דינים השייכים לעשירי באב

אכילת בשר ושמיעת מוזיקא.

דין שמיעת מוזיקא במוצאי תשעה באב אינו ברור כל כך ויש ללמוד זאת מכמה דינים הנוהגים בעשירי באב ונבארם אחת לאחת.

גמרא תענית כט. בז' באב נכנסו נכרים להיכל ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני ותשיעי. סמוך לחשיכה הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל היום כולו. אריו"ח אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף. ורבנן, אתחלתא דפורענותא עדיפא.

ובירושלמי, רבי אבין צם תשיעי ועשירי. ר' לוי צם תשיעי וליל עשירי מפני שלא היה בו כח לצום כל יום עשירי צם ליל עשירי.

וכתב הטור ע"ז בסימן תקנח ואנו בזמן הזה תש כוחנו ואפילו ביום הכיפורים שהיה ראוי לעשות מספק שני ימים אין אנו מספיקין. ומכל מקום מנהג כשר הוא שלא לאכול בשר בליל עשירי ויום עשירי רק להשיב הנפש שיהא קרוב לעינוי. וכ"פ שולחן ערוך סימן תקנח.

והנה מה שכתב "להשיב הנפש" דייק הב"ח דאפילו שאר מאכלים לא יאכל רק להשיב הנפש, ולא קאי אאכילת בשר.

אולם הט"ז חלק ע"ז ושכוונת הטור דרק בשר אין לאכול שהוא מביא שמחה אבל שאר מאכלים מותר שהרי אינם אלא "להשיב הנפש" ואפילו הריבוי בהם אינו מביא לידי שמחה.

ואפילו באכילת בשר כתב הלקט יושר שמהרא"י עצמו לא היה אוכל בשר אבל בניו היו אוכלים אפילו בליל עשירי.

ובחזו"ע הוסיף דמה שנשרף בט' וי' היה בבית ראשון, אבל בית שני נשרף בט' בלבד ושני חמיר לן טפי, כיון שעל הראשון כבר קיבלו נחמה. ובפרט לפמש"כ בזוהר דבית המקדש ראשון לא נשרף כלל אלא נגנזו אבניו ולא שלטה בהם יד האויב וכעין מש"כ בפסוק "טבעו בארץ שעריה" והקב"ה שלח למלאכי השרת והביאו אבנים ממקום אחר ושרפום ונדמה היה שהבית עצמו נשרף.

ועכ"פ ממחלוקת זו ניתן ללמוד מעט דאף שכל מאכלים מותר להט"ז מכל מקום יש להמנע מדברים המביאים לידי שמחה ולכן אין לשמוע מוזיקא עדיין שהרי מביא לשמחה.

אם מוצאי ט' באב נחשב כבין המצרים

הבית יוסף הביא תשובת מהרי"ל שכתב שכשנדחה ת"ב  ליום א' לא יאכל בשר ולא ישתה יין במוצאי ת"ב שהוא ליל יא' באב דאין זה משום חומרא דריו"ח (המובא בטור) דאפילו מי שאוכל ביום עשירי בשר לא יאכל בליל עשירי משום חומרא דתענית ואבולו של יום ושייך לבין המצרים.

ונפסק ברמ"א סימן תקנ"ח וביאר המשנה ברורה ס"ק ה דמש"כ שהוא שייך לבית המצרים היינו שיש אנשים שמחמירין על עצמן מבשר ויין גם בבין המצרים וכיון שמוצאי ט באב דינו כבין המצרים לכן אסור עדיין בבשר ויין.

ולפי זה אסור גם בשמיעת מוזיקא כמו בין המצרים עצמו.

אולם בחזון עובדיה עמוד תיד בד"ה ובט' באב דחוי, הביא דברי מהרי"ל ושוב הביא מש"כ בשער הכוונות (,דף פט סע"ג) שהמהרח"ו היה אוכל בשר במוצאי ט' באב דחוי. ועוד שכך נראה דעת מרן שכתב הטעם משום חומרא דריו"ח שרובו של היכל נשרף בעשירי, ולא משום דחשיב כבין המצרים. ושכ"כ הפר"ח בליקוטים. וסיים שכן עיקר.

דברי המגן אברהם על כלי שיר ורחיצה ותספורת

וראיתי להמגן אברהם סק"א שכתב: ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר דפשיטא דלילה הזו קילא מר"ח אב דהא מדינא דגמ' מותר לספר ולכבס ולהרבות בבנין של שמחה ונישואין וכל דבר. וכו'. אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מקרי סעודת מצוה ולכן אין לאכול בשר וכן שמעתי מרבנן קשישי ומכ"ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי. וכ' מהרש"ל בתשובה סי' צ"ב שאין לרחוץ ביום עשירי ואין לספר ולכבס עד חצות (לבוש) ופשוט דכשחל ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת. ע"כ. ע"ש.

והובא במשנה ברורה סק"ב. ומפורש לן שאוסר לשמוע כלי שיר גם במוצאי ט' באב, אולם יש לומר שזהו לשיטתו שאוסר ג"כ לרחוץ ולספר ולכבס במוצאי ט' באב וכהרש"ל.

אולם הנה הביאור הלכה בד"ה עד חצות, הביא להמאמר מרדכי שכתב דמסתימת מרן והרמ"א כאן וכן ממה שכתוב לעיל בסימן תקנא סעיף ד שאחר התענית מותר לספר ולכבס מיד, משמע דאף ממנהג כשר לא אסור אלא בשר ויין, אבל לענין רחיצה ותספורת לא החמירו, והמאמ"ר הביא שכן מצא להכנה"ג שהתיר בזה ג"כ. וסיים הביה"ל דמכל מקום קשה להקל בזה דכמה אחרוני זמנינו העתיקו דבר זה למעשה.

