האם מותר לאכול אבקת חלב נכרי

שאלה

האם מותר לאכול אבקת חלב נכרי לגדולים או לקטנים

תשובה

בשאלה זו דנו באורך כמה וכמה מאחרוני זמנינו וכאן אכתוב הדברים בקיצור נמרץ.

מקור הדין בגמרא והראשונים

בגמרא ע"ז (לט) תנו רבנן, יושב ישראל בצד עדרו של עובד כוכבים ועובד כוכבים חולב לו ומביא לו ואינו חושש. היכי דמי, אי דליכא דבר טמא בעדרו, פשיטא, ואי דאיכא דבר טמא בעדרו, אמאי. לעולם דאיכא דבר טמא, וכי קאי חזי ליה וכי יתיב לא חזי ליה, מהו דתימא כיון דיתיב לא חזי ליה ניחוש דילמא מייתי ומערב ביה, קמ"ל כיון דכי קאי חזי ליה אירתותי מירתת ולא מערב ביה.

וכתב הטור בסימן קטו דאם יודע שאין לו דבר טמא בעדרו וישראל יושב מבחוץ מותר ואפילו אין יכול לראותו.

והבית יוסף שם הביא מהמרדכי שכתב בשם רבינו פרץ דאף אם אין לו בהמה טמאה בעדרו צריך שהישראל יהיה שם בתחילת החליבה דיש לחוש שיערב או יניח דבר טמא בכלי קודם שיבוא הישראל לשם. וכ"כ הסמ"ק. (דף קיב) והשערי דורא (סימן פב) בשם רש"י דאפילו אם אין לו דבר טמא בעדר אסור, דלא ניפוק מינה חורבא, ופורץ גדר ישכנו נחש. וכתב מרן הבית יוסף על דברי המרדכי דרצונו לומר דכשיהיה שם בתחלת החליבה אפילו אם אחר כך יוצא ונכנס שרי.

דברי שולחן ערוך והרמ"א

ובשולחן ערוך שם סעיף א פסק דחלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו אסור שמא עירב בו חלב טמא. ואם היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ, אם ידוע שאין לו דבר טמא בעדרו מותר אפילו אין הישראל יכול לראותו בשעה שהוא חולב. ע"כ.

נמצא דס"ל למרן דאף כשידוע שאין לו דבר טמא בעדרו אסור אלא א"כ ישראל יושב מבחוץ ואז מהני אפילו אם אין יכול לראותו.

וכ"כ הרמ"א ס"א וז"ל: ושפחות שחולבות הבהמות בבית ישראל או בדיר שלהם כל מקום שאין בית עובד כוכבים מפסיק ואין לחוש לדבר טמא מותר אפילו לכתחילה להניח אותן לחלוב אע"פ שאין שם ישראל כלל דמאחר שהוא בבית ישראל או בשכונתו אין לחוש לדבר טמא (ש"ד סימן פ"ב בשם ר"ת ומהרא"י שם) אבל אם בית עובד כוכבים מפסיק צריך להיות ישראל שם כאילו חולבות בבית עובד כוכבים (או"ה שם).

אם חלב עכו" נאסר משום דבר שבמנין

והנה הרשב"א כתב בתורת הבית הארוך (בית ג' שער ו' דף צ' ע"ב) דכל דבר שנאסר במשנת אין מעמידין נאסר במנין, וכל שנאסר במנין אפילו שבטל הטעם לא בטל דבר. ע"כ. והובא בשדי חמד (מערכת חלב של נכרי סימן א) ושכ"כ מהר"י ברונא (סימן עח).

אולם הנה הרדב"ז (סימן עה) כתב דחלב גוי לא נאסר במנין אלא משום חשש תערובת חלב טמא. והביאו הפרי חדש (סימן קטו סוף סק"ו) וכתב שבמקומות שאין חלב טמא מצוי, או שהוא יותר ביוקר מחלב טהור, מותר לקנות חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, וכן המנהג פשוט בעיר אמסטרדם, ושכן נהג בעצמו להקל. ע"ש. וכ"כ הפרי תאר (ס"ק א) בד"ה ולענין דינא, וכ"כ בשו"ת הרשב"ש (סימן תקנד) וכ"כ מהר"ש דוראן בשו"ת חוט המשולש שבסוף שו"ת התשב"ץ (הטור הראשון סימן לב).

