טיפת חלב רותח שנפלה על סיר בשרי שעל הגז מבחוץ

שאלה

מי שהעמיד על גבי הגז סיר עם חלב ללא מכסה, ולידו העמיד עוד סיר בשרי ובו תבשיל פרווה ומכוסה במכסה זכוכית, ומן הסיר אשר בו החלב ניתז איזו טיפה אחת על גבי המכסה של הסיר הבשרי, מה דין הסיר והמכסה והאוכל.

תשובה

ג שיטות בראשונים בטיפת חלב שנפלה על הקדרה

הנה דין טיפת חלב שנפלה על הקדרה מבחוץ הובא בטור (יו"ד סימן צב) ויש בזה ג' שיטות בראשונים. דעת הסמ"ג (לאוין קמ וקמא) שהטיפה אוסרת כל הקדרה והקדרה אוסרת כל התבשיל שבה, שאי אפשר לתבשיל שבקדרה שיהא בו שישים כנגדה, ובכולה קדרה משערינן הילכך הכל אסור. והוא על פי הגמרא בזבחים (צו:) בישול מפעפע, כלומר מתפשט בכל הכלי. ע"כ. וסובר הסמ"ג דאין הלחלוחית שבלוע בדופני הקדרה מסייע לבטל הטיפת חלב בשישים.

אולם מהר"מ מרוטנבורק (לבוב סימן קכא) חולק וס"ל דאם נאמר שהטיפה מפעפעת בכל הכלי  הרי היא בטלה בשישים בלחלוחית הבלוע בקדרה, אלא משום דחיישינן שמא אינה מפעפעת אלא במקצת הכלי, (אלא עד מעט פחות משישים) ואין בלחלוחית שבאותו המקצת שיעור פי שישים כנגד אותה הטיפה, אולם אם יהיה בתבשיל שישים פעמים שישים כנגד הטיפה, שרי ממה נפשך, דאם הטיפה מפעפעת בכל הכלי הרי נתבטלה, ואם אינה מפעפעת לא יאסר. ע"כ. ודבריו הובאו במרדכי (בפרק גיד הנשה סימן תרעט) ובתשובות הרא"ש (כלל כ סימן כו)

ודעת הסמ"ק (סימן ריג) דכיון שאנו מסופקים אם נתפשטה בכל הכלי או לא, הילכך יש לחלק היכן נפלה הטיפה, דאם נפלה כנגד הרוטב ויש ברוטב שישים כנגדה, הכל מותר ממה נפשך, דאם הטיפה מפעפעת בכל הכלי, הרי נתבטלה, ואם אינה מפעפעת, אז לא יאסר. אולם אם נפלה על הקדרה כנגד מקום הריקן שאין מגיע אליו התבשיל, שמא מפעפעת במקום הריקן עד סמוך לרוטב כל כך שאין שישים כנגדה, ונעשה אותו מקצת הכלי נבלה, וכשיערה אחר כך הרוטב כנגד אותו המקום יאסר הרוטב, הלכך יש להניחה עד שיצטנן הרוטב ואחר כך יערה הרוטב. ע"כ.

ובביאור דברי הסמ"ק יש ב' דרכים, דהבית יוסף פירש, דכשנפלה כנגד הרוטב מותרת אף את"ל שמפעפת בכל הכלי כיון דאז בטלה בשישים בלחלוחית הבלוע בקדרה, ואת"ל דאינה מפעפעת כלל אזי ג"כ הכל מותר משום דמסתמא אינה נשארת באותו המקום אלא מפעפעת לתוך התבשיל ובטלה בשישים.

אולם הטור בהביאו לשון הסמ"ק כתב בפשיטות דאם נפלה כנגד התבשיל אין צריך אלא שישים כנגד הטיפה שמפעפעת לפנים והוה ליה כאילו נפלה בתבשיל. ע"ש. ולדבריו באופן שנפלה כנגד התבשיל אין לחוש כלל שהטיפה מפעפעת בכל הקדרה, אלא תולין שתיכף היא מפעפעת לתוך התבשיל ובטלה בשישים.

ונפ"מ דלדעת הטור אף אם אין בלוע בקדרה אלא מעט ואין בו שישים לבטל הטיפה, (וכגון שבשלו בה תבשיל מועט בפעמים הקודמות) הכל מותר משום דכעת הטיפה מפעפעת לתבשיל ובטלה. אולם לדעת הבית יוסף אין הטיפה בטלה. וכ"כ החזון איש (סימן יז אות ה בדעת מרן)

ועיין בב"ח אות י ובט"ז ס"ק יט שג"כ פירשו כעין דברי הטור  דאם הטיפה מפעפעת, היא מפעפעת לתבשיל ובטלה, ואם אינה מפעפעת אז אינה מפעפעת כלל ולא תאסור עוד, דהיא עומדת במקומה ושם תהא קבורתה. וכן ראיתי להפרי תואר ס"ק יג שהביא ב' הפירושים של הבית יוסף והט"ז. ע"ש.

