לימוד ליל שבועות: סגולות, מעלות ודברי הזוהר הקדוש

אזהרה שלא לדבר דברים בטלים בליל שבועות

על חומר קדושת הלילה הזה ואיסור דברי בטלה יש להביא כאן מה שכתב הרה"ג יוסף משאש זצ"ל בספרו אוצר המכתבים חלק ב סימן אלף – מ, וציין אליו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה יום טוב בדיני חג השבועות.

וז"ל: מכתבך הגיעני בו בקשתני לכתוב להרב יעקב כהן ישצ"ו, שהוא ראש הכפר לדבר על לב הקהל להקבץ יחדיו בביהכ"נ בליל חג השבועות אחר הסעודה ללמוד הסדר הנהוג.

על זה אני אומר שהשינה טובה להם מהלימוד, כי גם אתה ידעת כי כולם עמי הארצות מוחלטים לגמרי לגמרי, ואף אם היו יודעים, אין להם בכפר אף ספר אחד, וא"כ אסיפתם תהיה רק על דברים בטלים, מכל מין דיבור אסור, ולא כן צוה ה' בליל חג הקדוש להתאסף במקדש מעט על דברים בטלים, ומה גם, כולם שותים לשכרה, ובלי ספק שיבואו לידי ריב ומצה, בחרב פיפיות ובזרועות חשופות, וא"כ טוב להם שישארו בביתם ושכבו וערבה שנתם, ויבואו להתפלל שחרית, וגם אתה התכבד ושב בביתך וקרא את הקריאה לבדך, או עם אחר אם תמצא, ודי לך. וגם פה, אם הייתה יכולת בידי הייתי מבטל את הלימוד הזה כי רבו הקלקלות לאין מספר באיסורים דאורייתא ודרבנן, ה' הטוב יכפר, כי לכל העם בשגגה, ושלום.  היו"ם (הרב יוסף משאש)

דברי השל"ה הקדוש על מעלת הלימוד בליל שבועות

כתב השל"ה בספרו (מסכת שבועות, נר מצוה) וז"ל: ולהראות גדולת מעלת זאת הלילה איך שחביב לפני הקדוש ברוך הוא לבלתי נדום רגע אחת מדביקות התורה. גם יש רשות להפסיק בין ענין לענין לדבר דברי התעוררות מוסר ופשפוש מעשים ולתקן תקנות ליראת ה', אכתוב לכם מעשה שאירע קרוב לזמנינו והועתק מכתב המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ שהיה מתחבר בבית של רבינו בית יוסף והופיע עליו רוח הקודש. וזה נוסח הכתוב:

דעו לכם כי הסכמנו החסיד נר"ו ואני עבדו ועבדיכם מהחברים לעמוד על נפשינו ליל שבועות ולנדד שינה מעינינו, ותהלות לה' כן עלה בידינו כי לא הפסקנו רגע רק אשר תשמעו ותחי נפשכם, וזהו הסדר שתקנתי וסדרתי. בלילה ההוא ראשונה תורה קרינן מפרשת בראשית, עד (בראשית ב, א) ויכולו בנעימה בקול גדול. אחר כך בחודש השלישי (שמות יט, א) עד סוף סידרא. עוד מפרשת משפטים (שם כד, א) ואל משה אמר, עד סוף סידרא. עוד מפרשת ואתחנן (דברים ה, א) ויקרא משה אל כל ישראל, עד סוף פרשת שמע ישראל (שם ו, ט). עוד מפרשת וזאת הברכה (שם לד, א) ויעל משה עד לעיני כל ישראל. עוד ההפטרה (יחזקאל א, א) ויהי בשלושים שנה. והפטרה תפילה לחבקוק הנביא (חבקוק ג, א). אח"כ (תהילים י״ט:ב׳) מזמור השמים מספרים, ומזמור יקום אלקים (שם סח). אח"כ האלפא ביתא (שם קיט) בלא השירות (מפרק קכ). אח"כ כל מגילות שיר השירים וכל מגילות רות. ואחר כך פסוקים אחרונים של דברי הימים. וכל זה באימה ביראה בניגון בטעם לא יאומן כי יסופר. ואחר כך למדנו משנה כל סדר זרעים, ואחר כך למדנו על דרך האמת:

ובעת שהתחלנו ללמוד המשנה ולמדנו שתי מסכתות, זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים, והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא והדיבור ההוא מדבר עמנו והתחיל ואמר,

שמעו ידידי המהדרים מן המהדרים, ידידי אהובי שלום לכם אשריכם ואשרי ילדתכם, אשריכם בעולם הזה אשריכם בעולם הבא אשר שמתם על נפשיכם לעטרני בלילה הזה אשר זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה ליושנה. התחזקו ידידי התאמצו אהובי, שמחו ועלצו ודעו כי אתם מבני עליה וזכיתם להיות מהיכלא דמלכא, וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקב"ה ובקע כמה אוירים וכמה רקיעים עד שעלה ומלאכים שתקו ושרפים דממו והחיות עמדו וכל צבא מעלה להקב"ה שומעים את קולכם.

והנני המשנה הא' המייסרת את האדם באתי לדבר אליכם, ואם הייתם עשרה הייתם מתעלה יותר ויותר, אבל עכ"ז נתעליתם ואשריכם ואשרי יולדתיכם ידידי אשר נדדתם שינה מעיניכם, ועל ידיכם נתעלתי הלילה הזה, ועל ידי החברים אשר בעיר הגדולה עיר ואם בישראל ואין אתם כאותם השוכבים על מטות שן שינה שהיא אחד משישים במיתה וסרוחים על ערסותם, ואתם נדבקתם בידו"ד והוא שמח בכם:

לכן בני התחזקו ואמצו ועלצו באהבתי בתורתי ביראתי, ואלו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות מהצער אשר אני שרויה בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבבכם ולא שחוק בפיכם בזוכריכם כי בסבתכם אני מושלכת בעפר.

לכן חזקו ואמצו ועלצו בני ידידי המהדרים, ואל תפסיקו הלימוד כי חוט של חסד משוך עליכם ותורתכם ערבה לפני הקב"ה. לכן עמדו בני ידידי על רגליכם והעלוני ואמרו בקול רם כיום הכפורים ברוך שם כבוד כו'. ועמדנו על רגלינו וקטרי חרצינו משתרין, ואמרנו בקול כאשר נצטווינו. וחזר ואמר, אשריכם בני שובו אל לימודכם ואל תפסיקו רגע, ועלו לארץ ישראל כי לא כל העתים שוות ואין מעצור להושיע ברב או במעט, ועיניכם אל תחוס על כליכם כי טוב הארץ העליונה תאכלו, ואם תאבו ושמעתם טוב הארץ ההיא תאכלו. לכן מהרו ועלו כי אני המפרנסת לכם ואני אפרנסכם, ואתם שלום ובתיכם שלום וכל אשר לכם שלום ה' עוז לעמו יתן כו':

את כל הדברים האלה דבר אלינו ושמעה אזנינו, ורבות כהנה וכהנה מענייני החכמה כמה וכמה הבטחות גדולות, וכולנו געינו בבכיה מרוב השמחה, וגם בשמענו צרת השכינה בעונותינו וקולה כחולה המתחננת אלינו. ואז נתחזקנו עד אור הבקר ולא פסק גירסא מפומנא בגילה ורעדה. ויהי בבקר הלכנו וטבלנו כאשר עשינו שני ימים קודם, ושם מצאנו לשלשה החברים אשר לא נמצאו שמה בלילה ההוא, וגערנו בהם ונספר להם את כל הטובה אשר עשה ה' עמנו, וימס לבם בקרבם וסטרו פניהם וגעו בבכיה, וגם אנחנו התחזקנו כנגדם יען בסבתם לא זכינו עוד והפסדנו כאשר אמר למעלה. ויאמרו, מי יתן והלילה הזאת השניה נתחבר ביחד ונהיה עשרה, והסכמנו לעשות כן. ועם שבלילה ראשון שינה בעינינו לא ראינו אפילו רגע כממריה, וגם ביום לא הונח לישן כי דרוש דרש החסיד נר"ו אחר המנחה וישבנו שם, ועם כל זה שנסנו בעוז מתנינו ועשינו בלילה השניה כסדר הראשון, ומרוב השמחה שהיינו עשרה לא המתינו עד עת קרא המשנה ולא עד חצות כמו בלילה הראשונה שהיה ממש בחצות הלילה, רק תכף שהיינו קוראים דברות של משנה תורה בהגיענו אל פרשת שמע, קול דודינו דופק והתחיל, שמעו ידידים המהדרים מן המהדרים הקיצו ורננו שוכני עפר בסוד עפר העליון שני ההין כו', ודברים רבים של חכמה אמר:

הנה אחר כך אמר אשריכם ידידי אשריכם המעלים אותי, כמה וכמה נתעליתם שאתם עשרה לכל דבר שבקדושה, אשריכם בעולם הזה, אשריכם ואשרי יולדתכם, אל תראו חרפת אנוש ומגדופם אל תחתו כי אתם המעלים לכנסת ישראל, ודעו כי אתם מבני עליה כו' כדלעיל, ואתם מתדבקים בי והכבוד חופף על ראשיכם וחוט של חסד משוך עליכם. ואלמלא נתן רשות לעין, הייתם רואים האש הסובבת הבית הזאת. לכן חזקו ואמצו ואל תפסיקו הקשר, והעלונו בקול רם שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כיום הכפורים ודברים אחרים כמו חצי שעה, וחזרנו לסוד הלימוד:

ואח"כ בחצות הלילה חזר הדיבור פעם שנית, ודיבר שיעור שעה ויותר, וחזר לשבח הענין הלימוד ההוא, ואמר ראו השמע עם קול מדבר בכם שאל אביך ויגדך זקיניך ויאמרו לך, אם זה כמה מאות שנה שמעו או ראו כדבר הזה, ואתם זכיתם, ולכן מכאן והלאה תהיינה עיניכם פקוחות על דרכיכם, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, והחלש יאמר גבור אני, והחזיקו עצמיכם לגדולים כי אתם מבני היכלא דמלכא וזכיתם לפרוזדור, השתדלו ליכנס לטרקלין ולא תצאו מהפרוזדור, כי אשר יצא מפתח שער הפרוזדור דמו בראשו, הקיצו בניי וראו כי אני מסברת אתכם, הקיצו ידידי התאמצו והיו לבני חיל, ועתה אל תתלוצצו חזקו ועלצו וחוט של חסד המשוך עליכם מידי יום ביומו. זרו הלאה ומעכו אותה וראו כי אתם שכורי מחמדת העולם, הקיצו שכורים כי הנה יום בא ויסיר האדם את אלילי כספו ומאודיו בהנאת העולם ואל אלילי זהבו חמדת הממון. ועלו לארץ ישראל כי יש לאל ידכם, רק שאתם מוטבעים בטיט חמדת תבל והבליו. והיוצא מכם ונזור אחור דמו בראשו, וראו את אשר זכיתם אתם מה שלא זכו אחרים מכמה דורות, והאריך הרבה בענין הזה:

ועתה בנים שמעו לי הטו אזניכם תנו לבבכם, מי פתי ישמע בדברים האלה ולא יקח ערמה, וחסר לב ולא יקנה. מי עור ועינים לא יראה זכות בזה, ולא יתן אל לבו לשוב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו, ומעיד אני שמים וארץ כי כל זה שדברתי פה ובקונטריס אינו חלק אחד ממאה ואחד, ואפי' בקונטריס ההוא בין תיבה לתיבה סגולתה כזה ֡ לפעמים, והוא הוכחה כי שם היה דבר נעלם ולא הרשתי עצמי לכתוב אותו:

אחי ועמי שמעו ותחי נפשיכם, כי החברים השלמים אשר ראו כל זה רוח חדשה נתן בקרבם, וגם ביום השבת חזר הדיבור אל החסיד והפלה לשבח את אשר עשינו בשני הלילות האלה, ואמר פעם ופעמים ושלש פקוד לחברים דיסתמרון מחובייהו מאחר שנכנסו לפרוזדור ישתדלו ליכנס לטרקלין, כי אשר יצא החוצה דמו בראשו ואנחנו נקיים. ואז עמד החסיד קודם אכילת הבקר וקבצם כולם ביחד, ודבר הוא אליהם והתרה בהם כאשר צוה. ואח"כ אמר אני עבדכם, ויענו כלם ויאמרו נעשה ונשמע, ותקנו תקנות רבות, ואחת מהם שיהיה יום רביעי כולו לזכר החורבן ושלא נאכל בשר ולא נשתה יין לילו ויומו כל כ"ד שעות, אם לא יהיה בסעודות מצוה או אכסניא או הולך בדרך, וכאלה רבות. ואתם אחי, הקיצו חזקו ואמצו עלצו בעבודת יוצרינו, וראו כי כפי המובן מדברי המגיד ליל ראשון של שבועות, גם אתם או כולכם או מקצתכם כמו כן נועדתם לעבוד את ה', וכן נזכרתם. ובליל השני לא נזכרתם, לכן עמדו על נפשיכם ושימו כל הדברים האלה על לבבכם, ומי יתן והיה כפי המדבר אליכם אז תראו ותתמהו ופקחו עיניכם ממה שהובטח בקונטריס הזה במראה אחרונה, כי נדר החסיד ואני לשבת בארץ והחברים ויבא מלאכים כו', לכן כל אחד יתן אל לבו ועיניכם אל תחוס על כליכם, ולא יעצם עיניכם חמדת העולם ומיעוט ההבטחה, פן תתנחמו ואין לאל ידיכם, כי כבר אמר עת הזמיר הגיע, ולא כל העתים שוות, פקחו עיניכם, ואין לי פנאי להאריך בזה יותר, ולבי בוער בקרבי. ראו כמה סבות סבב האל עלי מה שאין לשכל האנושי מבואר כן, ואני בער ולא אדע, והיתה הכוונה מאתו ית' להראות אלי הענין הגדול הזה. ואתם גם אתם התאוששו והתקוששו והשיבו על לב, והחלש יאמר גבור אני, ואיש את רעהו יעזורו ואני את נפשי הצלתי, חזקו אל תרפו ידיכם:

ודעו כי גם קבלו החברים הנה, כי בערב ט' באב לא יאכלו שום תבשיל ואפי' של עדשים וזה כל היום, ובסעודה המפסקת פת חרבה וקיתון של מים וכאלה רבות עמהם. לכן חושו על כבוד יוצריכם ותנו אליו כבוד, והזהרו פן תתנחמו חלילה. ואל שדי אתחנן, יתן בלבבכם לחוס על עצמיכם, ויזכנו להתאחד עמכם אל אדמת הקודש לעובדו שכם אחד, אמן. כה דברי לשוני, אחיכם שלמה הלוי אלקוויץ, עד כאן הכתב:

אשרי עין ראתה כל אלה, על כן כל אחד יקדש ויטהר עצמו בתוספות קדושה וטהרה, וטוב שיזהרו שלא ידברו באותה הלילה בשום לשון חול רק הכל בלשון הקודש:

סגולת הלימוד בזה הלילה להינצל מכרת

בספר מגן אבות להרשב"ץ כתב, מי שלא ישן בלילה של שבועות מובטח לו שישלים שנתו.

וכן בספר "פתורא דאבא"  (מנהגי האר"י) כתוב: "ודע בי כל מי שלא ישן בלילה הזה כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכמ"ש רשב"י בהקדמת בראשית וז"ל, "דיפיק ההוא שתא בשלם וכו' ע"ש ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם בשנה ההיא תלויה בעניין זה כי אם לא ישן כלל ודאי שאל ימות בשנה ההיא ודי בזה. ולכן פשט המנהג הזה בישראל לעסוק בתורה כל ליל חג השבועות כו".

וכן כתב אליה רבה (סי' תצד) וז"ל: "ודע שכל מי שבלילה לא ישן כלל ועיקר ויהיה עוסק בתורה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק. ע"כ.

מהו המקור למנהג לימוד תורה בליל שבועות?