וגם בדברי הרשב"א עיין בשו"ת חקקי לב שדס"ל בדעת הרשב"א כהנך פוסקים דאיסור חלב עכו"ם לא נאסר במנין ושעיקר דברי הרשב"א מוסבים על גבינת עכו"ם ולא על חלב. וע"ש עוד שהביא שכך דעת הרמב"ם (מאכ"א פרק ג הי"ג) והסמ"D (לאוין קב"ל) והרמב"ן והריטב"א (חידושיו לע"ז על דף לה) וארחות חיים ושכן נראה מדברי התוספות בד"ה חדא, והמרדכי ורבינו יונה ועוד. ע"ש.

אולם הבית יוסף בסו"ס קטו כתב וז"ל: אבל גבינת העו"ג אף ע"פ שנודע שכלו כל צחצוחי חלב שבה אסור לפי שסתם גזרו על גבינות העו"ג בכל גווני כמו שכתבתי ה"נ חלב של עו"ג גזרו עליו ואסרוהו סתם משום חשש תערובת חלב טמא בכל גווני אסרוהו ללקחו מהם ולאכלו בשום ענין אפי' לעשות ממנו גבינה או חמאה ולבשלם עד שיכלו צחצוחי חלב שבהם דלא פלוג רבנן בגזירתם וכו'. וכ"כ בכס"מ (מאכ"א פרק ג).

וכוונת הפר"ח לחלק בין אם אין מצוי בעדרו אבל מצוי באותה העיר שמערבים חלב טמא, לבין אם אין מצוי באותה העיר חלב טמא כלל, או שהחלב הטמא ביוקר. ולפי המבואר יש לתלות דין זה באם איסור חלב עכו"ם הוא דבר שנאסר במנין או לא, דאם הוא דבר שנאסר במנין, אף שבטל הטעם לא בטלה התקנה, ואף במקום שאין מצוי חלב טמא כלל באותה העיר או שהחלב הטמא ביוקר אין להקל.

וכבר נתבאר שכך דעת מרן שקיבלנו הוראותיו בבית יוסף ובכס"מ (ומדברי השו"ע שכתב דאף בידוע לו שאין לו דבר טמא בעדרו אין להקל אלא אם הישראל יושב מבחוץ אף שאין יכול לראותו. הרי דבעי עכ"פ שישראל ישב מבחוץ,  והמעיין יראה שאין לדייק כן, דהשו"ע מיירי רק שאין מצוי בעדרו ולא שאין במצוי באותה העיר כלל, וכ"כ הפר"ח במפורש בדעת המרדכי שהוא מקור דברי השו"ע כנ"ל. גם בשו"ת חקקי לב שם לא הוכיח מדברי השו"ע אלא מדברי הבית יוסף והכס"מ)

ומרן החיד"א בספר שיורי ברכה (סימן קטו) כתב ולענין הלכה במקום שאין מנהג בעיר פשוט לכל להקל, יש להחמיר ודאי, וכך פשטה ההוראה בכל גלילות טורקיא וארץ הצבי. ע"ש. וכן מסיק מרן החבי"ב בחקקי לב שם דאף שנראה הכרעת הראשונים דלא נאסר במנין מכל מקום לענין דינא יש לחוש לדעת המחמירים ע"ש שהביאם. וכ"כ בשדי חמד מערכת חלב של נכרי אות א סוד"ה והנה דנקטינן לאסור ושכן המנהג.

לשתות מכלי שהיה בו חלב עכו"ם רותח

והנה בשו"ת יחוה דעת (חלק ד סימן מב) כתב בדבר המצוי אצל הנוסעים במטוס של חברה לא יהודית ומגישים לפניהם קפה בכוסות שלהם, ויש לחוש למה שרגילים למזוג באותן הכוסות מקודם חלב רותח מכלי ראשון שהיס"ב. וכתב, שאע"פ שלהלכה נקטינן לאסור חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו בכל אופן, וכן פשטה ההוראה בארץ ישראל וגלילותיה, מכל מקום יש להקל לענין הכלים דיש לצרף בזה עוד היתרים יעויין שם. (וסיים דנכון שישתו הקפה בכלי זכוכית ורק בשעת הדחק כשאין מצוי יש להקל אף בכוסות של פורצליין)

קולא בחלב עכו"ם כאשר יש פיקוח ממשלתי

וכ"כ בשו"ת אגרות משה (ח"א יו"ד סימן מז) וז"ל: בדבר החלב של חברות במדינתנו אשר יש פיקוח ממשלה, ואם יערבו חלב בהמה טמאה יענשו וגם יסגרו את העסק, ובודאי מירתתי מלערב חלב טמא, יש טעם גדול להתיר אף בלא שיטת הרפ"ח, משום דהעיקר דידיעה ברורה הוא כראיה ממש, שהרי אם יערבו חלב טמא יצטרכו לסגור העסק שלהם, שהוא ריוח של סך גדול, והממשלה משגחת עליהם, וסיים שם אבל מ"מ לבעלי נפש מן הראוי להחמיר, ואין בזה משום יוהרא, וכך אני נוהג להחמיר על עצמי. אבל מי שרוצה להקל הוא עושה כדינא ואין להחשיבו כמזלזל באיסורין. ע"ש.

