בהרבה מקומות נהגו להפריע לחתן הבר מצווה ולא לתת לו לסיים את דרשתו. יש שהמליצו בעד המנהג ואף שמנהג זה השתרבב ממה שמפסיקים את החתן בשמחת הנישואין, יש נערים רבים שיש להם 'אימת הציבור' ובכדי שלא יתביישו כדאי להותיר את המנהג על כנו (הגרי"ש אלישיב). אולם יש שהתנגדו ואמרו: א. ילד שיודע דרשתו ויודעה היטב אסור להפריע לו וצריכים לתת לו לגומרה (ארחות רבינו א, עמ' רלג). ב. בכל דרשה יש 'כבוד התורה' ואפילו נער קטן שדורש, יש מצווה וחיוב ללכת ולשמוע את דרשתו משום כבוד התורה, במיוחד שהנער יראה כל הכבוד שעושים לו כדי לשמוע את דברי התורה (תוכחת חיים-פלאג'י, ויקהל). ג. באים לידי קלות ראש בבית כנסת, והמנהג הוא שלא יגמור את הדרשה ולא שלא יתחיל (אז נדברו ג,עג).
אנחנו מכבדים את פרטיותך
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חוויית הגלישה, להציג פרסומות או תוכן מותאמים ולנתח את התנועה באתר. בלחיצה על "אשר הכול" אתה מסכים לשימוש בעוגיות. מדיניות הפרטיות
העדפות פרטיות
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לאפשר תפקוד בסיסי ולבצע פונקציות מסוימות. כאן ניתן לנהל כל קטגוריה.