האם מותר לגדל כלב רע בעיר הסמוכה לספר

שאלה:

לראובן יש שכן (שמעון) ולו שלושה כלבים אימתניים אשר מפילים חיתתם על כל רואיהם, מה גם שהם נובחים בשעות היום והלילה לא ישבותו על כל עובר ושב, כך שאין לראובן מנוחה לא ביום ולא בלילה,

אשת ראובן ובניו ביקשו מהשכן הן בלשון רכה והן בלשון קשה שיוציא ויסלק את הכלבים מביתו כי חייהם נהפכו לסיוט מתמשך עד כדי כך שהם שוקלים לעזוב את היישוב בגלל אותם כלבים,

ואילו השכן שמעון טוען שמכיון שהיישוב כוכב יעקב מוגדר כעיר הסמוכה לספר מותר לו לגדל כלב,

מה גם שכלבים אלו מהווים שמירה כנגד בעלי חיים ההולכים על שנים הן בני ברית והן שאינם בני ברית,

ועל טענה זו השיב ראובן הן אמת שאנו קרובים לספר ולכאורה יש "היתר" לגדל כלב, אבל זה היה בזמנים קדמוניים שלא היה שמירה מקצועית כדהשתא שאנו גרים ביישוב שיש לו שמירה מעולה ומקצועית ולא צריך כלבי שמירה, ומשכך, ראובן דורש שהשכן יסלק את הכלבים לצמיתות.

תשובה:

אין לגדל כלב שמפריע למנוחת השכנים, והטענה שדין היישוב כעיר הסמוכה לספר היא הייתה נכונה בזמנים קדמוניים ששם לא היה שמירה מקצועית והיו נזקקים לכלבים,

אבל כיום שבכל יישוב באיזור יו"ש מלבד כיתות הכוננות לרבים יש נשק אישי, זאת בנוסף לשמירה הדוקה שכל פרק זמן מסוים ישנו סיור בטחוני שעורך סיבוב סמוך לגדר ההפרדה כך שהמחבלים חוששים מהסיירים ולא באמת מהכלבים שבשעת אמת הם יירו בהם.

נימוקים:

והנה חשבתי שלכאורה יהיה מותר לגדל כלב בכל מצב מזה שהאמורא שמואל עצמו גידל כלב כמובא בגמ' (חולין קיב.) "שמואל שדי ליה לכלביה" דהיינו הוא זרק לכלב שלו.

וגם בעירובין (פא.) מובא "אמר ר' חייא בר אבין אמר רב מערבין בפת עדשים איני והא ההיא דהואי בשני דמר שמואל ושדייה לכלביה ולא אכלה".

מכאן ראיה שאפי' אמורא כשמואל גידל כלב א"כ מה יש לנו להלין על שמעון השכן שמגדל כלבים?

אולם יש לדחות זאת על הסף, שכן, הגמ' בב"ק (פג.) אומרת שבנהרדעא מותר לגדל כלבים מכיון שהיא עיר הקרובה לספר, וכידוע שמואל היה גר בעיר נהרדעא כדאמר שמואל בגמ' (ברכות נח:) נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, ולכן שמואל גידל כלב. כך שהראיה משמואל שגידל כלב נפלה בבירא ואין להוכיח משמואל כלום.

ואולי נוכיח ממקום שמותר לגדל כלב אפי' לא קרוב לעיר ספר, שהרי מצינו בגמ' שבת (ל:) שדוד המלך ע"ה מת שלח שלמה לחכמים "..וכלבים של בית אבא רעבים", רואים שדוד גידל כלבים.

זאת ועוד, במדרש בראשית רבה (פרשה עג, יא) כתוב שליעקב אבינו ע"ה היו שישים ריבוא כלבים, ורבנן אמרי מאה ועשרים ריבוא לשמור על צאנו הרי שהיה להם כלבים אלא יש ליישב שיתכן שהם גידלו זאת לשמירה מגנבים כך שזה לא ראיה להיום.

והנה לאחר עיון מחודש בדברי הגמ' בב"ק (עט:) כתוב לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת, ובגמ' ב"ק (פג.) מובא ת"ר לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר וקושרו ביום ומתירו בלילה,

ובתוספתא (ב"ק פ"ח, ה"ה) מובא כשם שאין מגדלין בהמה דקה כך אין מגדלין חיה דקה ר' שמעון בן אלעזר אומר מגדלין כלבים כופרים (כלבים קטנים) וחולדות הסניאין וחתולין והקופות דברים המנקים את הבית, אע"פ שאמרו אין מגדלין כלבים בישוב אבל מגדלים בעיירות הסמוכות לספר, בימים קושרים אותן בשלשלאות של ברזל ומתירין אותן בלילות, ר' אליעזר אומר המגדל כלבים כמגדל חזירים ע"כ. וע"ע בירושלמי (ב"ק פ"ז ה"ז דף לג: לד.)  וכן פסק הרי"ף (בב"ק דף ל. מדפי הרי"ף) דלא יגדל אדם את הכלב אא"כ היה קשור בשלשלאות אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר ביום קושרו ובלילה מתירו, וכן פסק הרא"ש (שם פ"ז סוף הלכה כט). וכן פסק הרמב"ם (נזקי ממון פ"ה ה"ט) וז"ל: "וכן אסרו חכמים לגדל חזירים בכל מקום ולא את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת אבל מגדל הוא כלבים בעיר הסמוכה לספר ביום קושרו ובלילה מתירו ואמרו חכמים ארור מגדל כלבים וחזירים מפני שהזיקן מרובה ומצוי". עכ"ל

