שאלה
נשאלנו מאנשים יראי שמים והם בעלי מוסך לתיקון רכב באזור תעשיה ובו יש חדר מיוחד לתפילת מנחה ומתאספים בו עובדי המוסך ושאר עובדי האזור, והנה יש מהם אשר באופן קבוע אינם מספיקים לשמוע קריאת התורה בשחרית בימי שני וחמישי מאחר וממהרים מאוד בהשכמה למקום עבודתם, ורוצים בעלי המוסך לזכותם, ולהוציא ספר תורה בתפילת המנחה ולקרא שוב בעבורם, האם נכון הדבר?
תשובה
הנה תשובה ממש כעין זו נשאל מרן ביביע אומר חלק ד' סימן טז'-יז' מאת הרב עמרם אבורביע זצ"ל ואתמצת מעט מהדברים בקיצור נמרץ. אך ראשית אדגיש שכל הדיון הוא אך ורק באופן שיש לפחות רוב מנין שלא שמעו את הקריאה לצרף עמהם מיעוט שכבר קראו והעיר זאת מרן בתשובה הנ"ל בשורה אחת באות ח' והאריך בזה ביביע אומר חלק ח' סימן יד'
והנה יש שני מחלוקות באחרונים השייכים לתשובה הזאת והובאו בכף החיים סימן קלה' אות ח' ואות ט'
א שם באות ח' דן עד אימתי זמן התשלומים לקריאת שני וחמישי, והביא שדעת העטרת זקנים שיכולים להשלימה ביום ג' כדי שלא יהיו ג' ימים בלא תורה, אולם אם לא קראו ביום ה' לא ישלימו בום ו' כי כבר עברו ג' ימים בלא תורה. אבל הברכי יוסף סימן קלה' סק"ב בשם המשאת משה חלק על זה שאין תשלומים ליום אחר שלא תקנו חכמים לקרות בו, וכן פסק המשנה ברורה בביאור הלכה. אולם כף החיים הביא בשום מהר"י אסאד בשו"ת יהודה יעלה סימן נא' דבמנחה ודאי יכול להשלים.
ב אם נאנסו ביום השבת ולא קראו בשחרית אם ניתן לקרא במנחה, או עדיף להשלים לשבת הבאה, דעת הדגול מרבבה שישלימו במנחה וכן כתב המשנה ברורה סימן קלה' ס"ק ה' אולם החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"א סי' עה' אות ה' פסק שאם נאנסו ובטלו קריאת התורה ביום שבת שאין להשלימה בז' עולים במנחה. והרב השואל ביביע אומר הביאו וכתב ללמוד בדעת החיד"א שאין לקבוע זמן לתשלום הקריאה ביום או בזמן שלא נתקן בו, וחלק על כף החיים שכתב בשם יהודה יעלה אסאד דבדיעבד אם נאנסו שפיר דמי להשלים במנחה.
ומרן ביביע אומר האריך בדעת החיד"א והביא בבקיאות משאר ספרי החיד"א שהורה כן בפשיטות.
והוסיף דנראה שאף להסוברים שקריאת שבת ניתן להשלימה במנחה, יודו בקריאת שחרית של שני וחמישי שלא ניתן להשלימה במנחה, שהרי טעם תקנה זו כדי שלא ישהו ג' ימים בלא תורה, והתוספות ב"ק פב. הביאו דברי המדרש שמשה עלה בחמישי לקבל לוחות האחרונות וירד בשני ונתרצה לו המקום, ולפי שהיה עת רצון באותה עליה קבעו לימים אלו.
וכל זה שייך דווקא בשחרית שהיה עת רצון אבל במנחה שמתעוררים הדינים (חוץ משבת דהוא רעוא דרעוין) לא שייך טעם זה ואין לקרות בעשרה במנחה בימות החול.
