התרת נדרים בערב ראש השנה היא מנהג ישראל שמטרתו להיכנס לראש השנה נקיים מעוון נדרים, והיא מועילה לנדרים שנשכחו, למנהגים טובים שנהגו שלוש פעמים ללא תנאי 'בלי נדר', ולדברי מצווה שקיבלו על עצמם ללא תנאי. הלכה היא שמנהג של מצווה, נעשה כנדר אם הורגל בו, או אפילו אם נהג פעם אחת כשחשב שינהג כן לעולם (משנ"ב תקצז,ו), לדוג' אדם שנהג לצום בערב ראש השנה (שו"ע יו"ד ריד,א). בסתם כך מנהג טוב שנהג ג' פעמים ולא אמר בלי נדר, יש לו תוקף של נדר (משנ"ב תקצז,ד). יש נוהגים להתיר את הנדרים גם בערב כיפור בנוסף לאמירת 'כל נדרי' הנאמרת ביום הכיפורים. נשים נהגו לסמוך על אמירת 'כל נדרי' ביום הכיפורים (הליכות שלמה תשרי א,י). נדרים שאדם זוכר שנדר, מדברי חכמים צריך לפרט את הנדר (שו"ע יו"ד רכח,יד), יש אומרים שההתרה מועילה גם לנדרים שהוא זוכר, הואיל והוא אומר ש'אין הוא מבקש התרה על מה שאין ראוי להתיר', ולכן בדיעבד 'התרת הנדרים' של ער"ה מועילה אף ללא פירוט הנדר (אור ישראל סא). להצטרפות לקבוצת 'שונה הלכה - עם תמונה' בווטסאפ