בני אדם שהיו מצטערים מחמת עצירת גשמים, וירדו גשמים שיש בהם תועלת, ושמחו בירידתם, צריכים להודות לה' על כך, משירדו כל כך גשמים על הארץ עד שעולים בועות מהם והולכים זה לקראת זה. אם אין להם שדה אומרים: "מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו, ואילו פינו מלא שירה כים... הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו, וחותם: ברוך אתה ה' רוב ההודאות" (שו"ע או"ח רכא, א-ב). יש אומרים שהדברים נכונים גם לגשמים שבאו בעתם בשנה החדשה (פס"ת רכא, א), רק כשהיו הציבור בצער (כה"ח רכא, א) וא"י נחשב כמקום של 'צער' מפני היובש שבו (משנ"ב רכא,א). ויש אומרים שאין צריך צער (רמב"ם ברכות י,ה).
אנחנו מכבדים את פרטיותך
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה, להציג פרסומות או תוכן מותאמים ולנתח את התנועה באתר. בלחיצה על "אשר הכול" אתה מסכים לשימוש בעוגיות. מדיניות הפרטיות
העדפות פרטיות
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לאפשר תפקוד בסיסי ולבצע פונקציות מסוימות. כאן ניתן לנהל כל קטגוריה.