הנה ידוע שאופן פעולת המיקרוגל שונה בתכלית משאר התנורים אשר יש בהם גופי חימום והשחמה אשר הם מחממים את דפנות התנור ודפנות התנור מחממים את חלל התנור ובכך מתחמם באוכל, משא"כ המיקרוגל אין בו גופי השחמה כלל אלא הוא הוא פועל ישירות במאכל היות והוא מבוסס על כך שבמזון שאנו אוכלים יש המון מולקולות של מים וכשמפעילים את המיקרוגל נוצר בו "גל עומד", (גל מתנדנד שנשאר באותו מקום) והגל האלקטרומגנטי הזה מפעיל כוח חשמלי על המולקולות ונוצר רטט. הרטט שהוא בעצם תנועה מוגברת של מולקולות המים, יוצר חיכוך בין המולקולות שמתבטא בחימום המזון. (אגב, בעבר חששו מהמיקרוגל וטענו שהוא פולט קרינה (אלקטרומגנטית) המזיקה לבני האדם. למעשה זה לא נכון, גם לא לגבי תנורי מיקרוגל ישנים, כיוון שבכולם יש רשת מתכת שממסכת את הקרינה לחלוטין)
ולפי זה יתכן שדפנות המיקרוגל נשארות קרות ועכ"פ אין היד סולדת בהן אף שהמאכל נתחמם הרבה, וכ"כ בשו"ת ישיב משה (טורצקי או"ח סימן יח) שמעיקר הדין א"צ להכשיר את המיקרוגל כיון שאין הדפנות מתחממות כלל. ע"ש. ובספר מערכי לב (עמוד כט הערה 32) כתב שעל פי בדיקות מדויקות הדפנות של המיקרוגל מתחממות בשיעור שהיס"ב כאשר מניחים בו כוס מים מגולה למשך ח"י דקות, ע"ש. ולפי זה ברוב רובו של השימוש במיקרוגל שהוא בד"כ לא יותר מחמש דקות, אין הדפנות מגיעים כלל ליס"ב. ובפרט שיש מאוורר במיקרוגל המיועד להוציא את האדים החוצה ובכך נמנע מהדפנות להגיע לחום שהיס"ב. ולפי זה יש להקל מאוד בהכשר המיקרוגל.
אולם יש להעיר מדברי השו"ע יורה דעה (סימן צב ס"ח) שכתב, מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר הזיעה עולה ונבלע בקדירה ואוסרתה. הגה: אם היה חלב במחבת ובעינן ששים בתבשיל שבקדירה נגד החלב שבמחבת. וכל זה מיירי שהמחבת מגולה והזיעה עולה מן המאכל עצמו לקדירה שעליה, וגם מיירי שהוא בקרוב כל כך שהיד סולדת בזיעה במקום שנוגע בקדירה אבל אם אין היד סולדת בזיעה הכל שרי ולכן תולין בשר לייבש על קדירות של חלב ולא חיישינן לזיעה שעולה (פסקי מהרא"י סימן ק"ג). וכן אם המחבת מכוסה הכל שרי מידי דהוי אשתי קדירות נוגעות זו בזו דאין אוסרין זו את זו בנגיעה כל שכן בזיעה (מרדכי פרק כ"ה) מיהו לכתחלה יש להזהר בכל זה. ע"כ.
והכא נמי הזיעה עולה מן התבשיל ואוסרת את הדפנות, שהרי הזיעה עצמה ודאי היד סולדת בה והיא אוסרת את הדפנות, ואין זה משנה כלל אם היד סולדת בדפנות דאפילו אם אין היד סולדת בהן הן נאסרות מכח הזיעה שהיד סולדת בה בודאי. ועין בשו"ת הב"ח החדשות (סימן כד) שכתב לחלק בין אם הניח בתנור בשר שחוטה אצל טריפה דאם יש מקום לזיעה לצאת כגון שיש לתנור פתח, אין הזיעה אוסרת, אבל אם הניח השוחטה למעלה והטריפה תחתיה, הזיעה עולה ואוסרת את בשר השחוטה אף שיש לתנור פתח והזיעה יכולה להתפשט, דסוף סוף יש בזיעה חום שהיד סולדת בה והיא אוסרת בשר השחוטה. ע"ש. והכא נמי הזיעה העולה מן התבשיל היד סולדת בה והיא אוסרת עכ"פ הדופן העליון של המיקרוגל.
