דיני מתנות לאביונים

דיני מתנות לאביונים

נאמר בפסוק "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"

 ובגמרא מגילה ז. מובא שהחיוב במתנות לאביונים הוא שתי מתנות לשני בני אדם וכ"כ הרמב"ם פ"ב מהלכות מגילה וכ"פ הטור והשולחן ערוך סימן תרצד ס"א. אבל הנותן שתי מתנות לאביון אחד, לא יצא ידי חובה. חזו"ע הערה ט ודלא כהלק"ט חלק ב סימן לט.

מתנות לאביונים מקיימים בנתינת כסף דווקא או לכל הפחות בדבר מאכל אבל לא בכלים או בגדים וסדינים שאינם דבר מאכל.

שיעור הסכום למתנות לאביונים

מעיקר הדין די בנתינת פרוטה אחת לכל אביון. כ"כ הריטב"א מגילה ז: וכ"פ בשערי תשובה ובמשנה ברורה.

והמהרש"א כתב שצריך נתינה חשובה ובשו"ת זרע יעקב סימן יא כתב שצריך שיעור של ג' ביצים מפת. אולם העיקר להלכה כדעת הריטב"א.

ובחזון עובדיה עמוד קסו סוף הערה ד כתב וז"ל: והמתחסד עם קונו יעשה כדברי הזרע יעקב וסיעתו, לכל הפחות, עם שני עניים. ולשאר יתן כמתנת ידו.

מתנות לאביונים לאיש ואשתו, לאב ובנו

הנותן שתי מתנות לאיש ואשתו אביונים יצא ידי חובתו. חזו"ע הערה ו ודלא כערוך השולחן ר"ס תרצד. וכן הדין אם נתן לאב ולבן הסמוך על שולחנו יצא ידי חובתו.

מתנה אחת גדולה לשני עניים

באו לפניו שני עניים ונתן לאחד מהם מטבע אחד גדול על מנת שמחציתו יהיה לו ומחציתו לחבירו. יצא.

 ואמנם בשו"ת תורה לשמה סימן קצ כתב דלא נכון לעשות כך, שאין עושים מצות חבילות חבילות, וצריך לפרוט את המטבע ולחלקו לשני העניים. אבל בחזו"ע הרעה ח כתב דכיון שנותן הכל בבת אחת ובפעולה אחת, אין חשש.

מתנות לאביונים לקטן אביון

כיון שעיקר המטרה היא לשמח לב העניים, ובכלל זה היתומים שהם בדרך כלל קטנים, לכן אפשר לתת לקטן, ויוצאים בזה ידי חובה. חזו"ע הערה י בשם האחרונים ודלא כמו שכתב באגורה באהלך (ד"כ ע"ג)

מתנה על מנת להחזיר

הנותן מתנה על מנת להחזיר, לא יצא ידי חובה. כ"כ החיד"א בשו"ת יוסף אומץ סימן פב אות ה. ובחזו"ע הערה יא כתב שהיא סברא פשוטה שהרי עיקר מצות מתנות לאביונים היא כדי שישתתפו ביחד בשמחת כל ישראל באכילה ושתיה, ולבסומי בפוריא, ואיזה שמחה יש במתנה על מנת להחזיר.

זמן המצוה

מצות מתנות לאביונים ביום ולא בלילה. כף החיים תרצה אות נ.

ובחזו"ע הלכה ד הביא משער הכוונות דף קט שיש לעשותה אחר קריאת המגילה.

מתנות לאביונים מכספי מעשר

אין ליתן מתנות לאביונים מכספי מעשר, שכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין. כ"כ מהרי"ל סימן נו. והאליה רבה סימן תרפו סק"ד ועוד.

אולם אם אמר בפירוש בעת שהתחיל להפריש מעשר שהוא בלי נדר, והשעה דחוקה לו, רשאי לתת ממעות מעשר.

וכן מי שכבר קיים מתנות לאביונים ורוצה להוסיף עוד מתנות לעניים אחרים, רשאי לתין ממעות מעשר.

וכן אם רוצה ליתן מתנות לאביונים יותר מהשיעור שהוא חייב (שהוא פרוטה מעיקר הדין) רשאי ליתן ממעות מעשר.

נתינת צ'יק מתנות לאביונים

הנותן המחאה – צ'יק לאביון יוצא ידי חובתו. שהרי יכול לפרוע הצ'יק ולהשתמש בכסף לצרכי הסעודה מיד בפורים. ואפילו אם הבנק סגור, סוף סוף כיון שהצ'יק נמצא ברשותו, ואפשר לקנות בו מצרכים אצל מכירו, יוצא ידי חובתו. כן כתב בחזו"ע סוף הערה טז.

ויש להעיר לפי המציאות היום שכל המחאה שנרשם עליה שם המוטב, אין שום אדם אחר יכול להשתמש בה מאחר ויש עליה קרוס – למוטב בלבד. ולפי החוק היום אין יותר המחאות ללא הכיתוב הזה. ולכן יש להשאיר את הצ'יק פתוח ללא רישום שמו של המוטב בכדי שבכך יוכל לפרוע המחאה ביום הפורים אצל חבירו גם באופן שהבנק סגור.

גבאי צדקה

הנותן לגבאי צדקה שהוא מחלק המעות לעניים בו ביום, יוצא ידי חובה, ואף שאין העני יודע כלל ממי באו לו המעות , מכל מקום הנותן יצא ידי חובה. חזו"ע הערה יז ושמה שכתב הגר"י ענגיל בגליוני הש"ס שבת י: שכיון שכתוב בלשון "מתנות" צריך להודיעו. אין זה מוכרח.

העני יכול להשתמש במעות לאן שירצה

הטור כתב מעות מתנות לאביונים שנגבו לחלקם לעניים בפורים, אין העני רשאי להוציאן לדבר אחר, אלא לסעודת פורים וכדאמרו במסכת בבא בתרא עח: מגבת פורים לפורים. אולם מרן הבית יוסף תמה על הטור שהרי הרי"ף והרא"ש כתבו דליתא להך ברייתא ושכן דעת הרמב"ם.

וכן פסק בשולחן ערוך תרצד ס"ב אין הגבאים רשאים לשנות מעות פורים לצדקה אחרת, אבל העני יכול לעשות בהן כל מה שירצה. וכ"פ בחזו"ע הערה יח.

בברכה

אלון בן שבת

https://ketertora.co.il/half-the-shekel/ לתרומה זכר למחצית השקל בהידור לחץ כאן עכשיו