התרת נדרים בערב ראש השנה

הלכה היא, שמנהג של מצווה, נעשה כנדר אם הורגל בו, או אפילו אם נהג פעם אחת כשחשב שינהג כן לעולם (משנ"ב תקצז,ו), לדוג' אדם שנהג לצום בערב ראש השנה (שו"ע יו"ד ריד,א). בסתם כך מנהג טוב שנהג ג' פעמים ולא אמר בלי נדר, יש לו תוקף של נדר (משנ"ב תקצז,ד). מנהג ישראל להתיר את הנדרים בערב ראש השנה, כדי להיכנס לראש השנה נקיים מהעוון של נדרים (של"ה יומא עמוד התשובה ב). יש נוהגים להתיר את הנדרים גם בערב כיפור בנוסף לאמירת 'כל נדרי' הנאמרת ביום הכיפורים.

תוקף התרת הנדרים בערב ראש השנה

התרת הנדרים מועילה לנדרים שאדם שכח שנהג, וכן מועילה למנהגים טובים שאדם נהג שלוש פעמים בלי לציין שהוא מקיימם בלי נדר, וכן מועילה לדברי מצווה שאדם קיבל על עצמו בלי לציין שקיבל בלי נדר (הליכות שלמה תשרי א,ט). נשים נהגו לסמוך על אמירת 'כל נדרי' ביום הכיפורים (הליכות שלמה תשרי א,י). נדרים שאדם זוכר שנדר, מדברי חכמים צריך לפרט את הנדר (שו"ע יו"ד רכח,יד), יש אומרים שההתרה מועילה גם לנדרים שהוא זוכר, הואיל והוא אומר ש'אין הוא מבקש התרה על מה שאין ראוי להתיר', ולכן בדיעבד 'התרת הנדרים' של ער"ה מועילה אף ללא פירוט הנדר (אור ישראל סא).

להצטרפות לקבוצת 'שונה הלכה - עם תמונה' בווטסאפ