והנה שמעתי מאת הרה"ג הרב גדעון בן משה שליט"א שאין מועיל ליתן כוס מים בתוך המיקרוגל ולהפעיל המכשיר עד שיתאדו המים, דהלא קיי"ל כבולעו כך פולטו, וכיון שדפנות המכשיר בלעו בחום שהיס"ב הכשרן בהגעלה, שהרי ידוע שהדין של כבולעו כך פולטו אינו כפי שמבינים המון העם, שאופן ההכשרה הוא בדיוק ממש כפי צורת הבליעה, וכגון תנור ביתי שבלע על ידי חום התנור שהוא כ-220 מעלות, ניתן להכשירו על ידי שיסיק התנור בחום של 220 מעלות. וזה אינו נכון כלל, שכל שבלע על ידי האור הכשרו בליבון עד שתשיר קליפתו או שיהיו ניצוצות ניתזין ממנו, אפילו אם החום שבתנור היה הרבה פחות מהשיעור הזה, ושיעור שתשיר קליפתו בתנור הוא 371 מעלות כידוע, (לדעת האגרות משה, וי"א שהוא שיעור של 450 מעלות וכתבתי בזה במקום אחר) וזהו הפירוש של כבולעו כך פולטו, דכל שבלע על ידי האור הכשרו בליבון אף שהאור היה פחות בחומו מדרגת ליבון. והכא נמי אף שבלע על ידי אדים רותחים, אין להכשירו באדים רותחים, דסוף סוף כיון שהיד סולדת בזיעה שעלתה מן התבשיל יש להכשיר הדפנות בהגעלה, וכיון שאי אפשר להגעילן אין להכשיר המיקרוגל לפסח כלל. עכת"ד.
אולם ראיתי בשו"ת תבואות שמש להגאון הרב שלום משאש זצ"ל (יו"ד סימן פח) שכתב להתיר להכשיר כלי הצריך הגעלה על ידי אדים רותחים, והוכיח זאת מדברי הרמ"א ביורה דעה סימן צב סעיף ז שכתב, טפה הנופלת על גבי כיסוי קדירה דינה כנפלה על גבי קדירה נגד הרוטב והוא שהתחיל הקדירה להרתיח דאז עולה הזיעה תמיד ומגיע אל הכיסוי ויורד משם אל הרוטב. ע"כ. הרי דהזיעה שהיס"ב בה מוציאה טעם מן הכלי ומכניסתו אל הרוטב, ונמצאנו למדים מזה לענין הגעלה, דהזיעה יש לה דין הגעלה כל שהיס"ב כיון שהיא מוציאה הטעם הבלוע בכלי. ע"ש.
ןלפי זה מהני ליתן במיקרוגל כוס מלאה במים ויפעיל המיקרוגל לעשר דקות וזהו הכשרו. ובאמת שסברת התבואות שמש מפורשת בפרי מגדים בסימן צד (מש"ז סק"א ד"ה ודע) דהנה כתב שם השו"ע התוחב כף חולבת בקדירה של בשר או איפכא, משערים בכל מה שנתחב ממנו בקדירה. וכתב ע"ז הפמ"ג שיש לשער כנגד כל מה שנכנס מהכף לחלל הקדירה, ולא סגי לשער כנגד מה שנכנס לרוטב, וטעמו משום שהבל הקדירה שהיס"ב בו עולה ומפליט מהכף. וע"ש שכן דעת הפר"ח (סימן קכא אות טו) והבית לחם יהודה (אות יא) ע"כ. הרי דיש כח בזיעה להפליט.
אולם הגאון מהרש"ם (חלק א סימן צב ובהגהותיו לאו"ח סימן תנא אות יד) כתב דאין להכשיר הכלי על ידי זיעה שהיס"ב אלא צריך הגעלה ממש, והובא בדרכי תשובה סימן קכא ס"ק טז. ע"ש. וכ"כ השדי חמד (מערכת ה אות כד) ובשואל ומשיב תליתאה (סימן קכא) ובשו"ת יד יצחק חלק ב (סימן רטז) והובאו בספר סידור פסח כהלכתו חלק א (פרק ז סעיף כא הערה 78) ע"ש.
