לאן נותנים זכר למחצית השקל

הרב אלון בן שבת

שאלה

מעות שנותנים זכר למחצית השקל, להיכן יש ליתן בכדי שיקיים בהידור רב מצות זכר למחצית השקל על הצד היותר טוב

מקור המנהג

במסכת סופרים פרק כא הלכה ד איתא: ובאחד באדר משמיעין על השקלים ולמה באחד באדר, שהיה צפוי וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שיהיה המן עתיד לשקול על ישראל, לפיכך הקדים ואמר למשה (שהיו ק׳) שקלי ישראל קודמין להמן. וצריכין ישראל לתת שקליהם לפני שבת זכור, ואסור לומר עליהם לשם כופר אלא לשם נדבה, צריכין להספיק מים ומזון לאחיהם עניים משום קובלין ומתנות לאביונים וכו'.

ובנוסחת הגר"א גרס וצריכין ממנו להספיק וכו', וכוונתו דקאי על מחצית השקל שיש ליקח מן הכסף לעניים. וכן כתב באליה רבה (סימן תרפה ס"ק יא) ע"ש.

עדיפות לתת לתלמידי חכמים נצרכים

ובספר רוח חיים למהר"ח פלאג'י סימן תרצד כתב: ומנהג עירנו איזמיר בכל שנה ושנה בשבת שקלים מכריזין בבתי כנסיות כי כל יחידי סגולה יתנו מחצית השקל ובאחד באדר יוצאים שני תלמידי חכמים עם שמש הרב הכולל שבעיר וגובים מכל היחידים המחצית השקל ומביאים כל מה שגובים ליד הרב הכולל שבעיר ועושה פדיון מאותם מעות נדבה בעד ובשם כל יחידי העיר ואחר כך מחלק על ידו לכל התלמידי חכמים הנצרכים שבעיר וקצת לעניים צנועים, כן יעשו שנה בשנה ואז נקיים מצות מחצית השקל ככתוב בתורת משה להקריב קורבנות חובותינו תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן בעגלא ובזמן קריב אמן. עכ"ל.

נמצא שעיקר מצות נתינת מחצית השקל היא לטובת לומדי התורה הנצרכים, וקצת לעניים צנועים, וכך פשט המנהג.

דברי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

וכן כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (פורים עמוד קה) וז"ל: מעות הללו שהם זכר למחצית השקל ינתנו לטובת מוסדות של תורה ולישיבות שמגדלים בהם תלמידי חכמים, שמיום שחרב בית המקדש אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, וכל המשתדל להיות עושה ומעשה להרים קרן התורה ולומדיה יזכה לראות בהרמת קרן ישראל, וכמו שאמרו (בבא בתרא י:) במה תרום קרנם של ישראל ב"כי תשא".

ושם בהערה טז הביא מה שאמרו במדרש תנחומא (פרשת צו) שהתורה מכפרת על עונותיהם של ישראל, נמצא שהתורה משמשת תחליף לכפרת הקורבנות הבאות מתרומות "מחצית השקל" ואדרבה מעלת התורה גדולה ממעלת הקורבנות וכמו שאמרו בר"ה יח. על הפסוק לכן נשבעתי לבית עלי אם יכופר עון בית עלי בזבח ובמנחה. בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בתלמוד תורה. וכו' ע"ש.

וכן כתב עוד בשו"ת יחוה דעת חלק א סימן פו.

לתת לכולל אברכים שלומדים ביום הפורים

והנה ידוע כי ביום הפורים עצמו מרוב ריבוי מצוות היום, מעטים הם היושבים ללמוד באותו היום, וכמו שידוע המעשה (הובא בספר סיפורי חסידים מועדים עמוד רמב , ועוד) על האדמו"ר ר' מנחם מנדל מקוצק שאמר פעם לחסידיו, על חתנו הגאון רבי אברהם מסוכטשוב, בעל האבני נזר, שפעם אירע ביום פורים שכל העולם היו עסוקים בזמן אחד בסעודת פורים ושאר מצוות היום, ובדיוק באותה שעה ישב אביו של האבני נזר הרה"ג מביאלא ועסק בתורה, ונעשה רעש גדול בשמים כי אלמלא הוא, היה כל העולם נמצא באותה שעה ללא תורה, ולכן נתנו לו מן השמים נשמה גדולה בדמותו של הגאון האבני נזר, שהאיר את העולם בתורתו הקדושה.

ובחזון עובדיה בעמוד קפא כתב שנכון ללמוד קודם הסעודה שעה אחת וכמו שכתוב "ליהודים היתה אורה ושמחה" אורה זו תורה.

ותהילות לאל יתברך אנו זכינו לייסד במוסדות "כתר תורה" כולל מיוחד ליום הפורים ובו יושבים ולומדים עשרות רבות של אברכים עמלי תורה מיד אחר תפילת שחרית בהנץ החמה וקריאת המגילה, וסעודת שחרית (באופן שיוצאים בה גם ידי חובת סעודת הפורים, ועיקר מצות הסעודה על פי הקבלה היא קודם חצות היום, כנודע.) ואחר הלימוד נותנים להם סכום נכבד ממה שנתקבץ מאלו המעות שהן זכר למחצית השקל.

ואין ספק שזהו האופן היותר מהודר לתת ממעות הללו כי בזה אנו תומכים בעמלי התורה הנצרכים, ועוד, שבאופן שיקבלו המעות הללו ביום הפורים עצמו, בוודאי ישתמשו בהם לצורך סעודת הפורים ושאר מצוות היום.

ואסיים כאן שנית בלשונו של מרן מאור ישראל זצ"ל "וכל המשתדל להיות עושה ומעשה להרים קרן התורה ולומדיה יזכה לראות בהרמת קרן ישראל". אמן ואמן

מסקנה

יש ליתן מעות זכר למחצית השקל למוסדות של תורה שמגדלים בהם תלמידי חכמים, ובפרט אם מייסדים כולל מיוחד ליום הפורים ובו ילמדו האברכים אחר התפילה ויקבלו מהמעות הללו בו ביום.

בברכה

אלון בן שבת