אין להכניס תוכן קדוש למקומות מטונפים כמו בית הכיסא, גם אם הוא כתוב בכתב עברי קדום. קדושת הפסוקים אינה תלויה בצורת האות אלא בתוכן הדברים. אף על פי שקדושת האותיות חלה רק בכתב אשורי ולא על כתב העברי הקדום (מגילה ח,ב), וכתב שאינו בכתב עברי-אשורי אינו צריך שרטוט (רמב"ן גיטין ו,ב), עדיין תוכן הדברים הוא הקובע. לדוגמה, מדליון ברכת כהנים שנמצא בחפירות כתף הינום בירושלים נכתב בכתב עברי קדום, אך בשל תוכנו הקדוש, אין להכניסו למקומות מטונפים (באהלה של תורה א,מב).