אכן ראיתי להפר"ח בסימן קכא ס"ק טו שכתב, ומיהו מודינא ודאי שאם ההכשר הוי ממש מעין מה שנאסר דהשתא נמי איכא זיעה, דמהני משום כבולעו כך פולטו. ע"כ. והביאו דבריו בלחם הפנים ובשולחן גבוה ס"ק יז לדינא. וכוונתו דממה נפשך, דאם חלק הכף מה שלא נתחב בקדירה יש כח בזיעה להפליט הבלוע בה ממש כמו כח הרוטב ושלכן יש לשער כנגד כל הכף, א"כ לענין הגעלה נמי דין הזיעה ממש כדין הגעלה במים מבעבעים, ואם נאמר דאין כח בזיעה להפליט כמו מים מבעבעים א"כ הכף נמי לא תאסור מה שלא נתחב ברוטב ממש. ולפי זה יש לומר דאף הסוברים דאין לדין זיעה שהיס"ב דין הגעלה כלל, אי"ז אלא במקום שבלע על ידי רוטב, אבל במקום שבליעתו הייתה על ידי זיעה יודו שיש להכשירו על ידי זיעה. וכן מצאתי שכתב בפשיטות בשו"ת בית שלמה (חלק א יו"ד סימן קסא) דהאף שאין לזיעה דין הגעלה, מכל מקום כל שבליעתו הייתה על ידי זיעה ולא על ידי רוטב שפיר מהני הגעלה. ע"ש. ואכן ראיתי להמרש"ם גופיה בתשובתו שם שהביא דברי הרב בית שלמה, והכא נמי במיקרוגל שלא בלע אלא על ידי הזיעה ולא על ידי רוטב, יועיל מה שנותן מים בתוכו והזיעה עולה ומכשירה הדפנות.
ודע שאין זה סותר הכלל שכתבתי לעיל בשם הגאון הרב גדעון בן משה שליט"א בענין כבולעו כך פולטו, דהן אמת שכל שבלע על ידי האור אפילו במעלות נמוכות יצטרך ליבון חמור וכנ"ל וכן היכא שבלע על ידי רוטב אפילו אם היה בשיעור של כ-60 מעלות יש להכשירו במים רותחים ומבעבעים שכידוע בעבוע המים הוא בשיעור מעלות גבוה יותר. מכל מקום כלי שבלע על ידי זיעה נוכל להכשירו על ידי זיעה כיון ששיעור רתיחתה הוא כשיעור רתיחת המים ופועל את פעולת המים שמגעילים בהם ממש ולכן שייך כאן הכלל של כבולעו כך פולטו.
ולרווחא דמילתא יתן בכוס חומר ניקוי (נוזל כלים, ולא יתן אקונומיקה כיון שיש בו רכיבים היכולים להשפיע על תקינות המכשיר) ובכך פוגם מה שנבלע בדפנות המכשיר וכמו שכתב בשו"ע יורה דעה סימן צה סעיף ד וז"ל, יראה לי שאם נתנו אפר במים חמין שביורה קודם שהניחו הקדירות בתוכה אף על פי שהשומן דבוק בהן מותר דעל ידי האפר הוא נותן טעם לפגם. ע"כ.
והן אמת שהרב ט"ז ס"ק טו הקשה ע"ז מדברי המהרש"ל (חולין פ"ח) שהביא למהרי"ל שכתב שפעם אחת בא תינוק ואמר שנפל חתיכה של בורית (סבון) העשוי מחֵלֶב לתוך הקדירה, ואמר שאין להאמין לתינוק. ומשמע דאם ברור לנו שנפל שם הבורית, אוסר הקדירה, אוף שהבורית עשויה מאפר עם חלב והוא פגום. ונשאר בצ"ע.
אולם הצמח צדק (קרוכמל, הקדמון סימן צא) ישב קושית הט"ז. ע"ש. גם הפתחי תשובה ס"ק ו כתב לחלק, דבשר וחלב כל אחד בפני עצמו אינו אסור, ורק כשמעורבים יחד הם אסורים, והחומר הפוגם גורם שלא יהפכו להיות איסור כשיתערבו יחדיו מאחר ונפגמו בבישולם, משא"כ הבורית המעורבת עם החלב שהוא עצמו איסור.
גם הש"ך ס"ק כא הקשה על דברי השו"ע מדברי התוספות והרא"ש שהקשו איך ציותה התורה להגעיל כלים בני יומן והרי המים שבלעו מהכלים נעשו נבלה וחוזרים ואוסרים את הכלים, ואם איתא לדברי השו"ע הא יש תקנה ליתן אפר במים.
אולם בשו"ת חכם צבי סימן קא דחה קושית הש"ך שהרי יש דברים שהם ודאי פוגמים המים ועל כרחך לומר שהתורה התירה כלי מדין מדין הגעלה ולא מדין נותן טעם לפגם וכו' ע"ש.
