האם מברכים ברכת האילנות על אילנות מורכבים? מדריך הלכתי

ברכת האילנות על אילנות מורכבים

שאלה

האם אפשר לברך ברכת האילנות על אילנות מורכבים, ועל איזה אילנות ניתן לברך לכתחילה ללא חשש?

דברי הפוסקים שאין לברך על אילן או פרי מורכב

תשובה

בשו"ת הלכות קטנות חלק א סימן ס נשאל אודות ברכת שהחיינו על פרי מורכב מין בשאינו מינו, וכתב, אפשר שאין לברך עליו, שכל דבר שנעשה על ידי בני אדם נגד רצון הבורא, איך יאמר שהחיינו לראות דבר זה. ואע"ג דמותר באכילה גזירת הכתוב הוא, אבל לברך על הראיה לא מסתברא. ע"כ.

וכן כתב עוד בסימן רסה אודות אם יברך על פרדה נאה שככה לו בעולמו, ודימה זאת לברכת שהחיינו על פרי מורכב ולכן הוא הדין לפרדה נאה שלא יברך.

וכ"כ הבן איש חי שנה א פרשת ראה אות יא שאין לברך על פירות הדר (נומי – פרי הדר קטן חמוץ, פרטקאל – תפוז) שהחיינו וששמע שגם בארץ ישראל לא נהגו לברך עליהם. וטעמו משום שהם מורכבים. וכן העלה ברב פעלים חלק ב או"ח סימן לו שאין לברך ברכת האילנות על אילנות מורכבים, וכ"כ בשו"ת התעוררות תשובה חלק ג סוף סימן נט, ובשו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן כה אות ג.

מהי דעת השאלת יעב"ץ לגבי ברכות על אילנות מורכבים?

ובשו"ת שאלת יעב"ץ הקשה על זה דמאי שנא ברכת שהחיינו מברכת הנהנין שהרי גם ברכת שהחיינו היא ברכת הנאה על הראיה. אולם בחזון עובדיה פסח עמוד טז כתב דלא קשיא מידי דשאני ברכת שהחיינו שהיא ברכת רשות על הראיה ולא שייך בה מעילה דקול מראה וריח אין בה משום מעילה, משא"כ ברכת הנהנין שאם נהנה מהעולם הזה בלא ברכה כאילו מעל.

אם גוי אסור בהרכבת אילן

עוד הקשה בשאילת יעב"ץ שהרי אם נטעו גוי והרכיבו לא עשה נגד רצון הבורא שלא הוזהרו על ההרכבה אלא ישראל. וגם על זה השיב ותמה בחזו"ע שהרי מפורש ברמב"ם (הלכות מלכים פרק י הלכה ו) דבן נח מצווה על הכלאים.

ואף שאכן הש"ך (יו"ד רצז השני סק"ג) הביא להדרישה שכתב שבן נח מצווה על הרכבת אילן והרבעת בהמה, וכתב עליו, לא אאמין שיצאו דברים אלו מפיו, דאנן קיימא לן דשבע מצוות בני נח נצטוו ולא יותר וכו' ע"ש. אולם בדגול מרבבה תמה על הש"ך שהרי הדבר מפורש ברמב"ם בהלכות מלכים וכנ"ל.

ולפי זה אפילו אילן שעבר תהליך הרכבה אפילו על ידי גוי אין לברך עליו שהחיינו.

ואם כן הוא הדין לענין ברכת האילנות אין לברך על אילנות מורכבים מין בשאינו מינו.

מה המנהג לענין ברכה על פרי או אילן מורכב

ובשו"ת יביע אומר חלק ה או"ח סימן יט-כ כתב שאף שיש פוסקים שמעידים שהמנהג בירושלים לברך על תפוזים וכיוצא בזה שהחיינו ובמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל, מכל מקום יש לומר מאי דנהוג נהוג, מאי דלא נהוג לא נהוג, והלכך אף אם יברכו שהחיינו לא יברכו עליהם ברכת האילנות כיון שלא מצינו מנהג ברור בזה לברך על אילנות המורכבים ושב ואל תעשה עדיף.