זוהר פרשת אמור דף צח ע"א חסידים הראשונים לא היו ישנים בזה הלילה של חג השבועות, והיו עוסקים בתורה כל הלילה, ואמרו, נבוא לנחול את התורה שהיא ירושה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות, ובזה הלילה כנסת ישראל שהיא השכינה מתעטרת עליהם, וכו'.

ובהקדמת הזוהר (הקדמה ח ע"א) כתב שכל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות, והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון.

וכן כתב בספר סדר היום (סדר חג השבועות)

מהו הטעם למנהג לימוד תורה בליל שבועות?

בספר מטה משה (עמוד העבודה דיני שבועות סי' תרצד) כתב: "נהגו קדמונים ז"ל משרתי עליון שלא לישן בליל שבועות, ועכשיו בשתי לילות. ובכל לילה קורין בתורה בנביאים ובכתובים, ומדלגין בתלמוד ובאגדות, וקורין בחכמת של סתרי תורה עד אור הבוקר, וקבלת אבותיהם בידיהם. והעניין הוה טוב ונכון הוא, ואשריהם ואשרי העם שלו ככה. והטעם ידוע לחכמי האמת". (והוא על פי הזוהר הנ"ל)

והמגן אברהם (סימן תצד) כתב: "איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתור' וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ,ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקדוש ברוך הוא להעיר אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה". והובא באליה רבה. (סימן תצד)

ועיין חזון עובדיה (יום טוב) מה שהביא עוד טעם מהאבן עזרא ודחאו.

לימוד התיקון או גמרא וכדומה

כתב מרן בחזו"ע דלכתחילה יש ללמוד סדר התיקון "קריאי מועד" שנסדר על פי המקובלים, ומכל מקום מי שחשקה נפשו ללמוד ש"ס ופוסקים יש לו על מה שיסמוך.

וכאן יש להביא מעשה נפלא שהובא בספר שרי המאה (חלק ב עמוד צה, וכן הוא בספר שיח שרפי קדש חלק ג סימן תמז) אודות המגיד מדובנא שהיה פעם בליל שבועות אצל הגאון מווילנא, והגאון למד סדר התיקון, והמגיד היה לומד ש"ס ופוסקים, ושאל אותו הגאון מדוע אינו לומד התיקון? והשיבו במשל לאברך אחד שאחר חתונתו היה דוחק אותו חותנו לילך לעסוק במסחר ולפרנס את ביתו, והציע לו שילך לשוק לראות עסק הסוחרים וללמוד מהם איזה מסחר טוב הוא ויעסוק בו, והלך לשוק וראה בחלקו של השוק באזור שבו מוכרים בדים, שיש לפני החנויות חלון זכוכית ושם מונח פיסות בד קטנות סוגים מסוגים שונים, וירא כי טוב ואץ רץ לרכוש חנות והניח בזה החלון את כל סוגי הבדים לראווה, אך בתוך החנות לא הניח כלום והיא הייתה ריקה, וכשחותנו ראה כן גער בו באומרו אליו שוטה שבעולם, הלא כל החנויות שראית היו מלאים בכל טוב, והחלון ראוה הוא רק כמעיד על התוכן של החנות, אולם חנות זו ריקה היא מכל ומה יועיל הבדים שיש בחלון ראוה?

אף אני אמר המגיד בענוותנותו המחסנים שלי ריקים והתיקון הזה נועד לכבודו הגאון שכל התורה פרושה לפניו ובחג השבועות לו נאה ויאה ללמוד התיקון שהוא על סדר התנ"ך כמה פסוקים מכל פרשה, ובכל קריאה של אותם הפסוקים הוא כעין סימן לאותה הפרשה שיודע אותה הוא מכבר על כל דקדוקיה, משא"כ לאדם הפשוט יש להניח לו שילמד במה שליבו חפץ. ע"כ.

בברכה

אלון בן שבת

לצפיה בשיעורי וידאו מרתקים הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו https://www.youtube.com/channel/UCTQSARQoMkI7SmNvVt5Ievw

לתרומות ואחזקת בית ההוראה והמענה הטלפוני הכנסו עכשיו https://ketertora.co.il/donate/