ואף דקיי"ל דנותן טעם לפגם לכתחילה אסור, ורק בדיעבד אין לאסור התבשיל, וכן הקשה בכנסת הגדולה (הגב"י אות מו) וכתב, ולכן לענין מעשה איני סומך על הוראת מרן להתיר לבשל לכתחילה בכלים הללו אלא אם כן כשהכלי האחד אינו בן ימו, וכל שכן שניהם אינם בני יומן, משא"כ כששני הכלים בני יומן. ע"ש.
אולם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק י יורה דעה סימן ד) כתב דאין להשגיח בדברי הכנה"ג הללו ומה שנטל"פ מותר רק בדיעבד, הני מילי כשהיה מושבח מעיקרו ואחר כך כשעבר עליו כד' שעות נעשה פגום, אבל דבר שהיה פגום מעיקרו כמו "אפר" יש להתיר לכתחילה להדיח בו הכלים. והביא סייעתא לזה מדברי הראשונים ושכ"כ גדולי האחרונים. ע"ש.
ואין להקשות מהא דאין מבטלין איסור לכתחילה ואף כאן מבטל איסור בשר וחלב על ידי פגימת המים, דכבר כתב הר"ן (ע"ז לג.) דלא אמרו דאין מבטלין איסור לכתחילה אלא במתכוון לערב את האיסור בהיתר כדי ליהנות ממנו, אבל המכוון להכשיר את הכלי ואינו נהנה מהאיסור, מותר. וכן בזה אינו מכוון ליהנות מהבשר וחלב כלל אלא להדיחם ולהעבירם, ואין חשש של ביטול איסור לכתחילה.
וכיו"ב כתב הבית יוסף ביו"ד סימן פד בשם האורחות חיים, מעשה שנפלו נמלים בתוך הדבש, והורו שיש לחמם הדבש עד שיהא ניתך, ויסנן הדבש, וישארו הנמלים למעלה, ואין לאסור משום מבטל איסור לכתחלה, שאין כוונתו אלא לתקן הדבש. ע"ש.
ועכ"פ ודאי שיש לצרף דבר זה לסניף ולהכשיר המיקרוגל בכה"ג, ובפרט שיש דיעות בראשונים דחמץ קודם הפסח חשיב היתרא בלע. ויש להוסיף עוד לרווחא דמילתא שימתין מעת השימוש האחרון במיקרוגל כד' שעות ובכך יהיה הבלוע נותן טעם לפגם.
ולענין משטח הזכוכית העגולה בתחתית המיקרוגל שמניחים עליה המאכל לדידן בני ספרד די בשטיפה היטב והדחה.
העולה להלכה שמעיקר הדין ניתן להכשיר המיקרוגל לפסח בכך שימתין כד' שעות מהשימוש האחרון, ואחר שינקהו היטב יתן בו כוס מים וחומר ניקוי ויפעיל המכשיר כעשר דקות, וכלי הזכוכית שבו ישטוף וידיח היטב. ומכל מקום הנכון להימנע מהכשר השימוש במיקרוגל בפסח כלל.
בברכה
אלון בן שבת
היו שותפים בהחזקת בית ההוראה תרומה לכתר תורה
הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו וצפו בתוכן איכותי ערוץ היוטיוב של כתר תורה
עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים
עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים
כן, באופן עקרוני ניתן להכשיר מיקרוגל לפסח, אך ישנם פרטים הלכתיים שונים ודעות פוסקים בנוגע לשיטה המדויקת והאם היא מספקת לכל הדעות.
השיטה המקובלת כוללת ניקוי יסודי של המיקרוגל והגעלה באדים. עם זאת, יש לדון האם הגעלה באדים דינה כהגעלה במים רותחים, וכיצד להתייחס לדפנות המיקרוגל.
קיימות דעות שונות בקרב הפוסקים בנוגע לשאלה האם הגעלה באדים נחשבת כהגעלה במים רותחים לעניין הכשרת כלים. יש לבחון את דעות הפוסקים הספציפיות בעניין זה כדי לקבוע את ההלכה למעשה.
הפוסקים דנים בשאלה האם דפנות המיקרוגל מגיעות לטמפרטורה מספקת כדי לבלוע חמץ, ובהתאם לכך, מהי רמת ההכשרה הנדרשת עבורן. ישנן גישות שונות בנושא זה, ויש להתייעץ עם רב.
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לאפשר תפקוד בסיסי ולבצע פונקציות מסוימות. כאן ניתן לנהל כל קטגוריה.