וז"ל: השו"ע (חו"מ תט, ג) אסור לגדל כלב רע אלא אם כן הוא אסור בשלשלאות של ברזל וקשור בהם ובעיר הסמוכה לספר מותר לגדלו וקושרו ביום ומתירו בלילה עכ"ל, ומדבריו משמע שדווקא כלב רע אסור ויש לעיין איך יצאנו מחשש נביחה והפלה מחמת הפחד בזה שהוא קשור והסמ"ע (סק"ה) כתב על כך וז"ל: "אא"כ קשור בשלשלאות של ברזל דאז אין את הטעם שינשוך וגם טעם שמנבח ומפילות הנשים מיראתו אין כאן כיון שיודעין שהוא קשור לא מתייראים ממנו ואינן מפילות". עכ"ל. שמע מינה מדבריו שאם אין יודעים שהוא קשור הרי זה בכלל האיסור.

ועוד כתב הרמב"ם שזה אחד הדברים שמנדים עליהם זה מי שיש ברשותו כלב רע כמובא בהלכות תלמוד תורה (פ"ו הי"ד אות ז) "מי שיש ברשותו דבר המזיק כגון כלב רע או סולם רעוע מנדין אותו עד שיסיר היזיקו" עכ"ל. לכאורה יש לדייק מדברי הרמב"ם שכתב בנזקי ממון שרק בעיר הסמוכה לספר מותר לגדל כלבים אבל סתם כך אין לגדל כלבים ולא חילק אם זה כלב רע או לא. וכאן בהלכות ת"ת הוא כתב שעצם זה שאדם מגדל כלב שהוא כלב רע אזי מנדין אותו. השאלה היא מהו "הרע" שגורם שמנדין את בעליו.

לכאורה אולי נראה לומר שעצם זה שהוא נובח ומטיל אימה זה מה שהופך אותו לרע ולא משנה אם הוא קשור או לא, עצם זה שהוא כבר לא בגדר של חיית מחמד שלא מציקה לאף אחד הוא נחשב רע. ובנידו"ד שקבוצת הכלבים מפריעה לשכנים נובחים שעות על גבי שעות ללא שום סיבה אמיתית ומאיים על כל עובר ושב הופכת אותו לרע בעצמותו.

מה גם שמדיני שכנים הוא נחשב למזיק כמ"ש בספר פתחי חושן (נזיקין פרק ה הערה צח) שכותב שכלב נובח אפי' בבית ומפריע למנוחת השכנים הוא בכלל נזקי שכנים, וע"כ יש להיזהר להחזיקו באופן שלא ינבח בלילה או בשעה שדרך בני אדם לנוח.

זאת ועוד, ראיתי במהרש"ל בספרו ים של שלמה (ב"ק פ"ז סימן מה) כתב לכן כל איש יר"ש לא יגדל כלב אלא כלבים כופרים וכה"ג שמשונים בצורתם שהם עומדים לצוד עמהן או לנוי בבית אבל סתם כלב אף שאינו נושך מ"מ אסור משום שהוא מנבח על כל מי שאינו מכיר ומחמת נביחתו הוא קרוי רע לכן כל איש יר"ש לא יגדל כלבים וכו' עכ"ל. רואים מכאן עצם זה שהוא מנבח כבר יש איסור בגידולו. ועיין בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סימן יז) מה שכתב להוכיח אחד שגידל כלבים בחצרותיו וטירותיו

והנה אחת הטענות של ראובן הייתה שיש שמירה שאנו גם משלמים עליה, ומשכך, לא צריך בשביל זה לגדל כלבים. טענה זו אכן נכונה מהטעם הפשוט אז בזמנים קדמוניים לא הייתה שמירה קבועה של חברת שמירה ו/או של הצבא כך שהייתה סיבה די טובה לגדל כלבים, וסיבה הזו לא קיימת היום בגלל שיש חברת שמירה אז אין ההיתר לגדל כלב, ולא צריך להסתתר בטענה של עיר הסמוכה לספר בשביל לגדל את הכלבים. אשר ע"כ לענ"ד הכלבים שמנבחים ומפריעים יש לסלקם ע"מ שלא יפריעו לשכן.

בברכה

יגאל אלון

היו שותפים בהחזקת בית ההוראה תרומה לכתר תורה

הכנסו לערוץ היוטיוב של כתר תורה ערוץ היוטיוב של כתר תורה