הלכה היא, שגוי שבישל מאכלים ש'נאכלים כמות שהם חיים' שאין צורך בבישול, מאכלים אלו מותרים (שו"ע יו"ד קיג,א). דרך העשיה של הטחינה היא שכדי להוציא מהשומשום את הלחות שבו, קולים אותו ואח"כ טוחנים אותו כדי לעשות ממנו טחינה או חלווה. רוב הפוסקים סוברים שאין בזה משום בישולי עכו"ם וכך היה המנהג משום שהוא נאכל כמות שהוא חי, אלא אם כן אוכל את הטחינה כדבר בריא שלא בא להטעים את הפת (תשובות והנהגות ה רמט,ו). יש מי שהחמיר (הרב מרדכי אליהו) משום שהשומשום נאכל חי רק על ידי הדחק והשו"ע סתם שזה אסור ורק הביא דיעה שיש מתירים (שו"ע יו"ד קיג,יב). היום רוב ייצור הטחינה נעשה על ידי מכונות אוטמטיות ובמקום כזה גם המחמירים מתירים (הרב שמואל אליהו).
אנחנו מכבדים את פרטיותך
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה, להציג פרסומות או תוכן מותאמים ולנתח את התנועה באתר. בלחיצה על "אשר הכול" אתה מסכים לשימוש בעוגיות. מדיניות הפרטיות
העדפות פרטיות
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לאפשר תפקוד בסיסי ולבצע פונקציות מסוימות. כאן ניתן לנהל כל קטגוריה.