סגולות שמן חנוכה שנותר: מקורות הלכתיים ושימוש נכון

המקורות לסגולת שמן נרות חנוכה לריפוי ולישועה מגוונים ומופיעים בספרים שונים, כולל 'ודרשת וחקרת', 'נוהג בחכמה', 'אוסרי לגפן' ו'שיח שרפי קודש'. שימושים אלו כוללים סגולה לפקידת עקרות, ריפוי מחלת השושנה, הקלה מפחד, ורפואה לחולי לב וריאה. יש להתנות מראש על השימוש בשמן לאחר חצי שעה מהדלקת הנרות. בספר ודרשת וחקרת חמישאה (מקץ – נס בדרך הטבע עמוד קכו) כתב דלכן מסוגלים ימי חנוכה לפקידת עקרות, שהוא נס שעקרה תלד, ותזכה לזה כשתכיר בנסים שנעשו בזמנים אלו שלא כדרך הטבע, גם היא תיוושע בנס שלא כטבע שיהיה לה בן תלמיד חכם, שתימול ביום השמיני, וכו' ע"ש. ובספר נוהג בחכמה להגאון ר' יוסף בן נאיים (עומד סא) כתב, שהמנהג שביום שמיני של חנוכה שורפים הפתילות של חנוכה ומדלגין על האש ואומרים שיש בזה סגולה לאשה שלא זכתה להריון שעל ידי זה תתעבר, ויש אומרים שהאיש והאשה יסוכו עצמם בשמן זה ביום הראוי לעיבור. וכ"כ עוד בספר אוסרי לגפן (ח"י עמ' שכב) כתב סגולה נגד פחד למרוח על המצח מהשמן שנשאר מהנרות. ובספר שיח שרפי קודש (חנוכה אות ל"ו) כתב שיש סגולה בשמן הזה לרפא את מחלת השושנה, שימרח במקום הפצוע, ורמז לדבר "ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים". גם בספר נפלאות הסבא קדישא ראדשיץ (עמוד טו) כתב שהנותר מהשמן הוא רפואה לחולי הלב והריאה רח"ל. לכן כדאי שקודם שיתן השמן בנר יתנה שאחר חצי שעה ישתמש בו, ואחר חצי שעה יוכל לכבות הנרות ולשמור השמן. בברכה אלון בן שבת.