נמצא דיש לסמוך על דברי הפר"ח בצירוף נוסף וכנידון היחוה דעת והאגרות משה הנ"ל.

אם גזרת חלב עכו"ם שייכת גם באבקת חלב

והנה לענין אבקת חלב נכרי כתב בשו"ת זקן אהרון (וולקין, חלק ב סימן מד) שיש להתיר אבקת חלב אפילו לגדולים משום דחשש דבר טמא לא שייך בבית חרושת גדול כזה, ובפרט שדבר טמא אינו מצוי בינינו, וגם אין לאסור משום דבר שנאסר במנין, שהרי נעשה אבקה ופנים חדשות באו לכאן, ואינו בכלל הגזירה. ע"ש. וכ"כ בשו"ת הר צבי (יו"ד סימן קג – קד) ובשו"ת ישכיל עבדי (יו"ד סימן ט).

 והגאון חזון איש (יו"ד סימן מא ס"ד) אף שכתב שאין לחלק בין חלב עכו"ם לאבקת חלב, הסכים להקל כשיש פיקוח ממשלתי על החלב וכדברי האג"מ. (וראה בשו"ת קנין תורה בהלכה ח"א סימן לח מש"כ בדעת החזו"א).

אבקת חלב בתערובת

 וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טז סימן כה) בתשובה למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל אודות שוקולד המעורב בו אבקת חלב נכרי המיובא ממדינת שוויצריה, וקיים שם איסור חמור מטעם הממשלה שלא להוסיף איזה דבר באבקה הזאת והכל מיוצר מחלב פרות טהור, והיתר השוקולד הזה שמעורב בו האבקת חלב, קיל טפי מהיתר אבקת חלב נכרי כיון שהיא מעורבת בשוקולד ואינה לפנינו כמו שהיא.

וכן ראיתי בילקוט יוסף איסור והיתר סימן פא הערה יד שכתב דיש לומר דעיקר גזרת חז"ל היתה על חלב שחלבו עכו"ם, ולא על תערובת של אבקה שכבר מעורבת במוצר שלפנינו (ואין הנידון אם מותר לעשות האבקה, אלא אחר שהאבקה כבר נעשית) ובזה איננו דבר שבמנין אליבא דכולי עלמא, ונשאר רק החשש כשלעצמו דאולי מעורב בו חלב טמא, וכדי להפיג חשש זה די במה שהרבנות תברר שמדובר באבקה הנעשית מחלב פרות בלבד, ובנוסף לזה שיש חוק במדינה האוסר לערב סוגי חלב עם חלב פרות.

אולם שם בהלכה יד כתב דראוי ונכון להחמיר בזה, אך לקטנים יש להקל גם במיני מתיקה. וראה שם עוד בהערה כו.

מסקנה

אבקת חלב נכרי מותרת באכילה מעיקר הדין וכ"ש כשהיא בתערובת, וטוב ונכון להחמיר בזה,.

אולם לקטנים יש להקל אף במיני מתיקה.

וכן יש להקל בזה לשואלים שהם מתגוררים באותם מדינות שאין שם בנמצא אבקת חלב שאינה של נכרי, והמחמיר יחמיר לעצמו.

וכן בא מעשה לידי באחד שקיבל לביתו מאיזה חלוקה של חסד, מוצרי אכילה שיש בהם אבקת חלב נכרי, ושאלנו להרה"ג יעקב שיכנזי שליט"א והשיב להיתר. (והטעם ברור כנ"ל שאין להחמיר בזה על אחרים כ"כ ובפרט באותו אחד שהוצרך לקבל זאת מחלוקה של חסד, ועוד, שהמאכל כבר נמצא בביתו ולא נאמר לו להשליכו, ויש בזה הפסד)

בברכה

אלון בן שבת

צפו בערוץ היוטיוב שלנו לשיעורים מרתקים https://www.youtube.com/channel/UCTQSARQoMkI7SmNvVt5Ievw

היו שותפים מלאים איתנו ותרמו עכשיו https://ketertora.co.il/donate/