אחריות הורים לנזקי ילדים קטנים בחנות: מי משלם?

האם הורים חייבים לשלם על נזקים שגרמו ילדיהם בחנות?

שאלה:

אנו נמצאים בימים שלפני פסח והורים רבים יוצאים לקניות הן ברשתות מזון הגדולות והן בחנויות לקניית הלבשה וכדו' מכיון שגם כך ההוצאות גדולות אזי הורים רבים לוקחים את ילדיהם איתם לקניות וחוסכים בכך תשלום עבור שמירה של שמרטפית למשך שעות רבות שגם כך גובות סכומים גבוהים בימים לחוצים אלו.

קורה לא אחת שההורים נכנסים לחנות ומשאירים את ילדיהם ללא השגחה והילדים גורמים נזקים אם זה באכילת ממתקים מהמדף ו/או בשבירת בקבוקים וצנצנות, ובהרבה מהמקרים ההורים טוענים שהם אינם צריכים לשלם על הנזקים שנגרמו על ידי ילדיהם כי "קטן שהזיק פטור" האם בעלי החנות יכולים לתבוע מההורים לשלם את נזקי ילדיהם?

תשובה:

ישנם מספר מקרים שיתכן שההורים יהיו חייבים לשלם, ועיין בנימוקי התשובה.   

אין ההורים חייבים על נזקי הקטן

נימוקים:

בניגוד למה שמקובל לחשוב, בדיני נזיקין ההורים אינם אחראיים למעשי הילד למרות שאדם אחראי על נזקים שעשתה בהמתו, וזאת משום שבהמתו הרי היא ממונו, ואדם חייב בנזקי ממונו, אך הילד אינו ממונו של האב והוא אינו חייב בנזקיו.

 אמנם יש לדון האם יש לחייב את ההורים משני טעמים אחרים.

הטעם הראשון מדין 'מעמיד': ידוע ומפורסם הדין שאדם המעמיד בהמה על גבי תבואה של חברו והבהמה אכלה מהתבואה הרי המעמיד חייב לשלם. אף שהבהמה אינה שלו, וכל חיובו הוא מצד זה שהוא העמיד את אותה בהמה על גבי תבואת חבירו, כמ"ש בשו"ע (חו"מ סי' שצד, ג).

והראשונים נחלקו בטעם דין זה, יש שכתבו שחיובו מטעם 'שן' כלומר כממונו המזיק, ואף שהבהמה אינה שלו מכל מקום כיוון שהוא העמידה שם נחשבת כאילו היא ממונו וחייב בנזקיה. כמ"ש תוס' (ב"ק נו: ד"ה המעמיד). אך יש שביארו שטעם החיוב הוא משום שבהעמדת הבהמה על התבואה הוא נחשב כמזיק בידיים כמ"ש הרשב"א (בב"ק שם) וכן דעת המ"מ (פ"ד מנזקי ממון ה"ג). והנפק"מ במחלוקת זו היא האם המעמיד בהמה על התבואה המונחת ברשות הרבים חייב, שהרי 'שן' פטורה ברשות הרבים, אך 'אדם המזיק' חייב אף ברשות הרבים. ולהלכה הרמ"א (שצג, ג) הכריע סוברים שחיובו מטעם אדם המזיק .ואם כן יש מקום לחייב את ההורים לשלם משום שהם העמידו את הקטן במקום שיזיק.

אמנם יש לדעת שדין 'מעמיד' הוא דווקא באופן שהעמיד את הבהמה ממש על התבואה שאינה מחוסרת אלא אכילה, אך אם היא צריכה להמשיך ללכת בכדי לאכול אין להחשיבו כאדם המזיק. וכמו כן דין זה הוא דווקא אם 'ברי היזקא' כלומר שמסתבר מאוד שהבהמה תאכל את התבואה. אך באופן שספק אם ייגרם נזק אזי המעמיד פטור. (יעויין בחזו"א ב"ק סי' א סק"ז, ובפתחי חושן נזיקין פ"ה הערה פז) ונמצא שאין לחייב את ההורים אלא אם מניחים ילד קטן ממש שבוודאי לא ישלוט על עצמו אם יראה ממתק טעים, ודווקא אם העמידו אותו סמוך ממש למקום שבו מונחים הממתקים.

וישנו טעם נוסף לחייב את ההורים וזה מדין 'שומר', דהיינו יש שכתבו כשאדם נכנס לחנות הוא מקבל על עצמו שמירה על הנזקים שהוא עלול לגרום לסחורה שבחנות, וכמו כן הוא מקבל על עצמו שמירה על נזקי ילדיו. יעויין באמרי יעקב (שטרן, בני ברק תשע"ג, חו"מ סימן ח דיני נזקי ממון סעיף ב בביאורים ד"ה ולהטילו על חבירו עמוד קמח) וכן בספר קבא דקשייתא – קבא דיישובא (סי' כד)

אם ההורה פשע בשמירת הילד

כל האמור הוא מעיקר הדין, אמנם אם ההורה פשע בשמירת ילדו והיה לו לחשוש שבנו יזיק לסחורה שבחנות הרי יש עליו חיוב לשלם בכדי לצאת ידי שמיים ככל מזיק בגרמא. כמו כן במקרים רבים ראוי לשלם אף כשאין חיוב כלל וזאת על מנת להשכין שלום בין ההורים לבעל החנות. ולגבי הקטן שעצמו שהזיק, הרי כרגע הוא ודאי פטור לשלם כמ"ש בשו"ע (חו"מ סי' תכד ח) ויעויין עוד בתחומין (כרך יח עמוד 48) במאמרו של הגרז"נ גולדברג. ולגבי תשלום אם הוא יגדל כבר דנו בזה הפוסקים ואין כאן המקום להאריך בזה.

בברכה

יגאל אלון

לשאלות בהלכה הכנסו https://ketertora.co.il/ או חייגו 02-5408030

הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו וצפו בשיעורים מרתקים בהלכה ועוד – https://www.youtube.com/watch?v=zDFXhfdsvyA