דעת שולחן ערוך לגבי התבשיל ולגבי הקדרה

ובשולחן ערוך סימן צב סעיף ה פסק כהסמ"ק וז"ל שו"ע: טיפת חלב שנפלה על הקדרה שאצל האש מבחוץ אם נפלה כנגד התבשיל אין צריך אלא ששים כנגד הטיפה שמפעפעת לפנים והוי כאילו נפלה בתבשיל. ואם נפלה במקום הריקן והיא מפעפעת בדופן הקדירה עד סמוך לרוטב כל כך שאין ששים כנגד הטיפה הרי נאסר אותו מקום הקדירה ואם יערה התבשיל דרך מקום הקדירה שנאסר הרי יאסר התבשיל, וזה תקנתו שיניחנה כך ולא יגע בה עד שתצטנן. (וע"ע סעיף ו – ז)

ווכ"ז לענין התבשיל, אך לגבי הקדרה עצמה כתב הרמ"א בס"ו דהקדרה אסורה. והש"ך ס"ק יט והפר"ח ס"ק יט פסקו כהרמ"א. אולם פשט דעת מרן דכשנפל כנגד התבשיל, אף הקדרה עצמה מותרת. וכן דעת מהרש"ל (פ"ז סימן טז) מעיקר הדין. וכ"כ הט"ז ס"ק יט. וכ"פ בשו"ת מהר"מ שיק (סימן קיא). ומש"כ בזבחי צדק אות כד לאסור הקדרה נמשך בזה אחר דברי הרמ"א ומה שציין להש"ך והפר"ח הנ"ל, הנה אף הם אזלי בשיטת הרמ"א. אולם לדעת מרן השו"ע הקדרה מותרת. וכן הבין הבאר היטב (ס"ק טו) וכ"כ הרב יד יהודה (ארוך סק"ל) וכ"כ הרה"ג שלום משאש בספרו מזרח שמש, (סימן צב עמוד מט)וכתב עוד כן בשם מהר"ש ברדוגו. ע"ש. ועיין בכף החיים אות מב שכתב דאפשר דבמקום צורך יש להקל.

קדרה מכוסה

ודע דבאופן שהיתה הקדרה מכוסה אין לחלק בין אם נפלה הטיפה כנגד התבשיל או כנגד מקום הריקן דכיון שהקדרה מכוסה ההבל עולה מהשוליים למעלה ומערב הטיפה בכל הקדרה ומתבטלת בשישים, וכמו שכתב כן הפר"ח, (ס"ק כג) וכ"כ הפר"ת, (ס"ק יד) וכ"כ בביאור הגר"א, (ס"ק כט) והחכמת אדם. (כלל מה דין ו) וכן הוא פשט דברי הרמ"א בסוף סעיף ז שכתב, טיפה הנופלת על גבי כיסוי קדרה, דינה כנפלה על גבי קדרה נגד הרוטב, והוא שהתחילה הקדרה להרתיח, דאז עולה הזיעה תמיד ומגיע אל הכיסוי ויורד משם אל הרוטב. (ארוך כלל לא וש"ד) נמצא בנידון דידן שהקדרה היתה מכוסה וניתז טיפת חלב על המכסה יש להתיר המאכל והקדרה מאחר והטיפה בטלה בתבשיל בשישים.

מיהו כתב הרמ"א סוף ס"ז טיפה שנפלה על גבי כיסוי קדרה, דינה כנפלה על גבי קדרה כנגד הרוטב, והוא שהתחילה הקדרה להרתיח, דאז עולה הזיעה תמיד ומגיע אל הכיסוי ויורד משם אל הרוטב. ע"כ. וביד יהודה  (ארוך נא) כתב דאין צריך שהקדרה תהא מעלה רתיחות ממש ודי שתהא חמה בשיעור שהיד סולדת בו. וראה בט"ז ס"ק כח דאם הקדרה לא התחילה להרתיח והכיסוי חם בשיעור שהיס"ב הכיסוי נאסר. וע"ע בחכמת אדם כלל מה דין ט דאם אין היס"ב במכסה די לו בהדחה בלבד. ועכ"פ בנידו"ד הכל היה רותח ודי בשישים נגד הטיפה בלבד.

כשהסיר בשרי והתבשיל פרווה

ובמקום שהתבשיל היה פרווה ואין הקדרה בת יומה מתבשיל של בשר וכנידו"ד ג"כ אין לחלק בין מקום הריקן לכנגד התבשיל וכמו שכתב הרמ"א בסעיף ה דדוקא כשהקדרה ישנה יש לחלק בין ניתז כנגד התבשיל או במקום הריקן, אבל אם היא חדשה, בכל ענין אין צריך שישים רק נגד הטיפה שנפלה עליה. וקדרה ישנה ביאר הש"ך ס"ק כב שבישלו בה בשר ועודנה בת יומה. ע"ש.

עוד הופיע בלשון השאלה דהמכסה עצמו עשוי זכוכית ולדידן בני ספרד אינו בולע ואין צריך הכשר.

מסקנה

טיפת חלב שנפלה על גבי סיר רותח שיש בו בשר ומכוסה במכסה והקדרה חמה בשיעור שהיד סולדת בו, הטיפת חלב בטלה בתבשיל בשישים והמאכל והקדרה מותרים.

בברכה

אלון בן שבת

היו שותפים בהפצת תורה ובמתן מענה הלכתי בכל העולם תרומה כתר תורה

הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו לצפיה בתוכן אקטואלי ומרתק ערוץ היוטיוב של כתר תורה