להדליק נרות שבת כשהחשמל דולק

נרות שבת כשהחשמל דולק. האם צריך בשעת הדלקת נרות שבת לכבות את אור החשמל?

תשובה

מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בספרו חזון עובדיה (שבת א עמוד רטו) ע"ש ונכתוב כאן את עיקרי הדברים.

האם אפשר לברך על תוספת אורה

כתב מרן הבית יוסף בסימן רסג וז"ל: מצאתי בתשובה אשכנזית (מהרי"ל סימן נג) שנים או שלשה בעלי בתים שאוכלים במקום אחד, כל אחד מברך על הדלקת מנורה שלו, אע"פ שיש כבר אורה מרובה, ואע"פ שהאור זרוע כתב לגמגם בזה, מ"מ יש נוהגים כן. ונראה לי ליישב שכל מה שמיתוסף אורה אית ביה שלום בית טפי ושמחה יתרה להנאת האורה בכל הזויות. ע"כ.

ובחזון עובדיה העיר מדברי האור זרוע שלפנינו (חלק ב סימן יא) שכתב דמנהג כשר הוא להדליק תחלה כל נרות שבבית ואח"כ נרות שעל גבי השולחן כי אותו נר הוא הבא לכבוד שבת, והביא דברי ר"ת שצריך לברך על ההדלקה של נרות שבת ע"ש. ומשמע מדבריו שאף אחר שמדליק כל הנרות שבבית מברך על הנרות שבשולחן .

רואים מהאו"ז שסובר גם כן שאפשר לברך על תוספת אורה.

והשולחן ערוך בסימן רסג סעיף ח כתב , שנים או שלשה בעלי בתים שאוכלים במקום אחד יש אומרים שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש שמגמגם בדבר. ונכון להזהר בספק ברכות, ולא יברך אלא אחד.

והרמ"א כתב אבל אנו אין נוהגים כן (אלא כדעה ראשונה)

ולפי"ז נראה לדעת השולחן ערוך שכל שיש אור בבית אין לברך על הדלקת נרות שבת.

אולם יש לחלק בין כמה בעלי בתים שכיון שכל מדליק הנרות שלו לכבוד שבת אין מברכים על תוספת אורה מאחר ואין ניכר בזה הנר שהוא לכבוד שבת. אבל במאור החשמל שהיה דולק בלאו הכי קודם השבת לצורך הארת הבית, ללא קשר ליום השבת, א"כ כשמדליקים הנרות אף שהוא תוספת אורה, יברך כיון שניכר בהן שהן לכבוד השבת.

וכ"כ כיוצא בזה הגרש"ז אויערבאך בספר שלחן שלמה (שבת א סימן רסג עמוד קלה) ע"ש.

דברי הרב אליהו מני להדליק תחילה הנרות

והנה הגאון החסיד רבי אליהו מני בזכרונות אליהו הביא דברי הרב שמו משה שאפשר להדליק נרות שבת בגאז, וכתב על זה, ואני מצוה לבני ביתי שהאשה תדליק תחלה נרות של השמן בברכה, ואח"כ תדליק אשה אחרת את הגאז, שאם ידליקו את האזור קודם, כבר נפטרה ממצות הדלקת הנר, ואינה יכולה לברך להדליק נר של שבת כיון שיש בבית אור. ע"כ.

ולפי זה הוא הדין לאור החשמל שמכיון שיוצאים בו ידי חובת הדלקת נרות שבת (כמבואר בחזון עובדיה עמוד ריב ואילך והובא בעלון כתר תורה פרשת ויגש תשפה' (  יש לכבות תחלה את מאור החשמל ולהדליק תחלה נרות השבת בברכה ואחר כך תדליק את אור החשמל, כי הברכה שייכת גם על אור החשמל.

אין הנרות משפיעים כלל כשיש חשמל

ובפרט לפי מה שכתב בשו"ת ויברך דוד (ח"ב סימן קסד) שאם החשמל דולק בבית היאך אפשר לברך על נרות שבת שהרי בלאו הכי הבית מואר באור גדול של החשמל דשרגא בטיהרא מאי מהני. ולכן קודם הדלקת הנר יכבה אור החשמל וכו'. ע"כ.

ובחזון עובדיה הוסיף דאף להרמ"א שאפשר לברך על תוספת אורה, הני מילי מנר לנר אחר נר. אבל אור החשמל שמאיר שבעתיים מאור הנר ואין שום תוספת אור כלל בהדלקת הנרות וכאילו מדליק נר בחוץ באור היום וכ"כ יש לומר דכהאי גוונא אין מברכים על נרות שבת כשהחשמל דולק.

גם ביום טוב שחל בערב שבת יכבה החשמל על ידי שעון שבת

ולכן יכבה קודם את החשמל ואחר שידליק הנרות בברכה ידליק את החשמל.

וגם בערב שבת שחל בו יו"ט לכוון שעון שבת שיכבה את אור החשמל בזמן הדלקת נרות שבת ואחר כך ידלק שוב החשמל.

דעת האור לציון

ובספר אור לציון חלק ב עמוד קעא כתבו שכיון שאין יוצאים בהדלקת נרות שבת במאור החשמל (ואין זה נכון וכבר העלה לנכון בחזון עובדיה עמוד ריב שיוצאים ידי חובת הדלקת נרות גם במאור החשמל) לכן אין צריך לכבות החשמל קודם הדלקת הנרות כלל. ע"ש.

והדברים עדין אינם מובנים דסוף סוף כיון שאור החשמל הוא אור גדול ורב ואין הנרות מוסיפים אור כלל בבית דשרגא בטיהרא מאי מהני וכנ"ל בשם הרב ויברך דוד א"כ היאך יוכל לברך על נרות שבת בשעה שאור החשמל דולק.

וכל שכן שכבר כתבו רוב האחרונים שיוצאים ידי חובת הדלקת נרות במאור החשמל ואם כן מאחר  שהחשמל דולק לא יוכל לברך על תוספת אורה.

מסקנה

ראוי ונכון מאוד לכבות את החשמל קודם הדלקת נרות שבת ואחר שידליק הנרות בברכה ידליק את החשמל (ניתן לצפות בקישור בערוץ שלנו בנושא הזה https://youtu.be/Xa97qvLcF4M?si=uER7LjwVlmc7F6k4 )

בברכה

אלון בן שבת

https://ketertora.co.il/leaflets-in-a-week/ להרשמה לעלון לקבלת עדכון שבועי הקליקו