עונת פרישה

עונת פרישה היא פרק זמן הלכתי שבו בני זוג צריכים לחשוש שהווסת עשויה להופיע, ולכן עליהם להימנע מתשמיש המטה באותה עונה. 

עונת פרישה היא המועד שבו, על פי חישובי הווסתות, האשה צריכה לחשוש שהווסת עשויה להופיע.

המילה “עונה” בהקשר זה מתייחסת לאחד משני חלקי היממה ההלכתית – יום או לילה. לכן עונת פרישה אינה בהכרח יום שלם של 24 שעות, אלא עונה הלכתית אחת: עונת יום או עונת לילה, לפי הזמן שבו התחילה הווסת הקודמת.

במהלך עונת הפרישה בני הזוג מונעים עצמם מתשמיש, ובנוסף האשה צריכה לבצע בדיקה הלכתית במהלך העונה. בשולחן ערוך, יורה דעה סימן קפ״ד, מבואר שבשעת וסתה צריך לפרוש עונה אחת, ושעיקר הפרישה הוא מתשמיש. (בני זוג שיודעים בעצמם שעל ידי חיבוק ונישוק יכולים להגיע לידי תשמיש, ובפרט זוג צעיר שנישאו מקרוב, יש להם להרחיק את עצמם גם מחיבוק ונישוק.)

מכיוון שחישוב עונות פרישה תלוי בפרטים מדויקים – זמן תחילת הראיה, וסת קבועה או לא קבועה, וסת החודש, וסת ההפלגה, עונה בינונית, כתמים, בדיקות ומצבים רפואיים – בכל ספק מעשי נכון לפנות לרב או למורה הוראה הבקיאים בהלכות טהרת המשפחה.

לשיעור בנושא טהרת המשפחה של הרב שיכנזי>>