הכוונה בברכה על אילן זה? או על כל האילנות שבעולם

והנה בספר ערב פסח (למהר"ח הכהן דף כב ע"א) כתב דאפשר לברך על אילנות המורכבים כיון שהברכה היא כוללת על כל האילנות שבעולם. ע"כ. ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב דאף שאין דבריו מוכרחים כלל, מכל מקום הסומך על דבריו לברך אין מזניחין אותו.

גידולים חדשים מאילנות מורכבים

וראיתי בספר אור לציון חלק ג פרק ו סעיף ג שכתב שרק האילנות שההרכבה נעשתה בהם עצמם, אין לברך עליהם, אבל אם הם גידולי אילנות מורכבים, אפשר לברך עליהם. שיש לחלק בין אילנות שנעשה בגופם איסור ההרכבה, ואסור לקיימם וקיומם נגד רצון הבורא, לבין אילנות שכבר הורכבו וכשגדלו לקחו ייחור שהוא ענף מאותו האילן ונטעוהו במקום אחר והואיל והדבר מותר לעשות כן לכתחילה ואין זה נגד רצון הבורא לפיכך שפיר אפשר לברך עליהם ברכת האילנות. ע"ש.

ועיין בילקוט יוסף פסח א עמוד קמג -קמד מה שהעיר על זה, וכתב שהוא קצת דוחק דסוף סוף יסוד הפרי והאילן הוא נעשה נגד ציווי השי"ת.

הרכבה שאינה משנה את מהות הפרי

וראיתי עוד בילקוט יוסף שם שכתב סברא לחלק בין סוגי ההרכבות שאם המטרה לחזקו ולחסנו נגד מחלות התוקפים אותו (או שגזעו דק וחלש) כמו שעושים בתפוזים ואשכוליות שמרכיבים בחושחש, שאין שינוי ניכר בטעם הפרי, ראוי לברך עליו, אבל בהרכבת שני פירות בטעמים שונים שלא ברא הקב"ה כיו"ב אלא נוצר במעשה בני אדם, אין לברך עליו. וציין לתשובות והנהגות א קצב. (קפב ט"ס) אולם שוב הביא מספר מעשה חמד עמוד קפב שכתב בשם הגרח"ק קנייבסקי זצ"ל שאפילו אם לא נתהווה שינוי בצורת הפרי ולא ניטע האילן באיסור, ורק הכניסו בו עץ חושחש, אין לברך עליו.

הרכבה בפירות הדר

והנה בפירות הדר ישנם סוגי הרכבות שיש מתירים אפילו לכתחילה להרכיבם וכגון שמרכיבים תפוז עם חושחש (חושחש – תפוז יערי שפרותיו אינם טובים למאכל אך גזעו חזק) ומחשיבים אותם למין במינו וכמו שכתב כן החזון איש כלאים סימן ב אות ט

ובספר הלכות הארץ (עמ' 201) כתבו שבהתייעצות עם הגר"ש ישראלי והגר"מ אליהו יש לחלק את ההדרים לשלש קבוצות שונות, ולהקפיד שהעץ יהיה מורכב ממין מאותה הקבוצה בלבד:

קבוצה א' – תפוזים, מנדרינה, קלמנטינה, חושחש.

קבוצה ב' – אשכוליות, פומלה, פומלית.

קבוצה ג' – לימון, ואתרוג.

ובילקוט יוסף הלכות כלאים סימן רצה סעיף יג כתב להלכה להקל על כל פנים בקיום והשקאה וניכוש, ושגם המקילין להרכיב לכתחילה מהדרין להרכיב על ידי גוי.

ולכן העלה להלכה שם בהלכה כב וכן בילקוט יוסף פסח הלכות ברכת האילנות דאין לברך ברכת האילנות על עצים מורכבים ואפילו אילנות הדר שיש מתירים אפילו להרכיבם לכתחילה אין לברך עליהם כיון שיש מחמירים בזה וכך נוקטים לכתחילה וכנ"ל, ויש לנו לחוש לזה לעניין ברכה. ומכל מקום המברך יש לו על מה שיסמוך.

