שאלה:
בחור מחסידות מסויימת [שנוהגים אצלם לטבול מידי יום], היה טובל במשך כמה וכמה שנים במקווה הסמוך לישיבתו בלי לשלם, מהטענה של 'זה נהנה וזה לא חסר' כי הוא רק טובל ללא מקלחת, ולפני חתונתו מישהו העיר לו שיתכן ויש בזה גזל ואין לזה שום קשר עם הדין של זה נהנה וזה לא חסר, והוא צריך לשלם על כל התקופה בה הוא היה טובל. והשאלה היא האם הוא צריך לשלם על כל פעם במחיר של כניסה בודדת, או שהוא יכול לשלם דמי מנוי חודשי, ו/או שנתי כך שהעלויות זולות בהרבה.
תשובה:
על הבחור לשלם דמי כניסה בודדים אלא א"כ הוא יגיע להסדר עם בעל המקווה. יודגש שבעל המקוה לא חייב להגיע איתו להסדר.
נימוקים:
ראשית נדון באופן כללי ולא רק על המקרה הספציפי שהוא רק טבל. והנה יש לדון על תשלום במקווה בכמה אופנים, או שהתשלום הוא עבור שכירות קרקע וכל שאר השירותים הנלווים כלולים בתשלום זה, או שהתשלום הוא עבור קניית זכות השתמשות במקווה ובמתקנים השונים שבו, ואפשר גם להבין שהתשלום הוא על כל פרט ופרט מהשירות שהוא מקבל במקווה לפי חלקו היחסי במחיר הכולל, ולפי זה חלק מהתשלום הוא שכירות, כלומר, על אותם דברים שהוא מחזיר לאחר השימוש בהם וחלק מהתשלום הוא דמי מקח על אותם דברים שהוא מכלה אותם ע"י השימוש. בהם (עיין בתוס' ב"מ מח. ד"ה בלן) ובירור הלכה (זילבר, ח"ו עמוד תקסג) ומשפטי חושן (סי' שלט הערה ד, תשלום למקוה)
והנה הדין הוא במי שגוזל מטלטלין ומחזירם פטור מלשלם שכירות על השימוש בהם בזמן שהיו בידו כמובא בשו"ע (חו"מ סימן שסג סעיף ה), אך בקרקע הדין שונה, מכיון שאינה נגזלת הוא חייב לשלם על השימוש בה כמובא שם (בסעיף ו) וגם הנוטל מטלטלין על דעת להחזירם אח"כ הוא נקרא 'שואל שלא מדעת' ודינו כגזלן שאינו משלם שכירות אלא א"כ היו אלו מטלטלין העומדים להשכרה ונטלם על דעת לשלם שכירות זכותם של הבעלים לדרוש תשלום שכירות, ובמקרה זה הוא לא נקרא גזלן אלא נקרא שוכר, ולפי"ז אם נחשיב את כל התשלום שכירות עבור הקרקע הרי שהוא חייב לשלם את מלוא התשלום כדין גזל קרקע והשתמש בה, וכל שכן אם נחשיב את כל התשלום כדמי מקח, אך אם חלק מהתשלום הוא עבור השכירות וקניית המטלטלין, צריך לשלם את מחירם, ועל השימוש במטלטלין אתה פטור כפי שנבאר, אך אם היתה כוונתו של הבחור לדבר עם בעל המקווה ולהגיע איתו להסדר לשלם על כל המגיע לו אז חל הדין של משתמש במטלטלין העומדים לשכירות, שאם ירצו הבעלים הם יכולים לתבוע מהבחור את דמי השכירות.
ולגבי כמה ישלם על השימוש האם ישלם כפי דמי כניסה בודדת, או כפי שהבחור הציע לשלם דמי מנוי חודשי או דמי מנוי שנתי כך שזה יוצא לו פחות בהרבה מדמי כניסה בודדת, התשובה לזה היא פשוטה, שהרי מצינו שישנו חילוק בין אם אשכול תמרים נימכר כבודדים שמחירו 50 ואם הוא נמכר כיחידה אחת אזי מחירו 49 – אז אנו אומרים שאם הוא גזל אשכול שלם הוא למעשה יהיה חייב לשלם כהזול דהיינו 49 זוז ולא חמישים כפי שזה נמכר בצורה בודדת. דין זה מופיע בגמ' (ב"מ צט:) ובשו"ע (חו"מ סי' שסב סעיף יב) באור הדברים הוא אם במחיר סיטונאי שזה מכירה גדולה ומרובה זה עולה 49 ובמחיר קמעונאי זה עולה 50 אזי על הגנב לשלם כפי מחיר סיטונאי שזה 49 ומשכך על הבחור לשלם מחיר של דמי מינוי חודשי או מינוי שנתי ולא צריך לשלם כפי כניסה בודדת.
אבל במחשבה שניה זה לא דומה לגזל אשכול תמרים משתי סיבות מהטעם הפשוט שמתי משלם על אשכול התמרים מחיר סיטונאי רק באופן שהוא גזל את כל האשכול ולא שהוא גזל תמר תמר, אבל אם הוא גזל תמר תמר ודאי שהוא חייב לשלם את המחיר הגבוהה, כמ"ש בערך ש"י (חו"מ סי' שמסוף סעיף א) וכן מפורש בערוך השלחן חו"מ (סי' שסב סעיף טז) ויעויין עוד באמרי מהרש"ח (ב"מ צט: ד"ה להדיוט), ואף במקרה שלנו כל כניסה נפרדת למקווה היא נקראת גזילה נפרדת ואי אפשר לצרף ולשלם על כולם מחיר מופחת של דמי מנוי, וסיבה שניה היא שהרי כל העסקת 'דמי מנוי' בכל מקום הוא הבטחת בעל המקום שהלקוח יהיה איתו כל תקופת המנוי וזה כלול גם את הפעמים שהלקוח המנוי לא יגיע, כמו שמוצאים בדמי מנוי לבריכה או לחדר כושר וכדו' שבהתחלה ישנה התלהבות ראשונית ולאחר כמה וכמה פעמים ההתלהבות יורדת ומפסיקים לפקוד את המקום ובינתיים בעל המקום הרויח את כל כספו לאותה תקופת המנוי, ומכיון שכך בודאי שבעל המקום לא יסכים להשיב ללקוח את ההפרש שהוא לא בא לאותו מקום, כך גם בנידו"ד אי אפשר לבוא לבעל המקווה ולומר לו אני רוצה לשלם על דמי שימוש כפי מנוי חודשי / שנתי על מה שכבר נעשה בעבר.
ולכן הבחור יהיה חייב לשלם דמי כניסות נפרדות, מה שכן אפשר לעשות זה להגיע להידברות בין בעל המקווה לבין הבחור ולהגיע איתו לאיזה הסדר של תשלום כזה או אחר, אבל יש להדגיש שבעל המקווה לא לחייב להגיע להסדר עם הבחור.
בברכה
יגאל אלון
עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים
עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים