ימי בין המיצרים הם ימי אבל לעם ישראל כי בי"ז בתמוז הובקעה העיר ירושלים, ונכנסו האויבים והרגו בישראל טף ונשים עד יום תשעה באב שבו נשרף בית המקדש.
כן, ריקודים ומחולות אסורים בימי בין המצרים. מגן אברהם (סימן תקנא סק"י) כתב שאסור לעשות ריקודים ומחולות בתקופה זו. וכך פסקו גם הבן איש חי (דברים אות ה) וכף החיים (תקנא אות לט).

אין לשמוע בבין המצרים שירים שיש בהם כלי נגינה שיש להמנע משמחה בבין המצרים וכמו שאסר המגן אברהם ריקודים ומחולות. וכ"כ בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סימן קכז) ובשו"ת יחוה דעת (חלק ו סימן לד) ולאו דווקא כלי נגינה ממש אסור, אלא אפילו אם שומע שירים על ידי מכשיר "טייפ" וכדומה אסור.
מותר לשמוע שירים עם כלי נגינה בבין במצרים בסעודת מצוה וכמו שכתב הכנה"ג בסימן תקנא (הגב"י אות לג)
וסעודות מצוה הן: סעודת חתן וכלה בכל שבעת ימי חופתם, (אבל באירוסין או וורט- סגירת תנאים אסור) סעודת מילה, (אולם בסעודת ברית יצחק אין לשמוע מוזיקא) פדיון הבן, סיום מסכת, בר מצוה או בת מצוה בזמנה.
אין להקל לשמוע שירים גם ביום שישי אחר הצהרים, ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל היקל בזה לרדיו חרדי בכדי שלמנוע מאחרים שישמעו שירים חילונים, אבל אין ללמוד מזה להתיר לכל אחד באופן פרטי. (ילקוט יוסף ארבע תעניות עמוד רט) וראה בספר אור המועד עמוד תתמו מה שציין בזה להרה"ג מאיר מאזוז זצ"ל בספר מקור נאמן סימן תקג שהיקל בזה ומה שהביא עוד מיחוה דעת חלק א במילואים עדות לפני כמה מאות שנים שנהגו בבית הכנסת בפראג לנגן בכלי שיר לפני כניסת השבת בכדי להיכנס לשבת מתוך שמחה מפני שהיו שרויים בצער גדול מחמת הפרעות שהיו פוקדים אותם. ועכ"פ למעשה אין להקל אלא במקום חשש מכשול.
חולה הרתוק למטתו שזקוק הוא לשמוע שירים ויש בזה מעט רפואת הגוף, יש להתיר לו, ואין להחמיר במקום חולי. (ילקוט יוסף שם עמוד רי) וכן בחולי הנפש שסובל מעצבות ודיכאון וכדומה שיש להתיר בפשיטות. ומי שהוא חולה עצבים מותר לו לשמוע שירים אפילו בתשעה באב (אור לציון עמוד רלה)
מותר כיון שאין זה מביא לידי שמחה וריקודים ומחולות (ילקוט יוסף) וכן מותר להקרין מצגת חינוכית בכנס של ארגון לקירוב רחוקים אף שיש בה מוזיקת רקע. (אמת ליעקב קמיצנקי עמוד קכז)
מותר כיון שאין זה מביא לידי שמחה וריקודים ומחולות
מותר, אולם אם היא מוזיקא שיש באפשרותה להביא לידי ריקודים ומחולות אסור. וכל שכן מה שהמציאו מוזיקא קיצבית מאוד על ידי בינה מלאכותית שהדבר אסור בהחלט אף שאין זה הקלטה של כלי נגינה כלל ועיקר.
בקונטרס רשימות להגאון רבי חיים פנחס שיינברג עמוד כב כתב שמניעת שמיעת שירים בבין המצרים הוא רק בזמר של שמחה, ולא במנגינות שקטות. ושכן"כ בהליכות שלמה (מועדים תיב) שרק מוזיקא המעוררת ריקוד אסורה. אולם בילקוט יוסף עמוד ריא כתב להחמיר בזה. ועכ"פ כשיש צורך אפשר להקל בזה.
מי שפרנסתו לנגן אצל נכרים או שהוא מורה לנגינה יכול להמשיך בעבודתו לצורך פרנסתו. וכן התלמיד כשרואה שאם ימעט בבואו לשיעורי הנגינה ויפסיק להתאמן בתקופה הזאת ילך לאיבוד מהירות וזריזות אצבעותיו וכדומה כי האימון בזה הוא העיקר, יש להקל להם כי כל מטרתם היא לצורך פרנסה או לצורך שמירה על מומחיותו בניגון. (תראה אור לציון חלק ג פרק כה שאסר בזה אף לצורך לימוד, והעיקר להקל בזה וכן שמעתי בילדותי מהגאון הרב יעקב יוסף זצ"ל וכ"פ בילקוט יוסף עמוד ריד)
מותר להשמיע מוזיקא לצורך הפעלת ילדים ובפרט שאלו שירים המיוחדים לילדים ואין בהם חשש של ריקודים ומחולות וכן מותר לאמא להשמיע שירים לילדיה לפני השינה בכדי להשכיבם.
נהג אוטובוס שעובד שעות רבות ורוצה להשים מוזיקא בשביל שיהא עירני, יש להקל והכל לפי הענין (כך הורו בשם הגריש"א זצ"ל)
ישנם אשר צריכים לשמוע מוזיקא בקצב מסוים על מנת להמריץ את גופם בשעה שעושים התעמלות או ריצה וכדומה לצורך בריאות הגוף ויש להקל בזה כל שכוונתו בזה לצורך ההתעמלות ולא להנאה (על פי הגמרא סוטה מח. והובא במשנה ברורה סימן תקס סקי"ג שזמרה של מושכי הספינות או מושכי צמד הבקר לחרישה שרי שאינו אלא לזרזם במלאכתם.
מותר כיון שאין שום כוונה ליהנות מכך. וכן הדבר מותר כשממתינים על קו הטלפון וברקע מושמעת מנגינת המתנה.
בברכה
אלון בן שבת
רוצים לזכות להיות להיות שותפים באחזקת בית ההוראה הארצי כתר תורה? הכנסו עכשיו https://ketertora.co.il/
לצפיה בשיעורים מרתקים הכנסו לערוץ היוטיוב שלנו https://www.youtube.com/watch?v=zDFXhfdsvyA
תורמים לכתר תורה מסייעים באופן ישיר להמשך המפעל הגדול של הארגון, אשר פועל להאדרת הטהרה בעם ישראל. תרומתכם מאפשרת את קיום הפעילות החשובה הזו, ובזכותה תבורכו מן השמיים.
עזרו לנו להמשיך את המפעל הגדול הזה ולהאדיר את הטהרה בעם ישראל ותבורכו מן השמיים
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לאפשר תפקוד בסיסי ולבצע פונקציות מסוימות. כאן ניתן לנהל כל קטגוריה.