צורת אמירת הוידוי

כשמתוודה שוחה מעט, ויאמר את הוידוי בנחת ובמתינות ובלב נשבר. וכתב בשער הכוונות, כי בעת שאומר את הוידוי יש לו להכות ביד ימינו כפוף כמו אגרוף על הלב ובצד שמאל, ובכל מילה הכאה אחת (ילקו"י או"ח קלא,ח). העיקר להכות באמירת אשמנו ולא באמירת 'על חטא' ומה שנהגו להכות על אמירת 'על חטא' הוא מנהג (אול"צ ד יז,א).

וידוי בעמידה

יש שעומדים ביום הכיפורים בשעת התפילה על הרגלים כל היום וכל הלילה כדי להידמות למלאכים (שו"ע או"ח תריט,ה; משנ"ב תריט,יג). ההלכה היא, שצריך להתוודות בעמידה, ואפילו אם הוא שומע מהש"ץ והתוודה כבר, ביום כיפורים צריך לעמוד (שו"ע או"ח תרז,ג). עיקר הוידוי עד המילה: 'תעתנו' (מטה אפרים תרז,יא). יש אומרים כי צריך לעמוד עד אחר אמירת: 'על חטאים שאנו חייבים עליהם ארבע מיתות בית דין' כי גם 'על חטא' הוא חלק מן הוידוי  (משנ"ב תרז,י; אול"צ ד יז,א). ויש אומרים שאפשר לשבת באמירת 'על חטא', שרק בוידוי העיקרי יש לעמוד ולא באמירת 'על חטא' וכך חלק נוהגים, ואין להכביד יותר על הציבור (יתד המאיר 72, הרב מאזוז).

להצטרפות לקבוצת 'שונה הלכה - עם תמונה' בווטסאפ