ובאות ט' כתב מרן זצ"ל דבנידונינו לכ"ע אין להתיר לפועלים הנ"ל לעשות קבע בהוצאת ס"ת ביום ב' וה' במנחה דנפקא חורבא לשנות תקנת חז"ל לרוח היום ח"ו . וכן לא יעשה ושכל הפוסקים הנ"ל לא דנו אלא כשביטל באקראי מפני איזה אונס ולא בקבע.
ושכן מצא בשו"ת פרי השדה ח"ג סי' א' אודות עיר אחת שאי אפשר לקבץ שם מנין בשחרית כי כולם טרודים ללכת בהשכמה, ורק בשעת המנחה נאספים, וברצונם לקרא בס"ת בתפילת מנחה, וכתב שאין לעשות כן בקבע, ובפרט בזמן הזה שכל מגמת המתחדשים לעקור תקנות הראשונים וכו', ע"ש.
וכל שכן בתקופה הזאת אשר ישנם איזה מתי מעט יהודים מסויימים הפזורים בארץ ובעולם אשר קמים חדשים לבקרים ורוצים לעקור את התורה בכללה ולעיתים אף מצליחים לעגן זאת בחוק, בפנותם למערכת המשפט שהעומדים בראשה אמונים על חופש דת ורוצים להפוך גם את גוף הדת לחופש, ולכן אין לבעלי המוסך להוציא ס"ת ולקרא במנחה בימי שני וחמישי אף כי מטרתם טובה "לזכות את אותם המפסידים הקריאה בקבע"
אולם צריך לידע דציבור שנאנסו ולא קראו בשחרית, לכולי עלמא יכולים להשלים עד חצות, ואפילו אם היה סמוך ממש לחצות, כך שאם יתחילו לקרא, יגיע הזמן באמצע קריאתם, שפיר דמי לעשות כן, וכדמוכח ממעשה שעשה הראשון לציון ר' יוסף מרדכי משה מיוחס ומובא בספרו ברכות המים סימן קלה' במעשה שאירע בשבת בשלח שנת תקמז' שירד שלג למעלה מקומת איש ונאנסו ולא הלכו לבית הכנסת בשבת בשחרית ובשעת המנחה קרוב לשבע שעות מן היום הייתה הרווחה, והורה שיוציאו ס"ת ויקראו ז' גברי סמוך לזמן המנחה והובא ביביע אומר אות ה' וע"ש מה שהעיר בדבריו,
וכן יש ללמוד מדין הדלקת נרות חנוכה שזמנה בדיעבד כל הלילה עד עמוד השחר וכתב בחזון עובדיה חנוכה עמוד סז' בשם שבט הלוי שאם נזכר כמה דקות קודם עמוד השחר עדיין יכול להדליק ואפילו שהנרות צריכים לדלוק חצי שעה ונמצא שידלקו אחר שיעבור הזמן מכל מקום כל שהתחיל בזמן שפיר דמי.
ובזה העניין נוסיף עוד איזה דין, דאנן דאזלינן בתר מרן חיד"א בציבור שנאנסו ביום השבת שישלימו לשבת הבאה בזה האופן, שהעולה הראשון יקרא הפרשה שהחסירו בשלימותה ויוסיף ג' פסוקים מהפרשה שנמצאים בה וימשיכו בקריאתה ששה העולים הנותרים וכן הורה בברכות המים הנ"ל וכן פסק מרן בתשובה הנ"ל סוף אות ו' ודלא כהחולקים בזה ע"ש.
בברכה
אלון בן שבת
הילולת ר' יצחק אבוחצירא בכולל כתר תורה כל שנה ככתבה הרבה ערק ושמחה גדולה.
מבית כתר תורה- בו תקבלו כל שבוע מאמרים נפלאים מפרשת השבוע, הלכה למעשה בענייני השעה, סיפורים מקורות חייהם של גדולי ספרד ועוד. תוכלו גם להקדיש את העלון לזכות יקיריכם.