אולם לגבי התפוז באופן שמרכיבים אותו עם חושחש שהוא עצמו מין במינו בוודאי, (וכשם שמרכיבים את התפוח בתפוח יערי) בזה יש לומר שאכן יכול לברך, ונראה לי שגם מרן הגר"י יוסף בילקוט יוסף מודה לזה, ולא דיבר אלא בכלליות לגבי כל מיני ההדר שמרכיבים אותם זה בזה.

ועיין חזון עובדיה סוכות עמוד רכד בענין אתרוג המורכב שנראה שמצדד כהחזון איש לומר שאתרוג ולימון חשובים כמין במינו ועל פי זה יישב דברי שו"ת מהר"מ אלשיך שם שדימה אתרוג המורכב בלימון להא דאמרו בסוטה מג: ילדה שסיבכה בזקינה בטלה ע"ש.

וכן בחזון עובדיה תרומות ומעשרות עמוד רו כתב שאפשר לתרום מלימון על אתרוג. וע"ש בהערה בד"ה ולענין, שיש שהחשיבו את כל מיני ההדר (אתרוג ולימון אשכולית ותפוז) למין אחד ושיש לסמוך עליהם עכ"פ בדיעבד לענין תרומות ומעשרות דבזמן הזה הוי מדרבנן, אולם זה דוקא לענין כל מיני ההדר להכליאם זה בזה ולהחשיבם כל אחד כמין במינו לגבי חבירו, אינו סומך על זה, אבל לענין הג' חלוקות שכתבנו בשם הגר"ש ישראלי והגר"מ אליהו יש לומר דמודה לזה וכמו שכתב לעשר לכתחילה מאתרוג על לימון, ועכ"פ לענין תפוז עם חושחש יש לומר דאכן חשובים כמין אחד. (וראה עוד בילקוט יוסף הלכות כלאים שכתב להתיר לכתחילה להרכיב תפוח על תפוח יערי שאינו ראוי לאכילה)

וכיום מרכיבים את התפוז ברובו על עץ מזן וולקה ומקורו בהרכבה של לימון וחושחש.

שבעת המינים אינם מקבלים הרכבה

ודע שפירות משבעת המינים אינם מקבלים הרכבה כלל אלא מין במינו (כגון זנים של גפנים או זיתים) ולכן אין לחוש בהם להרכבה כלל וניתן לברך עליהם לכתחילה.

אולם הפריחה של פירות משבעת המינים בימי ניסן היא בזית וברימון.

וכן ישנם עצים נוספים שאין בהם הרכבות כלל והם: אבוקדו, אנונה, אפרסמון, גויאבה, חרוב, חבוש,  ליצ'י, צבר, קיווי, פאפיה, פיגו'יאה, תפוח.

אולם ישנם אילנות שרובן המכריע מורכבים באיסור כדוגמת: אגס, שזיף, שקד. ואין לברך עליהם כלל. אלא שכבר כתבנו בשם החזון עובדיה שהרוצה לסמוך לברך וכדעת מהר"ח הכהן אין למחות בידו.

וישנם אילנות שהם ספק מורכבים ורובם המכריע לא מורכבים כגון: אפרסק, משמש, נקטרינה, שסק, ואין אפשרות לדעת האם נעשה בעץ זה איסור, מותר לברך עליהם ובפרט שאפשר שהורכבו על ידי גוי שיש מקום להקל במעשיו (אף לפי מה שכתב הרמב"ם שבן נח מצווה על איסור כלאים, דסוף סוף יש לומר שכלפי גוי העיקר לילך בהרכה שיש בה שינוי ניכר במהות הפרי שנתהווה זן חדש)

הלכך למסקנה

אין לברך ברכת האילנות על אילנות מורכבים ואפילו על אילנות הדר, אולם על התפוז באופן שמורכב מחושחש אפשר לברך.

ומי שרוצה לסמוך לברך אין מוחין בידו, ויש להדר אחר אילנות משבעת המינים (זית ורימון) ולברך עליהם, וכן על אילנות שאין בהם חשש הרכבה כלל וכנ"ל. וכן יש להקל על אילנות שרובן אינן בהרכבה וגם אפשר שההרכבה נעשתה על ידי גוי, וכנ"ל.

בברכה

אלון בן שבת

לשאלות בהלכה הכנסו עכשיו דף הבית