קיבל כסף פיצוי לתיקון הרכב ולא תיקן האם גזל בידו?!

שאלה:

ראובן מכר לשמעון רכב עם בעיה מסויימת [דהיינו בתקופה הקרובה יכול הרכב להתקלקל מחמת בעיה זו] והוא לא גילה לשמעון את הבעיה, ואכן כעבור מספר ימים שמעון הקונה יוצר קשר עם ראובן המוכר ואומר לו שישנה בעיה ברכב, ראובן לא מתכחש ואומר לו שהוא ישלם לו על כך, שמעון המשיך לנסוע עם הבעיה ורק כעבור שבועיים הוא נזכר ופנה בשנית לראובן בבקשה לשלם לו על התיקון, ואכן ראובן שילם לשמעון על תיקון הרכב סך x , לאחר שראובן שילם על התקלה, שמעון בהיותו תם וישר אמר לראובן תודה רבה על הכסף אבל אני לא מתכוון לתקן את הרכב ואני אסע בו עד שיתקלקל לגמרי ולאחר מכן אמכור אותו לחלקי חילוף, ראובן המוכר מרגיש מרומה וטוען "אם שמעון הקונה רוצה להמשיך לנסוע ברכב עד שהרכב יתקלקל לגמרי ולאחר מכן למוכרו לחלקי חילוף למה הוא גבה ממני את הכסף לתיקון?" וכאן נשאלת השאלה האם אדם צריך לשלם על נזק בכדי שהניזק יטפל בבעיה, או שהניזק יכול לטעון מה איכפת לך מה אני עושה עם הכסף אתה צריך לשלם לי ותו לא?

תשובה:

חיוב הקונה הוא לשלם על נזק ו/או הקלקול, והקונה מבחינתו לא חייב לתקן את הנזק, כמו כן זכותו של הקונה לקחת את הכסף לכל מטרה שירצה.

נימוקים:

בדרך כלל מקרה כזה נכנס תחת הקטגוריה של מקח טעות על כל היבטיו, אבל בנידו"ד שמעון הקונה לא טוען טענת מקח טעות, הוא מעוניין שהמקח יתקיים אלא הוא רוצה שיביאו לו את הכסף של עלות התיקון והוא למעשה ימשיך לנסוע ברכב עד קלקולו הסופי ולמוכרו לחלפים.

ומשכך, נדון במקרה שלנו כפי שדנים במקרה של נזק, היינו רכבו של שמעון ניזוק ע"י רכבו של ראובן, ושמעון אומר למזיק שלם לי את הנזק שאתקן אותו במוסך מורשה! ואכן המזיק שילם במזומן לניזק, ולבסוף הניזק לא תיקן את הרכב אלא לקח אותו למוסך ערבי השאלה היא האם זה גזל?  כאן התשובה ברורה למדי, שכן, חיוב המזיק לשלם על הנזק והניזק לא חייב לתקן את הנזק, דהיינו הסכום שהמזיק חייב זה עלות התיקון במוסך מורשה כבקשת הניזק. והניזק לא חייב לתקן את הנזק, וזכותו של הניזק לקחת את הכסף למטרות אחרות ו/או לא לתקן את הנזק כלל.

נחלקו הש"ך וחזו"א האם חיוב תשלומים של נזיקין הוא חיוב תשלומים כדי שיוכל לתקן את הנזק, או החיוב תשלומים לא קשור לתיקון הנזק, ונפק"מ היא אם התייקר תיקון הנזק אחרי הנזק, שלדעת הש"ך (סימן צה וסימן שפז) החיוב תשלומים לתקן את הנזק, ולכן אם התייקר חייב להוסיף, ולדעת החזו"א (ב"ק סימן ו סוף אות ג) החיוב תשלומים בשעת הנזק ולא כדי לתקן, וגם אם התייקר אינו חייב להוסיף על התשלומים.

אולם לכו"ע בין לש"ך ובין להחזו"א החיוב הוא לשלם ולא לתקן בפועל, וזכותו של הניזק לא לתקן את הנזק. וזאת בשונה מנזקי גוף כמ"ש הגמרא בב"ק (פה.) שמבואר שם שאם אדם הזיק את חברו בגופו לא יכול הניזק לקחת את הכסף לעצמו ולא לרפא את עצמו בצורה מושלמת, מהטעם הפשוט שאומר המזיק לניזק שהנזק יישאר בגופו ויאשימו את המזיק בדבר. וכן פסק בשו"ע (חו"מ תכ, כג) "אמר הנחבל תן לי שכר הרופא ואני ארפא את עצמי, יכול החובל לומר לו שמא לא תרפא את עצמך יפה ויקראו אותי מזיק לעולם." אולם כל זה דווקא בנזקי גוף, אבל בנזקי ממון חייב המזיק בתשלומים, וזכותו של הניזק לקבל את הכסף ולהשתמש בהם למטרות אחרות.

בברכה

יגאל אלון.

לשאלות בהלכה הכנסו לאתר כתר תורה וקבלו מענה מיידי https://ketertora.co.il/