יפוי כח לחתימת חוזה לפי ההלכה

יפוי כח לחתימת חוזה

שאלה

ראובן ראה בשבועון השכונתי דירה להשכרה. וכשיצר קשר עם הטלפון שכתוב שם מתברר שזה בנו של בעל הנכס ובעל הנכס גר בחו"ל,

ראובן חשש לחתום על חוזה שכירות עם הבן שלא ידע שצריך ייפוי כח. וגם האב לא היה מודע שבכלל צריך לתת ייפוי כח לבנו בכדי שיוכל לפעול חוקית למענו.

ישנם שני שאלות שיש לדון בהם:

האם הבן יכול חתום במקום אביו על חוזה השכירות או לא?

והאם בזה נגמר הקניין? [שיתכן שמחר המשכיר (בעל הנכס) לא יוכל לחזור בו].

תשובה:

אם האב (בעל הנכס) לא כתב לבנו מסמך 'יפוי כח' אזי הוא יוכל להתכחש לעצם העסקה ולומר שלא שלח את בנו לחתום על החוזה, ופשוט שבמקרה כזה לא יהיה לחוזה שום תוקף.

וגם בלאו הכי חתימת חוזה על ידי שליח על חוזה השכירות [אף באופן של שטר התחייבות], היא דבר השנוי במחלוקת, ולכן המשכיר יוכל לחזור בו.

אמנם, אם האבא בעל הנכס  כתב לבנו מסמך ייפוי כח, אזי חתימת הבן על החוזה מועילה. יש אומרים שזה מועיל מדין סיטומתא, כי כן נהגו לקיים חוזים החתומים ע"י מיופה כח. ויש שכתבו שזה מועיל מדינא.

נימוקים:

הנה, ישנו שטר קנין, כמו שטר שכתוב בו 'שדי מכורה לך', וזה מועיל בהקנאת קרקעות (שו"ע חו"מ סי' קצא סעי' א), וכן ישנו שטר התחייבות, שכותב בשטר שמתחייב לעשות כך וכך (שו"ע חו"מ סי' מ סעי' א). ובשכירות קרקע יש שטרות הנכתבים בנוסח של הקנאה, ויש שנכתבים בנוסח של התחייבות, שבעל הדירה מתחייב להשכיר, והשוכר מתחייב לשלם.

ונחלקו האחרונים אם מועיל קנין שטר על ידי שליח, כלומר שהשליח חותם בשליחותו של בעל השטר (דעת הש"ך סי' מה סק"ח שמהני, אך הקצוה"ח שם סק"ב חולק). יש שביארו את המחלוקת הנ"ל על פי מחלוקת אחרת שנחלקו בה הפוסקים, אם יש דין 'מוכח מתוכו' בשטר קניין, כלומר האם צריך שהשטר יהיה עשוי באופן המועיל לראיה, כגון שהוא בכתב יד המוכר, או שהוא כתוב על דבר שאי אפשר לזייפו (=שאם ימחקוהו ויכתבוהו מחדש, תהיה ניכרת המחיקה), או שגם אם הוא כתוב על דבר שאפשר לזייפו הוא מועיל לקניין, משום שבשעת הקנין ראו העדים שהמקנה אכן התכוון להקנות לקונה בשטר (עי' שו"ע חו"מ סי' מב סעי' א. לדעת הסמ"ע סי' קצא, ס"ק א, ונתה"מ סי' מב ס"ק א, השטר מועיל גם על דבר הראוי להזדייף. אמנם דעת הב"ח בסי' קצא סעי' א, וקצוה"ח סי' מב ס"ק א ששטר קנין על דבר הראוי להזדייף אינו מועיל).

ויש שכתבו שכאן לכו"ע לא מהני, משום שכשאין בעל השטר חותם עליו, או שמוסרו לקונה בפני עדים (שו"ע חו"מ סי' מ סעי' ב וסי' סט סעי' א), אין לזה שם שטר כלל, והשטר הוא חספא בעלמא, שמעולם לא היה מוכח ממנו כלום (תומים סי' סח ס"ק ח, עפ"י תוספות גיטין י: ד"ה חספא, והובא בנתיבות סי' לו סק"י וסי' מה סק"ב. מקור חיים לורברבוים, סי' תמח ס"ק ט, והובא ברעק"א סי' קצא סעי' א).

אמנם יש כתבו שדווקא בשטר קנין צריך שיהא לו 'שם שטר', ולכן לא מועילה חתימה ע"י שליח, אך לגבי שטר התחייבות, מועיל חתימה ע"י שליח לכו"ע, שדי בזה להראות שגמר בדעתו להתחייב (ערך ש"י סי' מה סעיף ה), אך יש סוברים שגם בזה לא מועיל (קצוה"ח סי' מה ס"ק ב, ונתה"מ שם ס"ק ב).

נמצא, שחתימה על ידי שליח על חוזה השכירות [אף באופן של שטר התחייבות], היא דבר השנוי במחלוקת, ולכן המשכיר יוכל לחזור בו.

אמנם, אם בעל הדירה כתב לבנו מסמך יפוי כח, אזי חתימת הבן על החוזה מועילה. יש אומרים שזה מועיל מדין סיטומתא, כי כן נהגו לקיים חוזים החתומים ע"י מיופה כח (שו"ע חו"מ סי' מה סעי' ה), ויש שכתבו שזה מועיל מדינא, כי על ידי צירוף שני המסמכים (חוזה השכירות ויפוי הכח) הרי השטר 'מוכח מתוכו' ככל שטר אחר (עי' שדי חמד מע' חמץ ומצה סי' ט אות ו).

גם אם האב לא חתם על יפוי כח לבנו, ישנה עצה פשוטה: לעשות קנין 'כסף', והיינו שהשוכר יזכה לבעל הדירה על ידי בנו פרוטה על שכירות הדירה. וקנין כסף בוודאי מועיל על ידי שליח (שו"ע חו"מ סי' קפב סעי' א, וסי' קצה סעי' ט).

כמובן שאין אנו נזקקים לדין האזרחי אבל כדי שלא יהיה ערעור מאחד מהצדדים אציין את תקציר החוק של ייפוי כוח הנמצא בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסית שם מובא שבשביל להעמיד מיופה כח שיפעל בשמי צרך את פרטי נותן את ייפוי הכח שם ות"ז, פרטי המקבל את הייפוי כח שם ות.ז, היקף יפוי הכח דהיינו באיזה תחום ומהי מטרת ייפוי הכח, והאם יש הגבלות מסויימות, וכמובן זמן תוקפו של ייפוי הכח, ולאחר כל זאת צריך שיהיו עדים על כך שמם ות.ז.

בברכה יגאל אלון 

היו שותפים בהחזקת בית ההוראה תרומה לכתר תורה

הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו וצפו בתוכן אקטואלי ערוץ היוטיוב של כתר תורה