אולם בחזון עובדיה עמוד תטו פסק להתיר בזה לבני ספרד  בפשיטות ע"ש. ועדיין יש לומר דאין ללמוד היתר שמיעת כלי שיר מהיתר כיבוס ותספורת, שיש בהם צורך גדול ולא החמירו בהם בעשירי באב, אבל שמיעת כלי שיר שהוא דבר שבלאו הכי כל השנה אין ההיתר מרווח, בוודאי שיש להקפיד בזה לכל הפחות גם בעשירי באב.

דין ברכת שהחיינו

והנה כתב החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן נו) ובמחזיק ברכה (תקנח סק"ב) שהנוהגים להחמיר כדברי הפוסקים שלא לומר ברכת שהחיינו על פרי חדש מיום י"ז בתמוז והלאה, נכון שיזהרו שלא לומר שהחיינו גם בליל עשירי באב וביום עשירי, שמאחר שהוא יום מר, שהיתה בו שריפת רוב ההיכל, איך נוכל לומר שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, והוא גמר החורבן והפורענות. ע"כ.

ונראה שעיקר קפידתו על עצם אמירת המילים שהחיינו וכו' לזמן הזה שאיך שייך לומר כן ביום המר הזה. ואין ללמוד מדבריו שאין לשמוע מוזיקא ביום הזה אף שהוא אכן יום מר.

אולם בספר אשל אברהם (בוטשאטש סימן תקנח) כתב שנסע פעם עם הגאון רבי לוי יצחק מברדיטשוב ובמוצאי ת"ב נתנו לו לברך שהחיינו על פרי חדש, ולא עלה על ליבו להרהר אחר מעשה אנשים חשובים שהיו עימו, (רצ"ל שלא פקפק בזה) וכתב שכעת ראה בשו"ת מהרש"ל (סימן צב) שכתב ללמוד מהימים שבין ראש חודש אב למוצאי ת"ב, שכתב שם שמה שהחמירו על עצמם החל מראש חודש אב, דין הוא שיחמירו על עצמם במוצאי ת"ב שהוא ג"כ יום מר וכו' ע"ש וא"כ ה"ה דאין לומר ברכת שהחיינו. ע"כ.

ולפי זה כשם שאין אנו שומעים מוזיקא כלל בחודש אב (וכבר מי"ז בתמוז אין שומעים) כך אין לשמוע במוצאי ת"ב.

ובספר מעין אומר צידד להתיר בזה בדעתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל אולם בספר כי בא מועד הביא שמרן באחד ממוצאי ת"ב האחרונים הורה לאסור בזה.

טיול בעשירי באב

מותר מעיקר הדין וכנ"ל דאף קודם ת"ב מותר, ורק בת"ב אסור שלא יסיח דעתו מהאבלות.

ברכת הלבנה

כתב הרמ"א שאין מקדשים הלבנה קודם ט' באב, ולא במוצאי ט' באב, אלא אח"כ. (סימן תכו וסימן תקנא סעיף ח) וכתב המשנה ברורה הטעם שאף במוצאי ט' באב אין שרויים בשמחה.

אבל הכנה"ג (סימן תכו) כתב שיש לברך ברכת הלבנה במוצאי ת"ב. ושכן העיד ראב"ח בשם אביו הראנ"ח שכן המנהג בחברון וכמדומה שכן נהגו בתורכיה. וכ"כ הפר"ח. וכן עיקר לדידן.

והשלמי ציבור (דף רלב ע"ב) כתב שטוב שיברך הלבנה אחר שינעל מנעליו ושכ"כ האר"י. וכ"כ הפר"ח.

ובשו"ת שבות יעקב (חלק ב סימן יא) כתב שיש לטעום איזה דבר קודם ברכת הלבנה.

ובחזו"ע עמוד תיא דאם מחמת שילך לביתו לטעום וללבוש המנעל יפסיד ברכת הלבנה בציבור ברוב עם ויצטרך לברך ביחיד, עדיף שלא יעשה כן ויברך יחד עם כולם ברוב עם.

וכיום ברוב בתי הכנסת הגבאים מביאים דברי מאכל קודם ברכת הלבנה ונכון הוא. אולם בשנה זאת (שנת תשפ"ה) ימהרו לאכול ללא עיכוב מאחר ותשעה באב חל במוצאי שבת ויש לעשות הבדלה במוצאי ת"ב ונשים רבות אינם יכולות להבדיל בעצמן מכמה וכמה סיבות ולכן יראו הגבאים להכריז על כך ויעשו הבדלה וימהרו לטעום איזה דבר ולברך ברכת הלבנה וללכת לעשות הבדלה בביתם להוציא נשיהם ידי חובה.

סיכום דינים העולים בקצרה.

א. אין לשמוע שירים במוצאי ת"ב באב.

ב. אין לאכול בשר עד ליל יא באב

ג. במוצאי ת"ב מותרים ברחיצה כיבוס ותספורת

ד. להימנע מברכת שהחיינו

ה. טיול מעיקר הדין מותר.

ו. יש לברך ברכת הלבנה במוצאי ת"ב ברוב עם, ויטעם איזה דבר קודם, ואם אפשר גם ילבש מנעליו.

בברכה

אלון בן שבת