאון מהרי"ט (חלק ב סימן יח) שכתב על דבר הכעכין המשוחין באליה אם יש לאסרן מחשש שיאכלן בחלב, וכתב דמה שנתפשט המנהג להיתר בזה היינו לפי שכל העיר נהגו ללוש כן לפי שהשמן ביוקר ואין צריך שינוי שהכל יודעים שהכעכין הללו בשומן האליה לשין אותם, ולא אמר שיהא צריך שישנה אלא בדבר שאין דרכו בכך אבל בדבר שכן דרכו אין צריך שינוי. עכת"ד ונראה מדבריו שצריך שלא יהא מצוי שיהיו לשין אותו הפת בשמן כלל , אלא בשומן האליה, ואמנם אפשר גם לפרשו קצת דהעיקר הוא שיהא מצוי בתדירות מאוד שלשין אותו באליה מחמת שהשמן ביוקר, ורק במיעוט פעמים יש שילושו אותו בשמן כרגיל כבימים עברו ואעפ"כ מותר כיון דמפורסם הוא לכל שרוב מעשה הפת הזה הוא בשומן של בשר, ומה שכתב "לפי שכל העיר" היינו שכל העיר נוהגים כן ללוש בשומן האליה ברוב הפעמים, אבל במיעוט פעמים עושים אותו בשמן כרגיל, וזהו שסיים "אבל בדבר שכן דרכו א"צ שינוי". והיותר נראה כפי מה שכתבתי בתחלה.

וראה בספר ערוך השולחן (סימן צז אות ו-ח) שכתב והנה בזמנינו עושים האופים פת צנומה שקורין סוחארקעס, ויש מהם של חלב וקורין זה מילכיק"א סוחארקעס, ואין הפרש בתמונתן בינם לבין שאינם לא של בשר ולא של חלב, ולכאורה אסורים באכילה, ושאלתי לאפים בני תורה ואמרו לי שאלו שאינם של חלב ניכרים הרבה במראיתם מפני שומנם שאינם דומים כלל לאחרים, והביא להרב מהרי"ט הנ"ל דכיון שנהגו כך ונתפרסם הדבר לא יבואו לאכלם בחלב, ושמדבריו יש ללמוד דדבר שנתפרסם שזהו של חלב או של בשר אין חשש, ולפי"ז במאכלי חלב שלנו שעושים האופים, כיון שנתפרסם לכל העולם שזהו מאכלי חלב, מותר לקנותם אף שנאפים ללא שינוי, וא"כ גם בסוחארקעס הנ"ל אם נתפרסם לכולם שזהו מחלב אין איסור בדבר. עכת"ד ע"ש. וכוונתו דיש להתיר המילכיק"א סוחארקעס הנאפים בחלב מפני ששונים הם במראיתם מהסוחארקעס שאינם נאפים בחלב כפי ששאל לאופים בני תורה , וכיון שנתרפסם לכולם שהם נעשים אך ורק בחלב אין צריך שינוי.

מהו השינוי שאפשר לעשות בלחם שום

הלכך למעשה יש להצריך שינוי בהמאפה הזה הנקרא "לחם שום" שלשים אותו בחלב, כיון שיש פעמים שלשים אותו ללא חלב ואינו שונה במראיתו מאשר לשו אותו בחלב, והשינוי הוא כפי שראיתי בכמה וכמה מקומות שעושים המאפה הזה מעט ישר כעין מלבן מכל צדדיו ואינו עגול כלחמניה קלועה, וכן יש שעושים אותו קטן ביותר משאר לחמניות קלועות ונמצא שיש שינוי בגודל ובצורה והוי כעין תורא, וכשיעשו מאפה כזה ללא חלב יעשוהו כרגיל ללא השינויים הללו.

בברכה

אלון בן שבת

היו שותפים בהחזקת בית ההוראה וזיכוי הרבים תרומה לכתר תורה

הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו וצפו בתוכן איכותי ערוץ היוטיוב של כתר תורה